יומן הנסיכה
|
10/07/2016 |
פרק1 יום בהיר של שמש... היי אני סיון ויש לי ברור חברים!:תמיר,מאי,שלי,רון. אנחנו כולנו החברים הכי טובים כמו משפחה. אני עולה לכיתה ה'2 אני נורא מתרגשת וכל זה קורא רק מחר!! לילט אני צריכה לישון למחר . -בבוקר- אני: בוקר טוב אמא אמא: בוקר טוב יקירה אגב אמא שלי מורה לספרות. אמא: רוצה טרמפ לבית הספר? אני: לא תודה אמא. אחרי השיחה שלי עם אמא הלכתי לשתות שוקו חם ומרשמלו וקצפת זה כל כך טעים!! ושהקצפת שרופה זה מעדן! ואמא שלי אוהבת לשים לי גם קוביות שוקולד מעל וביסקוויט ואז זה קראנצ'י! שסיימתי לשתות את התענוג! הלכתי בדרכי לבית הספר בדרך שמתי לב למשהו נוצץ בדרך שמתי לב שזה...
פרק2 הנפילה שכמעט הרסה את חיי! זה כתר מלכותי מצופה זהב ויהלומים! וברור שלקחתי אותו! שמתי בתיק במושב הריק והמשכתי בדרך שהגעתי לבית הספר איחרתי ואז הילדה המגעילה מעיין.. שמה לי רגל ונפלתי כל הילדים צחקו עליי ובגלל שנפלתי התיק שלי נפל ונפל מימנו הכתר.. מזל שלא ראו אותו והתרכזו רק בנפילה שלי מיד החזרתי אותו לתיק והלכתי בדרכי למקום. אחרי שיעור ההיכרות (בשעת האוכל) הוצאתי את האוכל שלי ושמתי לב שאמא שכחה להביא לי אוכל ובקשתי ממישהו משהו אבל כולם כבר נגסו בכריך שלהם ואז אמא שלי באה בהתפרצות ואמרה לי מול כל הכיתה ששכחתי את האוכל.
פרק3 למה כולם משפילים אותי?! הושפלתי. וגם אף אחד לא ידע שאמא לא מורה חוץ מחברים שלי: תמיר,מאי,שלי,רון ידעו זאת כי היה לה תלבושת של מורה וגם המחנכת שלנו אמרה לה היי דפנה איך היה בשיעור מדעים שלך? הושפלתי לגמרי!!!!! לפחות מה שעודד אותי שאמא שלי הביאה לי כריך עם ריבת חלב!! יאיי! ותפוחים חתוכים אני תמיד אוכלת אותם בסוף.. >_<
פרק4 אחרי בית הספר שנגמר בית הספר אני והחברים שלי אתם כבר מכירים אותם:)נפגשנו כולם אצלי מזל שכולם שכנים שלי. כולנו הלכנו לחצר והתחבאנו במחבוא שלנו יש לנו מחבוא שעבדנו עליו קשה! חפרנו באדמה! ובנינו מדרגות מעץ!! ועדיין יש לי סימן מהמסמר... יש בחדר ספות פופים פלייסטיישן ,ספרים, ומקרר קטן שבו יש משקאות וסנדוויצ'ים! ובאמצע שטיח ענק ובצבע טורקיז. במחבוא ספרתי להם על הכתר ואז שיצאנו מהמחבוא עלינו למעלה לבדוק אם יש משהו שכתוב על הספר ומצאנו אבל זה היה כתוב בלטינית אבל יש לנו מזל שרון יודע לקרא לטינית!
פרק5 איך אני? היה כתוב שמה קמוניה וחיפשנו בגוגל ויצא לנו שקומניה זאת ממלכה והראו לנו תמונה של הנסיכה היא הייתה מאוד דומה לי ואמרו בגוגל שקרובת משפחה שלה עדיין קיימת על פני אדמה ואחר הרבה מחקרים שגילנו גילנו שאני הנסיכה של קומניה! חיפשנו לדעת איפה קומניה גילנו שהיא נמצאת במערב פתחנו "וויאז" והלכנו ברגל זה היה די קרוב זה היה בשכונה לידנו! שהגענו לא היה שום דבר.
פרק6 אימת הגובלינים וממלכת קומניה ואז שלתמיר משעמם הוא קופץ ושתמיק קפץ נפתח מתחת לאדמה מדרגות וירדנו למטה ואז נפלנו למערבולת! וראינו פיה ממש קטנה ששתתה תה והפכה לענקית ואז היא אכלת את העוגיה והפכה לגודל המתאים של הכניסה לדלת הקטנה וגילינו שזאת הכניסה שאליס בארץ הפלאות נכנסה בא! עשינו אותו דבר ושנכנסו ראינו מלחמה שהיא על הגובלינים וחיילים שאלנו את אחד החיילים מאיזה ממלכה הם והם ענו קומניה מה!!!!!!!?????? החיילים שלי במלחמה למה לא משא ומתן?!?!?? ואז אחד החיילים שהיה בטנק אמר לנו שאנחנו "הנבחרים" שזה אורמ שאנחנו מלפני אלפי שנים שמרנו על הממלכה חוץ מימני כמובן אני הנסיכה ואז גליתי שהנסיכה היה מה"נבחרים" וכולם השתחוו אלינו.
פרק7 איך היא המלכה? למאי היה כדור בדולח שרואה את העתיד והעבר והסתכלנו על העבר וראינו את ההכתרה של המלכות שלי ואז ראו אותי מתה.. ואז אחותי שזאת: מעיין כן לא רציתי לספר את זה בגלל שאנחנו בכלל לא דומות!!!!!! אבל איך מתתי בעבר אם אני חיה? ואז מאי כיוונה לאחרי כמה דקות שכולם יצאו מהכנסיה ראו קבר ויצאה מימנו יד כנראה זאת אני.
פרק8 חזרתי ראש בטטה! אנחנו רצינו ללכת לממלכה ולהלחם במעיין.. אבל הדרך הייתה 2 קילומטר! וחיפשנו לפניי הדרך אם למישהו יש משהו יעיל שיעזור לנו ולשלי היה שטיח מעופף זה היה כמו השטיח שיש לנו במחבוא מזל שהוא גדול שיהיה מספיק מקום לכולם ^_^ אחרי שעברנו את 2 הקילומטר האלה.. הגענו לארמון של מעיין הראש בטטה הזאת! וכולם ראו שאני חיה השתחוו אליי אבל בגלל שמעיין עשתה עסקה עם המכשפה שתיתן לה שיקוי שיקשיב רק לה אז חזרנו אל העבר לאבות אביתנו שאולי יש חוק כלשהו ומצאנו אם מישהו יצליח להוציא את החרב מהאבן החרב מהאבן הייתה בחצר האחורית של הארמון עשינו בתורות אני ראשונה וממש לא הצלחתי! ואז תמיר והוא לא הצליח ואז שלי והיא לא הצליחה נותר רק רון ורון הוציא ביד אחת בעדינות את החרב גילנו מיד שרון הוא בעצם הנסיך! כולם השתחוו בפני רון וגם אנחנו. ופתאום מעיין נעלמה ושרון לקח את השרביט ואת הכתר צחקנו קצת כי הכתר היה גדול עליו וששם את הגלימה וישב על הכיסא המלכותי שלו המוזהב והמפואר והקטיפה הייתה בצבע אדום ואמר למפקד החיילים לעשות משא ומתן והתחלקנו בארץ . הסוף! 3> |
|