סיפור לתחרות המיקשימה החודשית
|
10/01/2017 |
אני כותבת סיפור על המצאה חדשה: "....המורה בכיתת המיקמקים כתבה על הלוח את המילה:"המצאות" וביקשה מהמיקמקים התלמידים רעיונות. ניני, הילד הכי מקובל בשכבה, אמר בבוז: "המורה, זה הדבר הכי משעמם שראיתי בחיים שלי!" המורה ענתה לו: "שלא תעז לפקפק בהמצאות, ניני. אתה בטח חושב שזה כלום, אבל מה היית מרגיש בלי הטלפון שלך?" ניני חשב לרגע ואמר: "כלום!" המורה המשיכה לדבר אל הכיתה ואמרה: "אתם חושבים שהמצאות זה סתם, אבל כמעט כל העולם שלנו בנוי על המצאות. ולכן המשימה שלכם היא לחשוב על רעיון מבריק להמצאה שתשנה את העולם. אתם משוחררים!" כל הכיתה מיהרה בסיום הלימודים הביתה, חוץ מחבורת מיקמקים שקבעו במיקפה, כדי שיעבדו על ההמצאה שתשנה את העולם. נונו, אנה, שירי, קוני, מאיה ויובי התיישבו והזמינו מייד מיקשייק פסיפלורה, המיקשייק הכי טעים לדעתם. פתאום נכנסו ניני וחבורתו ומייד תפסו כורסאות נוחות, קראו למלצר והזמינו מיקפיצה ומיקולה. הם צחקו בקול על המיקמורה הזו שנותנת סתם דברים, ומי שיעשה את המשימה המיקשוגעת הזאת יוחרם. פתאום פגש מבטו של יוחלי מחבורתו של ניני במבטה של מאיה, וצעק אליה: "שלא תעזו לעשות את המיקשימה החדשה, או שתוחרמו!" מאיה נבהלה מאוד ואמרה לשאר חבריה שלא כדאי כבר וקמה מהשולחן והלכה לשולחן אחר. יובי, חברה של מאיה, השתכנע גם והלך לשולחן שעברה אליו מאיה. מאיה הידועה ביופי שלה הייתה ממש מקובלת, וניני רצה להזמין אותה לצאת איתו, אך לא העז. במקומו הזמין אותה יובי והיא נענתה בחיוב. מאז ניני נשבע שיפריד אותם כדי שיזכה במאיה. ניני חשב לרגע על רעיון מיקצוין: הוא ישכנע את יובי לעשות את המיקשיה ולכן יוחרם על ידי המקובלים, ואז מאיה לא תצא איתו והוא ייקח אותה. ממש מיקצוין! חשב ניני ושיתף את חבריו. פתאום נכנסה מיקה, גם כן יפה והמיקמקית הכי מקובלת בכיתה, עם ליקה ומילה, החברות הכי טובות שלה (וגם שפוטות שלה) והתיישבה בנינוחות ליד ניני. "נו, חיימשלי?" פנתה אליו. "מה מתמקמק? אתם עושים את העבודה המיקנוראית הזו שהמיקמורה נתנה? איזה מיקחננות!" "נראה לך?!" קטע אותה ניני ולא הביט בעיניה. "מי שחננות פה זה שולחן שמאחורינו!" מיקה הסיבה את מבטה וראתה את החבורה של מאיה (שעזבה אותה). "נו, נו, נו," קמה מיקה ממקומה ופנתה אליהם. "איכס! מה זה?! זה מיקשייק מיקפסיפלורה?!" "כ... לא!" ענתה שירי. "תעזבי אותנו!" . . . למחרת בכיתה המיקמורה שאלה: "נו, מי הכין את המיקשימה שנתתי לכם?" יובי הרים יד בבישנות. הוא היחיד שעשה את המשימה. "זהו?! רק יובי?!" התפלאה המורה. "כן!" ענו חבורת המקובלים, שבהם ניני ומיקה בפרצוף מגעיל כסוד שטמון בהם. "שקט, ניני. מיקה. לא שאלתי אתכם. נו, יובי? רוצה אולי להקריא לנו על ההמצאה שתשנה את העולם שלנו?" "כן.." יובי קם ונעמד בפני הכיתה. הוא הביט בעינים של ניני ומיקה וראה כמה הם לועגות, שמיד אזר אומץ. "אז ככה," כחכח בגרונו יובי. "ההמצאה שאני בחרתי היא עט תשובות." "מה?!" צעקה כל הכיתה. "מה זאת אומרת? התחרפן לך כל השכל?!" "שקט, מיקמקים! תנו ליובי לסיים." כעסה המורה. "טוב..." המשיך יובי. "אז חשבתי שזה יעזור בסיכומים וכזה, בשאלונים מיקיוחדים ובעוד דברים." "מי חננה יותר ממך, יובי?! מי צריך עט סיכומים?!" צעק ניני והביט ישר לעיניו של יובי. "ניני!" פנתה אליו המיקמורה. "צא מיד מהמיקכיתה! ושלא תעז עוד להשמיע את קולך עד סוף היום! עכשיו, יובי, אתה רוצה להסביר יותר איך המיקעט תשובות עובד?" "אממ... אני הכנתי דגם, כדי להראות." אמר יובי. "מיקצוין!" אמרה המיקמורה וחייכה בסיפוק. "את המיקעט יוכלו לראות אחרי הלימודים. הבה נמשיך בשיעור כרגיל." כעבור כמה שבועות... יובי נכנס לבית הענק של מאיה, המרוהט בפאר ענקי. "מאיה, מאיה, לא תאמיני!!" קרא בקול. "מה קרה?" מאיה קמה מן מסך הטלוויזיה השטוח והביטה אל יובי. "ההמצאה שלי, המיקעט, זוכרת?" לא התאפק יובי מלצרוח בקול. "כן," ענתה לו מאיה מעט מבולבלת. "היא עכשיו נמכרה לרשת מיק-אקספרס וכולם יכולים לקנות אותה, אני עשיר! אני מפורסם!!" הוא צרח באושר. "דיי, זה מיקמופלא!!!!" צרחה גם מאיה. "אתה כוכב, ואני חברה שלך! כולם יבקשו חתימות ממך!" השניים רצו מהר למיקניון ונכנסו למיק אלקטריק, כל המבטים של הקונים הופנו ליובי ומאיה, והתנפלו על יובי בבקשה לחתימות. מאיה הודפה לאחור ואל מחוץ לחנות. יובי צעק אליה: "סורי, מאיה. אני נפרד ממך. עכשיו אני פופולרי כל כך שאני אמצא חברה יפה כמו מיקה!" היא ממש הייתה עצובה, שלפתע רואה את ניני, מיקה וחבורתם אוכלים סושי ופיצה בקומת המסחר. ניני מיד ראה את מאיה עצובה, ורץ אליה. "מה קרה, מאיה?" שאל בתמימות. "יובי נפרד ממני.." בכתה. "הוא אמר שאני לא מספיק יפה. הוא רוצה חברה יפה כמו מיקה, ואותי הוא זרק.." ניני הביט על שערה הבלונדיני הארוך, על עיניה התכולות הבוכות, על נמשיה שעל פניה, ולא יכל שלא לרחם עליה ולחשוב שהמעשה שעשה, שפנה לראש העיר עם שוחד וביקש שיובי יזכה וישכח את מאיה שעשתה הכל בשבילו. "אני מבין..." מלמל ולא הביט לתוך עיניה. "אני רק רוצה לשאול משהו.." "כן?" שאלה מאיה. "חשבתי שאולי.. תרצי להיות חברה שלי.." ענה בבישנות. "באמת?! אני ממש רוצה! תמיד קינאתי במיקה, שהייתה חברה שלך, ואף פעם לא העזתי אפילו לדבר איתך!" "אני גם שמח!" חייך ניני לראשונה חיוך אמיתי. אז מחר אצלי בחמש?" "קבענו!" ונפרדו בכיף. למחרת.. "אז תודה ליובי, על ההמצאה המדהימה!" סיכמה המיקמורה את השיעור..." וזהו הסיפור שלי.. מקוה לזכות!!! אני מודה לחבר המושלם שלי, שנתן לי את ההשראה.
|
|
מוקדש
ל #מוקדשלאחדוהיחיד..חולהעליךחיישמלי | |
|
|