|
לומדים ומתבלבלים בדו-משמעויות
|
21/08/2016 |
לומדים ומתבלבלים בדו-משמעויות
לפני שנים רבות היה ילד חכם ששמו "דן".
בוקר אחד הלך דן לביה"ס ובביה"ס המורה הראתה לתלמידים סרט על מלחמות שהיו בעבר.
ובחלק מהמלחמות אנשים זרקו רימונים.
בסוף הסרט המורה שאלה את התלמידים:"מי זרק רימונים?"
ילד ששמו "משה" אמר:"אף אחד לא זרק רימונים ובכל מקרה לא זורקים רימונים ,מה יכול לקרות כבר אם זורקים רימונים,בסה"כ יצאו גרעינים וטיפה יכאב."
דן התפרץ ואמר:"המורה לא התכוונה לרימון שאוכלים,היא התכוונה לרימון פצצה."
המורה אמרה:"נכון,אבל פעם הבאה אל תתפרץ."
בשיעור הבא התלמידים למדו על פסח.
בספר של התלמידים היה כתוב שה' פַסח על בתי היהודים.
ילדה בשם דנה שאלה את המורה:"לא הבנתי ,כתוב שה' פַסח על בתי היהודים,לא הבנתי מה קשורה המילה פֶסח"
המורה אמרה לדנה:"בספר הם התכוונו לפַסח(לדלג).
בתום הלימודים הילדים הלכו הביתה.כשדן חזר הביתה ראה שהיה פתק שהיה רשום בו כך:"דן חמודי,בבקשה לך למכולת לקנות מפה כדי שהשולחן יהיה יפה, אמא."
דן חשב למה מפה,מפה עוזרת לי למצוא מקומות.
כשאמא חזרה,היא שאלה את דן:"למה קנית מפה המתארת מקומות?"
דן אמר:"כי זה מה שבקשת,לא?"
אמא ענתה:"התכוונתי למפת שולחן, זה מובן כי כתוב אחרי זה כדי שהשולחן יהיה יפה."
דן אמר:"סליחה" והלך למכולת לקנות מפת שולחן.
לקראת הערב אמא,דן ואחותו ששמה שרון הלכו לישון אצל סבתא ובדרך לביתה דן ראה שלט שכתוב בו כך:"קשת הלכה לאיבוד בשכונה."
דן אמר לאמו:"אמא יש שלט שכתוב שקשת נאבדה בשכונה,זה ברור שקשת כבר לא כאן היא מופיעה לכמה דקות ואז נעלמת, ככה תמיד."
אמא אמרה:"באמת מוזר,איפה השלט?"
דן ענה:"הנה,על העץ!"
אמא אמרה:"אה, הם התכוונו שנאבדה קשת בשיער לא קשת בשמיים".
אחרי זמן קצר אחותו הקטנה של דן אמרה לאמא:"תקני לי את הסרט האדום שבחנות."
אמא אמרה:"אין סרטים אדומים,יש סרטים של מיניונים,צבי הנינג'ה ועוד...ובכל מקרה עכשיו אנחנו הולכים לסבתא."
שרון אמרה:"אבל אני רוצה סרט אדום כדי להיות יפה."
אמא:"סרט לא עושה אותך יותר יפה."
שרון:"סרט בשיער עושה אותי יותר יפה."
אמא:אההה,חשבתי סרט שרואים בקולנוע,אני אקנה לך."
כשהם הגיעו לסבתא,דן אמר לסבתא:"היום ילד מהכיתה שלי אמר שאחות עשתה לו זריקה,זה לא מוזר שאחותו עשתה לו זריקה?"
סבתא:"אולי הוא התכוון לאחות מתחום הרפואה."
דן:"לא חשבתי על זה,אשאל אותו מחר."
למחרת בבוקר דן התעורר והעיר את סבתא ואמר לה"הטלפון שלך מדליק..."
סבתא אמרה:"חשבתי שאמרת אתמול שהטלפון שלי איטי נורא."
דן אמר:"לא נתת לי לסיים את המשפט,אני התכוונתי שהטלפון שלך מדליק אורות,בגלל זה קמתי."
סבתא:"אההה,זה השעון המעורר שלי,טוב שהערת אותי,תעיר את כולם צריך ללכת לגן ולבי"ס."
בבית הספר למדו התלמידים על ירושלים,המורה שאלה את התלמידים:"אתם יודעים שיש בירושלים בית משפט?"
תלמידה בשם "רות" אמרה:"למה צריך דווקא בירושלים בכל בית אפשר להמציא משפטים."
המורה ענתה לרות כך:"אני התכוונתי לבית משפט,ששם מחליטים החלטות,ולא על בית שממציאים בו משפטים.
וכשדן חזר הביתה הוא הבין שישנם מילים שניתן להבין אותן גם כך וגם אחרת,הכל תלוי בהקשר המשפט ודפק על הדלת והכריז
"סוף הסיפור"
|
|
מוקדש
לכולם | |
|
|
