|
המסע אל יערות מיקמק
|
05/08/2016 |
פרק 1
היה זה לילה שקט ביערות מיקמק. ינשופים רחשו. העצים נראו כצללים של מפלצות. שקשקתי מפחד. היה קפוא. לפני כיומיים יצאתי לכתוף פרחים ואבדה דרכי. בימים החמים והנעימים המשכתי ללכת, ובלילות התכסיתי בעלים.
פרק 2
לפתע כמעט כשנרדמתי, ראיתי אור בועק בזוהר. התקרבתי עליו וגילתי שהאור המסתורי היה יעלום! אבל לא סתם יעלום. יעלום שבועק בכול הצבעים. דרך היעלום ריאתי את משאלת ליבי, לחזור הביתה. ראיתי את אמא מחבקת ומנשקת אותי. ואל פני ועל פניה חיוך זוהר. חבקתי את היעלום ונרדמתי.
פרק 3
בבוקר התעוררתי וראיתי חבילה מקרטון. התקרבתי בזהירות ומצאתי שם חבילת אוכל. ברעב הזה הייתי מוכנה לאכול הכול.
גמרתי את הקורנפלקס והיעלום משך אותי עליו. לפתע מצאתי את עצמי מול אגם מלא במים מתוקים וטובים. התחלתי לשתות. בעודי שותה שמעתי קולות. התחבאתי מאחורי כנה הסוף וחיכיתי.
פרק 4
חשבתי שהייתה זו משלחת חיפוש , שבאה לחפש אותי. זחלתי ממחבואי והחבאתי את היעלום בסל הפרחים שלי. "שלום" צעקתי. "שלום שלום שלום" ענה העד שלי. רצתי לכיוון המשלחת. היה להם שק גדול. המיקמקים הפנו את ראשם אליי והכניסו אותי לשק. "לא! לא!" צעקתי ובכיתי. התחלתי לזוז בתוך השק. "די, די אל תבכי..." "מה? מי זה?" שאלתי. "זה אני" הקול אמר. ,היהלום בעק באור זוהר. הוצעתי אותו מן הסל. " יש לך 3 משאלות לבקש , אבל תחשבי לפני שטבעי אותם." "בסדר" נשמתי עמוק ונרגעתי. המשאלה הראשונה שלי היא להיות מחוץ לשק. פוף! . המשאלה שלי התגשמה ! אך לא היה לי הרבה זמן. הגנבים החלו לרדוף אחריי. רצתי בעודי צועקת " המשאלה השנייה שלי הי להיות בבית עם אמא"! בלופ! המשאלה שלי התגשמה. הייתי במרכז העיר מחובקת עם אמא. רצתי לחדר והחבאתי את הסל מתחת לקרש הרופף. אמרתי לעצמי "את המשאלה הבאה אני אשמור ליום שאצטרך אותה"...
ועד היום אני לא יודעת מי השאיר לי את האוכל. אולי זה היעלום הקסום...
סוף |
|
