|
סיפור למיקמקון - כשאהיה גדולה...
|
08/12/2016 |
היי, צוות מיקמק!
לרגל יום ההולדת של מיקמק חשבתי על מה אכתוב, וכתבתי על החלומות שלנו כשנהיה גדולים. אני מקווה שתהנו:)
כשהייתי בת שש-עשרה, הדבר היחיד שעניין אותי הוא להיות מיק-מפורסמת. כל החיים שלי מגיל שלוש תכננתי בדיוק מה לעשות כשהיום הולדת שש עשרה יגיע, כל הרבה אפשריות פותחות לפני....
בהתחלה רציתי להיות שפית. בתור התחלה, דווקא לא בישלתי רע בכלל,והכיתה התלהבה מאוד מהעוגה שהכנתי. שמחתי כל-כך וביום המחרת, הגעתי לכיתה, ולא ראיתי אף אחד מלבדי. "איפה כולם?" שאלתי את המורה והיא הסבירה לי שכולם מרגישים נורא ואיום. ניסיתי לחשוב מה קרה כשלפתע נזכרתי: השתמשתי בתחליף לרום לעוגה. מסתבר שהתחליף הזה היה בכלל סוג של משקה משכר, אבל בואו נעזוב את זה כרגע, כמו שאני עזבתי את תחום הבישול.
לאחר כישלון חרוץ בבישול, החלטתי ללכת על ציור. גם אם אטעה, לא אגרום כאב בטן לכיתה שלמה. אבל בואו נגיד שאני לא ואן-גוך, ובשיעור אומנות, כשעשינו ציורו נקודות ומישל – הילדה היפה שישבה לידי, עשתה פשוט ציור מושלם ושלי לא היה נראה משהו בכלל, החלטתי שגם זה לא בשבילי.
גם ריקוד לא ממש. הוא תחביב נהדר, אבל בכל פעם כאני רוקדת אני נזכרת בגיל שבע. הבמה מוארת בכל צבעי הקשת – ואני עם נעלי בלט ורודות, רוקדת על קצות האצבעות ומחייכת לעצמי. רק שאחת מהבנות החליפה לי את הנעליים ובאמצע הריקוד מעדתי לאחור – ורגלי הייתה נתונה במשך שבועות לגבס. נרעדתי. לא רעיון טוב.
שירה היא דבר נפלא. אבל הבעיה אצלי היא שכשאני לא זוכרת את המילים אני ממציאה חדשות, וזה נשמע כאילו שאני מדברת בלטינית, ככה לפחות אמרה המורה שלי למוזיקה בכיתה. "נו באמת, זו לא מוזיקה" היא נדה את ראשה לשלילה.
גם שאר תחומי הספורט – כדורגל, כדורסל, כדורשת, ומה לא – לא חיבבתי במיוחד. הבגדים שלי הסריחו מזיעה, תמיד חטפתי כדורים בראש או ברגל ונאצלתי לשכב בבית, במיטה, כי לא יכולתי לזוז. כנראה הספורט היחיד שלא נפצעים בו הוא נשיפת נוצות.
אז מה אני אעשה? חשבתי לעצמי. יום הולדתי חל היום, ואין לי כישרון כשלהוא בתחום. ואז שמתי לב למה שכתבתי – ונזכרתי כמה אהבתי לכתוב כשהייתי קטנה, וידעתי שזה הכישרון שלי.
במקום להגיד שאי אפשר, תמיד צריכים להגיד שאפשר לעשות הכל. כל מה שאנחנו רוצים. אתם תהיו זמרים, רקדנים, שפים, כדרוגלנים, ציירים, מורים, רואים ומה לא. ואני אהיה מי שאני.
אני אהיה סופרת.
|
|
מוקדש
ל מייבליסהחברהשלי, וכלשארמיקמקיהעולם!!!! | |
|
|
