|
סיפור לספרייה - "המונדו ממשיך לנחור"
|
25/09/2016 |
אי שם במיקמק סיטי,
כל החורף, כל השנה,
מונדו גדול וכחול רובץ לו,
מונדו השקוע בשינה.
שוכב ומרכבל לו,
מהמהם מתוך חלום, ישן לו כל הלילה,
ישן לו כל היום.
רוח מיללת, סערה בחוץ וקר, אך המונדו ממשיך לנחור.
מינימיק מציץ לו פנימה,
שפמפם, זנבנב, ציוץ.
למקום זוחל הוא מן השלג שבחוץ.
לח פה, קר פה, מי זה גר פה?
וחיש קל הוא מלקט זרדים למדורה.
פץ פץ פץ האש פוצחת, מעלה עשן ואור.
אך המונדו ממשיך לנחור.
זוג אזנים מבץבץ לו, אחריו חיוך ואף, פנסי שואל: הי מי שם?
פנימה-הופ!- קופץ פנסי.
כמה זמן לא התראינו?!
מתפרקים הם זה על זה.
מקפיצים צ'יק-צ'ק פופקורן
מרתיחים קומקום לתה.
כך לוגמים הם שליק ושלוק
תה רותח ומתוק
גריס וגרוס חוטפים פופקורן.
אך המונדו ממשיך לנחור.
מרחוק אלביס עולה לו.
שלג מסביב יורד.
מממ... מה הריחות האלה?
הי אפשר להתכבד?
אז שולף האורח אגוזים מלוא המטפחת ועם צמד מארחיו מתחיל הוא לפצח.
לפצצפץ, לנשוך, לנגוס. לרסק, לגרוס, לשבור!
אך המונדו ממשיך לנחור.החבורה מפלסים מלמטה דרך, ומלמעלה מי קרב? מיקיאוולי ואלכסיס.
איזה לילה! מציצים
איזו רוח סערה!
ושבעה כבר חוגגים אצל מונדו.
מקפצים יד ביד, מדלגים סחור וסחור.
אך מונדו ממשיך לנחור.
אי שם במיקמק סיטי מונדו ישן לו את שנתו. והחגיגה נמשכת כאן, ממש בתוך ביתו.
סיר מרק הכינו יחד, ותבלו אותו חופשי.
אך מגרגר פלפל קטנטן התגרגר למוונדו...
אאא-פפפטטששיייי!!!!
הוא נשב והכל סביב לו עף.
אז מונדו התעורר! התמתח, התנער. (כבר מוכן להסתער) והביט סביבו נדהם!
השתוללתם וחגגתם, הוא בקול בוכים אמר.
ואני? בכלל ישנתי
לא נשאר לי שום דבר!
מילל ומתיפח ושופך ים של דמעות,
נעלב ולא סולח....
כך המשיך מונדו לבכות!
מונדו, מינימיק הרגיע.
אל תכעס ואל תבכה.
בוא נקפיץ לך פופקורן!
בוא נכין לך עוד תה!
מונדו זלל. מונדו שבע.
ואז פתח את פיו וסיפר סיפור ועוד סיפור ועוד...
על הערב הסוער.
הוא נשאר ער כל הלילה, לא נרדם עד בוקר אור
אבל כל שבעת אורחיו... ממשיכים כולם לנחור.
|
|
מוקדש
לכולם | |
|
|
