הרפתקאות זואי ואני-החללית הנטושה
|
24/07/2016 |
----------------------------------זה היה יום רגיל,זואי ואני עמדנו לצאת לחופשה יחד. ליד מיקסינימה במלון "מקמוקים".זואי ואי התחלנו לארוז בגדים וציוד לקראת החופשה
"אני הולכת לקחת כמה דברים מהמעבדה טוב רומי?" שאלה זואי. "טוב" עניתי.
כעבור שעה וחצי באתי למעבדה לשאול את זואי אם היא ארגנה את הכל
דפקתי בדלת,מקס פתח אותה "זואי כאן?" שאלתי. "כן,היא פה.בואי אחריי." ענה מקס באתי לזואי ושאלתי "זואי את מאורגנת?" "כן, בואי נזוז." היא ענתה. ----------------------------------- יצאנו עם מזוודות לכיוון העיר,כשהגענו אל המלון, הוא לא היה שם!
"מה קורה פה?!" שאלתי. "מוזר..." ענתה זואי. -----------------------------------המשכנו לחפש. והגענו לאזור מוזר. אזור נטוש, שלא דרכה עליו כף רגל של מיקמק מעולם.
"אולי ניכנס לשם?" אמרה זואי. "אני פוחדת..."עניתי ברעד. -----------------------------------נכנסו דרך השערים הגדולים שהיו שם,מכוסים בגפנים. אבל שנכנסנו...טארח!!! השערים ננעלו עלינו ולא הייתה לנו שום דרך לצאת. "הצילו!" צעקתי,אבל לשווא.משום שאף אחד לא היה ולא שמע אותי. "אולי יש עוד דרך לצאת מכאן.בואי נחפש,ביחד" ענתה זואי בביטחון והתחלנו לחפש... -----------------------------------"היי תראי,יש שם משהו."אמרה זואי "זה נראה לי כמו...חללית!"אמרתי.
החללית הזאת הייתה נטושה לגמרי,לא היה חדר בקרה,לא עלייה לחללית ולא כלום.
לפני הכניסה לחחלית ראינו שלט --------------------------- ראו הוזהרתם ולא תצאו חיים!- ---------------------------
"בואי ניכנס,יש שם בטח מפה שתראה את היציאה מכאן." אמרה זואי "לא יודעת,אני מפחדת.מה אם לא נצא באמת בחיים?"אמרתי ושאלתי בפחד "זה בטח סתם,בואי נזוז"אמרה זואי ----------------------------------- נכנסנו לחללית,המקום היה שבור ושקט. "הנה לוח הבקרה!"אמרתי. זואי באה והתחברה למחשב הראשי ולבקרה "נראה לי שמצאתי מפה!רגע..מה זה?" אמרה זואי ----------------------------------- הייתה על על המסך של המחשב חידה
=================================== אתם שרדתם והגעתם לפה,אם תרצו לצאת תצטרכו לענות על החידה. תענו נכון ותצאו בחיים,תענו לא נכון ותישארו לנצח נעולות בחדר הבקרה. החידה היא: אתם לכודות במקום ללא יציאה אפשרית פתאום מיקמק מופיע ואומר שהוא יוכל לקחת אחת מכן עם החפצים שלה או את שניכן בלי חפצים. מה תחליטו? ================================== אני אמרתי שאני יוותר על החפצים שלי זואי היה לה קצת קשה כי היה לה במזוודה תמונה שלה ושל מקס ביום האהבה "אני אוותר,חברות שווה הרבה יותר מאהבה" אמרה בסוף זואי ענינו "לוותר על החפצים" המחשב ניתן ו...צדקנו!!! ----------------------------------- פתאום השתגרנו אל מחוץ לשער ולתחנת החלל,לבושות בפיגמות מהמזוודה. "יצאנו!!!"צעקתי בשמחה "אני קצת מבואסת בגלל התמונה,אבל זה בסדר" אמרה זואי באנחה "זה בסדר,הצלחתי להוציא כמה דברים!"
הצלחתי להוציא את התמונה שלי ושל זואי,את צמידי הבנות דודות שלנו,את פסל הפיה הדולפינים ובנות הים שלי,את הטבעת של זואי מהוריה ואת התמונה שלה עם מקס מיום האהבה! ----------------------------------- "וואי,תודה רומי!" אמרה זואי "הכל בשביל בת דודה"אמרתי בחיוך והתחבקנו[=
"טוב מאוחר,בואי נחזור.אני עייפה." אמרה זואי
חזרנו הביתה וראינו בדרך את החבורה מחפשת אותנו "הנה אתן,מה קרה?"שאל מקס "ולמה אתן בפיגמות?"של גם גימבו "הכל בסדר?"שאל סאני "אני יודעת שיש לכם הרבה שאלות אבל נדבר בבוקר,אני גמורה"אמרה בעייפות זואי "בוא נגיד ככה,זה ממש היה הרפתקה בחללית"אמרתי בחיוך [= -הסוף-
הודעה קצרה: לא מצביעים לאיזה סיפור לכתוב אז עם לא יצביעו בזמן הקרוב אני יבחר בעצמי =תודה על ההקשבה==================== [= |
|