|
מינימיק איך הוא מרגיש?
|
24/08/2016 |
היי אני מילי אני המינימיקית של סברינה142 רציתי לספר לכם קצת על עצמי.
אני מינימיקית ירוקה ושובבה אני חברותית ואני ממש אוהבת את המשחק ארבע בשורה, מה זה כיף, לא?
טוב כל יום סברינה שהיא המיקמקית הכי טובה בעולם לדתי מביאה לי עוגיות ולפעמים כשיש לה מצברוח בייגל טוב וגם לאחי, שנגלי...
אני לא כל כך אוהבת את שנגלי, מה לעשות?
לפני שהוא בא לבית של סברינה, סברינה הייתה נותנת לי הכלללללללל
היה לי את הסלסלה עם המפית הנוחה הסגולה בפנים היה לי את כל הספה רק לי ולה וגם תמיד הייתי יוצאת הייתה לטיול.
אבל אז ערב אחד היא נכנסה הביתה עם ביצה. ביצה כחולה כזאת מבריקה, יפה.
אני קפצתי על הביצה כי חשבתי שזה משחק אבל היא עלתה במדרגות ושמה אותה בבריכה, זה היה מוזר.
טוב הכל היה כמו מקודם חוץ מכמה דברים:
1. הטיולים היו יותר קצרים היא כל הזמן חזרה הביתה עלתה לקומה השנייה ושוב ירדה.
2. כשרציתי קצת צומי על הספה היא רצה על הביצה שלה
ואז בוקר אחד כשהתעוררתי גיליתי שעל המיטה של סברינה יושב מינימיק אחד חמוד, אני יודע שאסור לשבת על המיטה שלה...
טוב שיחקתי איתו ואז פתאום סברינה נכנסה ואמרה: אה מילי ראית את שנגליר?! נכון שהוא מותק?
נכון! עניתי
אהבתי אותו מאוד
אבל אז עברו הימים והוא חטף ממני את כל הצומת לב
בספה אני לא יכולתי לשבת כי היה מקום רק לשתיים, סברינה ושנגליר, ברור..
אוכל קיבלתי רק חצי ומי קיבל את השלם? שנגליר איך לא?
לטיולים יצאתי פעם ביום ושנגליר שלוש
זה פשוט לא היה כיף!
יום אחד כשיצאתי למיקפה עם סברינה ראיתי מיקמק ומיקמקית בשם קראין ופייר שדיברו: אולי נאמץ מינימיק? רעיון טוב! פייר הסכים וראיתי שהם מתחילים ללכת לכיוון הדלת ברגע האחרון אני לא יודע מה עבר לי בראש בזמן שסברינה דיברה עם ריקו השף של מיקפה קפצתי לעבר פייר וקארין וליקקתי אותם, כמו כלב. הם ליטפו אותי ולקחו אותי לוילה שלהם.
ושוב היה לי רק אותם לבד יום אחד כשהם לקחו אותי לבנק נכנסנו וזה היה הפעם הראשונה לשי שם הכל היה נוצץ עם דלפקים ושער לכספות ואז בא עלינו מאבטח ואמר: אין כניסה למינימיקים!
הם קשרו אותי בחוץ נישקו אותי וביקשו סליחה אבל זה לא עזר אני הרגשתי עצוב ובודד. כל פעם שיצא מישהו חשבתי שזה הם וניסיתי לקפוץ עליו.
למען האמת אני מתבייש להודות אבל כבר שכחתי את סברינה עברה שנה וכבר לא זכרתי.
פתאום יצאה מהבנק מיקמקית עם ריח מוכר לידה מינימיק עם ריח מוכר וקולר מאוד מאוד מוכר שעל הקולר כתוב: יאמייי עצם
לפתע קלטתי שזאת סברינה אני ניסיתי למשוך לעברה את צומת לבה היא הסתובבה חיוך התפשט על פני והיא עשתה משהו לא צפוי בכלל, הוציאה אותי ושמה במקומי את שנגליר.
אני שמחתי ידעתי שזהו אני חוזר הביתה אבל היא הוסיפה פתק אני לא יודע לקרוא אבל..
חזרנו ואחרי שבוע נשמעה דפיקה בדלת.
סברינה פתחה ופתחתי את פי לרווחה זה היה
המשך יבוא... |
|
