|
העולם המופלא שלי- לא מבינה
|
02/04/2017 |
זה התחיל שסידרתי את הספרים שלי לתוך התיק, הילד שישב לידי, שהבנתי שקוראים לו דניאל, הלך החוצה ואני נשארתי בכיתה יחד עם ילדה בשם חנה, שקראה ספר והחבורה של הילד עם הכובע הירוק.
הילד התכופף הביא סקטבורד ויצא עם החברים שלו כשהם מלחששים.
ישבתי ולא ידעתי מה לעשות.
יצאתי מהכיתה והתחלתי לטייל כשלפתע תפס אותי החבורה של הילד עם הכובע הירוק.
שלום לך, אני דני. אמר הילד עם הכובע הירוק
היי, עניתי בחשש
את מיה נכון? דני שאל אותי
כן, התחלתי קצת לפחד
הוא חייך חיוך מרושע ואמר:
מקווה שתהני
הוא והחבורה שלו התרחקו ממני בצחוק מתגלגל כשהם מצביעים עלי.
הלכתי למקום שלי עצובה וישבתי שם וכמעט בכיתי, ואז בא דניאל ושאל אותי:
מה קרה?
כלום, עניתי לו
אה דני! הוא אמר
איך אתה יודע? שאלתי אותו
הוא עושה את זה תמיד, זה בסדר, תתעלמי. הוא ענה ואז היה צילצול
בשיעור חשבון כשעתקנו מהלוח את התרגילים, פגע בי מטוס מנייר במרפק, פתחתי אותו וקראתי:
היא לא הבינה, צריך דרך אחרת!
דני
הסתכלתי עליו בשאלה והוא גילגל עיינים וסימן לי להעביר את זה לחבר שלו מהשולחן לידי.
אחרי שהעברתי הוא נראה בהלם.
אחר הסתובב עלי החבר של דני ואמר לי ללכת לשירותים.
ביקשתי מהמורה והוא הוציא אותי.
חיכיתי ליד השירותים והחבר של דני לא בא.
במקומו בא דני והוא הסתכל עלי בזלזול ואמר: איזה חיילת את.
עושה מה שאומרים לך!
הוא צחק ואניברחתי
המשך יבוא...
|
|
מוקדש
ליאור3912 | |
|
|
