תמיד אני חולמת להיות פירטית כמו שאבא שלי היה לפני שהוא ניסחף בגלים כי שודד ים אחר הפיל אותו. ואולי יום יבוא ואני אוכל להיות פירטית אמא שלי חושבת שלא מתאים לי להיות פירטית אבל אני כן מתאימה לא אכפת לי להילחם בשודדים לבצע סכנות ולהיתמודד אם שודד ראש בראש אני חושבת שאי פעם אמצא גם אוצר מלא בזהב. למחרת נשמעו שמועות על פירטים שאיבדו את הקפתן שלהם והם מחפשים קפתן חדש וזה בדיוק בשבילי שאלתי את אימי אם אאפשר להיצתרף והיא אמרה לא לא לא אני לא רוצה לאבד גם אותך כבר איבדנו את אבא זוכרת? כן טוב אמא אמרתי בעצב אבל רציתי כל כך ונילחמתי ממנה רציתי חופש מהחלטות עלי והלכתי לנסות את התפקיד פתאום פגשתי את השודד הבודק אם אני ראויה להיות הקפתן בשלב הראשון הייתי צריכה להילחם מול מישהו לא כל כך חזק קטן עלי קלי קלות ועברתי את זה בשלב השני הייתי צריכה להילחם מול מישהו מהיר וגם עברתי ובשלב האחרון אני צריכה להילחם מול מישהו מהיר חזק וטוב בחרבות זה היה קשה למזלי אבי כשהיה חי לימד אותי מהלכים ממש טובים והצלחתי יש אני הקפתן על הספינה אבל שתדעו להיות קפתן זה גם ממש קשה צריך להגן על השודדים ולעבור מלחמות קשות מאוד אז שתנו בנהר וחיפשנו בכל אי קטן אוצר גדול ופתאום מצאנו מפת אוצר וכתוב שם שייך לפירט הכי מפחיד מכולם רוזן קיז איזה מזל שהוא כבר מת אבל לא ידענו שהמפה מכוללת ועדיין הלכנו על פי המפה. זה היה כמו משחקי אוצרות כאלה זה היה קצת מגניב. בינתיים אימי קראה לי וראתה שאני בכלל לא כאן היא התחילה לדאוג ואז הבינה שהיא רצתה להיות קפתן אז אולי היא לא הקשיבה לקול אמא וישר התעצבנה ממש ואמרה בראשה כשתחזור תקבל עונש. ועדין המשכנו לחפש את האוצר כל מקום כל פינה כל אי נחפש אוצר כל יבשת חול או נהר. ועד שהגענו חפרנו בכל פינה ומצאנו את האוצר ופתתאום שפתחנו הרוח של רוזן קיז היתגלתה ואמרה בקול רם פתחתם את האוצר המכולל שלי ועחשיו תקבלו עונש על זה ולא רציתי להיות הפחדנית כמו בטלויזה שישר נכנעת ואומרת בבקשה לא מה עשינו רחם עלינו אז במקום אמרתי לא נכנע לעולם גם אם העולם יקרוס והרוח רדפה אחרינו אני לא היתקוונתי לברוח וישר תקעתי לרוח חרב בלב והיא היתפזרה למטה לפרורים קטנים ולאבק שפתאום נעלם כל שודדי הים הרימו אותי וקראו בקול רם שירי שירי שירי ואני היתרגשתי כל כך ואז זכרתי את אימי שחשבה שתאבד אותי היא בטח כועסת אבל כשראתה מהחלון את כל השירי שירי שירי הבינה שאני חזקה ובמקום לכעוס היא רצה אלי וחיבקה אותי אמרתי לה בלחש אמא אני מיצתארת ששיקרתי לך והיא סלחה לי ואמרה רק על תעשי את זה יותר טוב? טוב אמא וככה המשכתי להגן על השודדים ולהילחם באומץ והמון אהבה.
