|
בליל הסדר-לכתב אורח
|
11/04/2017 |
שלום. אני יומיקמק והיום אספר לכם על מה שקרה בליל הסדר שלי. זה היה כמו עוד ליל סדר רגיל. כל משפחתי ואני התכנסנו במועדון הקיבוץ ושוחחנו, שרנו, אכלנו ושתינו עד שזה קרה. אבי היקר,אבי,נחטף! פתאום נשמעה צעקת חרדה מבהילה וכולנו רעדנו ופחדנו. לירי, דותתי,צעקה "איפה אבי"? וכולנו הבנו שהלילה הזה לא יהיה סדר רגיל. יצאנו לחיפוש אחר אבי ולאחר כמה דקות גם רינה, סבתי,נחטפה.
באותו הרגע הבנתי משהו-הבנתי שאם נשים פיתיון, נוכל לגלות מי חוטף את כולם. כולנו הסכמנו בפה אחד שהפיתיון יהיה אחי הגדול,אורן. אורן הסתובב לו, ואנחנו התחבאנו מתחת לשולחן. פתאום, נשלחה יד גדולה ושעירה, וחטפה את אורן. אני ואמי, בטי, הלכנו בעקבות היד השעירה ואורן. נכנסנו לתוך מערה וראינו בתוך הערפל הכבד את סבתי ואבי. כל כך שמחנו, עד שלא שמנו לב. "הסתובבו לאחור" אמרה סבתי, וכך עשינו. "מפלצת" צעקנו אני ואמי ביחד.
"אני אחטוף גם אתכן" אמרה המפלצת.
"למה אתה עושה את זה, מפלצת"? שאלתי."כי אין לי חברים. תמיד שנאו אותי, אז חשבתי שאם אחטוף אתכם, יהיו לי חברים" ענתה המפלצת ובכתה. "אנחנו נהיה חברים שלך. אבל כך לא משיגים חברים. צריך להיות נחמדים אליהם ולעזור כשצריך. צריך להיות יחד" אמרתי לה וכולם הסכימו איתי."בואו נחזור לסדר, עם המפלצת" אמרה סבתי. מאז אותו היום, המפלצת חיה איתנו, ובסוף, הקימה משפחה משלה. |
|
