|
חבורת הים של הבריכה הכחולה
|
17/12/2016 |
פרק ראשון אנה ופלו:
אנה קמה באי רצון ממיטתה ורמה לצחצח את שיניה, היא הביטה סביבה והוריה לא היו בבית, כרגיל! היא צחצחה כרגיל, לבד. הכינה ואכלה, לבד והתלבשה ויצאה, לבד, הוריה היו מאוד עסוקים וכלל לא שמו לב אליה, היא גרה בחווה עם אחיותיה פרדי וג'נט, אך הן היו גדולות ממנה ולא למדו בשעות אלה ולכן נרדמו במיטות. היא נפרדה מהעזים, מהפרות ומהסוסים, היו לה אופניים בצבע כסף והייתה רוכבת עליהם בכל יום בדרך לבית הספר, היא אהבה לנסוע לבד כי ככה יכלה לדבר לבד עם עצמה, כשהגיעה לבית הספר היא החנתה את האופניים ונכנסה לבניין, את פניה ברכה פלו חברתה היחידה והטובה. פלו הייתה בת ארבע עשרה בדיוק כמו אנה והיו לה שתי קוקיות אדומות ונמשים, היא חיבקה אותה חזק חזק ואז הרפתה "סליחה" התנצלה. שתיהן צחקו והתחבקו, השיעור התחיל ואנה ישבה ליד גיל שהיה הבן הנחמד ביותר שפגשה אי פעם והייתה קצת דלוקה עליו, הוא היה נחמד אליה מאוד והיה משחק איתה ועם פלו בהפסקות. היום היה להם מבחן בהיסטוריה אבל היא ופלו האלופות בהיסטוריה, הצלצול הגיע והכיתה יצאה להפסקה. פלו כמו תמיד, הביאה את החבל הארוך שלה וקראה לאנה ולגיל לשחק איתה. הם שיחקו קפיצות בחבל וגיל היה ראשון, מבין שלושתם גיל היה הכי טוב ואנה המסורבלת ביותר. בדיוק כשהגיע תורה השישי של אנה היא שמעה קולות צחוק. זאת הייתה קרולינה האויבת המושבעת של אנה! מעריצותויה הלכו אחריה וצחקו "אתם משחקים בחבל? אתם לא יותר מדי גדולים לזה?" וחשוב לציין, גיל הוא חבר של קרולינה. היא באה אליו וטפחה לו על הלחי בלחש "בוא נלך משתי אלה גיל" חפצה בו. גיל נרתע "לא רוצה" אמר לה. אבל קרולינה צחקה ורצה משם כשהמעריצות מאחוריה "בלונדה" מלמלה פלו, לעומת אנה פלו לא פחדה לריב מכות ויותר מכל היא רצתה שהילדה הבלונדה הזאת תלמד מה קורה כשמעצבנים את פלו. היה צלצול ונגמרה ההפסקה. השיעורים עברו כרגיל בכיף חיים ואז בשיעור האחרון (שעה חופשית) היה צלצול לסיום הלימודים, ואנה נפרדה מפלו וגיל "נתראה מחר" אמרה לשניהם, פלו רצה אליה ,אולי אני אלך הפעם מהדרך שלך, אמרה לה פלו וצחקה. הדרך עברה בקצרה ואז איש עם חולצה שחורה וחליפה שחורה עמד מולן "אני רואה שאתן חברות טובות" אמר בקול מרגיע. פלו הנהנה אבל לא הוציאה מילה מפיה "אתן אוהבות את הים?" שאל האיש. הפעם אנה הינהנה "לכו לבריכה הכחולה שבאי סוקרטס ואז אולי תקבלו כוחות" אמר. אנה ופלו הביטו אחת בשנייה ואז איפה שהאיש עמד אבל לא היה איש. פלו החלה ללכת לאחור ורצה משם "לאן את הולכת?" שאלה אותה אנה אך פלו לא ענתה לה. אנה משכה בכתפיה והגיעה לביתה באופניים. ג'נט הייתה בבית והיא הכינה חביתות מבושלות עם רוטב סויה "זה גם בריא וגם טעים" הייתה אומרת. היא תחבה לפיה שתי חביתיות והביטה באנה כאילו כלום לא קרה. אנה הייתה מפוחדת ועלתה לחדרה, היא הניחה את התיק והכינה שיעורי בית אך לא הצליחה להתרכז, היא הלכה לארונה ובחרה בגדים מתאימים להערב. היא לקחה איתה מחבט למקרה שתצטרך לנקוט באלימות. ואת הטלפון שלה, היא הייתה כל כך עייפה שאפילו לא החליפה לפיג'מה ונרדמה כשנפלה על המיטה. הערב הגיע והשעון צילצל ואנה מיהרה להתלבש ולקחת את התיק המלא ציוד, היא לקחה איתה גם מפה וניווטה לכיוון האי סוקרטס. וכשהגיעה סבך עלים גבוהים צץ והיא הסיטה אותו. ואז מה שנראה לעיניה היה מדהים.
פרק שני הבריכה הכחולה:
מעיין מים נגלה לעינייה ומתחתיו בריכה גדולה ויפה, שבהקה במים, לידה עמדה פלו ולא הסיטה את מבטה מן הבירכה "מגניב" אמרה. היא הניחה את התיק וקפצה פנימה "פלו, לא!" צעקה אנה אבל היה מאחור מדי, פלו צצה משם ומאחוריה זנב גדול "כריש!" צעקה אנה ונופפה לפלו לבוא אליה. היא שחתה במהירות ועלתה ליבשה. שתי צדפות כיסו את חזה וזנב אפור כמו של כריש היה במקום שתי רגליה הדקות והיפות של פלו, היא החלה לבכות "מה קרה לי?" שאלה בייאוש, קול ענפים נשברים נשמע מאחורי אנה ליזה ואותו איש מפחיד הביט בהן "את בת ים עכשיו, תהני מהכוחות שלך" אמר וצחק כאילו הדבר משעשע אותו עד מאוד "לנצח?" שאלה פלו והחלה לצרוח מבכי. אנה מעולם לא ראתה את פלו ככה, היא נראתה שונה ויותר פחדנית. האיש הסביר כי הן ניחנו בכוח נפלא לשלוט במים ושכל עוד מים על עורן הן בנות ים, כשיהיו יבשות הן יחזרו לצורתן הרגילה "נהדר" רטנה פלו וניגבה את צמה במגבת שהביאה, אנה הכתה בעצמה 'איך לא חשבתי על זה' חשבה. היא החליטה גם היא לקפוץ פנימה וקפצה בכדור תותח, זנבה היה אדום כאש ושערה השחור רטוב לגמרי. האיש הלך כבר לפני שעות ושתיהן נהנו מאוד "זה כזה מגניב" אמרה פלו אחרי שנרגעה, אנה הינהנה "מסכימה איתך לגמרי", שתיהן צחקו ושחו בבריכה הקטנה שהוצבה להן "לא נוכל לגעת יותר במים" אמרה פלו ושתתה מהבקבוק, האיש הסביר להן שכל עוד מים מחוץ לגופן הן בנות ים אבל מותר לשתות מים בתנאי שלא נשפך, אנה חשבה מה יהיה עם אחיותיה. מה עם החיות מה עם ההורים והכי חשוב מה עם גיל, היא מעולם לא הסתירה ממנו סוד ובטח ובטח שלא כזה גדול! היא הבינה מה החסרונותומה היתרונות והבינה עם מה עליה להתמודד, נשמעה צרחה ופלו אונה הסטו את מבטן, גיל היה מולן ובידו פנס "מה..מה..מה זה?" גימגם, הוא נפל ונפגע. אנה ופלו יצאו מן המים וניגבו את עצמן ,אל תיבהל" הזירה אותו פלו ונגעה בכתפו אבל הוא נרתע "למה לא סיפרתן?"שאל והתכווץ. הוא ברח ונפל ואז שמעו לחשוש של נחש. הוא ברח בחזרה אל פלו ואנה וקפץ לבריכה "גיל!" צרחו שתיהן, גיל יצא מן המים רועד והביט לאחור, זנב כתום חיוור "כריש!" צעק "לא כריש, זנב בן ים!" צעקה עליו אנה וזרקה אבן על הנחש. היא החלה לבכות ופלו ניחמה אותה "גיל" אמרה פלו "כדאי שנדבר" הוסיפה, גיל יצא מן המים ושתיהן ניגבו אותו. הם דיברו הרבה אמוד זמן "מה נעשה?"ש אל גיל אחרי שעיכל את כל המידע החדש הזה "אני לא יודעת. אבל נצטרך לגלות בעצמנו" אמרה אנה. היא השקיפה לחווה ושם ראתה אורות כבויים "אני צריכה לחזור הביתה" אמרה ורצה משם, פלו הרימה את תיקה וברחה משם לביתה. וגיל נשאר לבד "בן ים" גימגם "מגניב" אמר.
חלק שני בקרוב, אני אמשיך אם אהיה בתב אורח ואדע שיש לי מעריצים שירצו עוד. תגלו מה יקרה בהמשך של חבורת הים מערת החושך, איך תוכל החבורה להסתיר את זה ממשפחתם ומקרובהים. האם אנה וגיל יזכו לסוף טוב והאם פלו תזכה לנקמה המתוקה נגד קרולינה? תגלו הכול בהמשך של חבורת הים של המערה הכחולה
|
|
מוקדש
לגנוב, שתמידהיהשםבשביליועזרליכשהייתיצריכה | |
|
|
