|
בליל הסדר-לכתב אורח
|
11/04/2017 |
שלום. אני יומיקמק והיום אספר לכם על ליל הסדר שהיה לנו בשנה שעברה. ליל הסדר הכי משוגע שהיה. זה היה כמו כל התחלה של ליל סדר רגיל. התכנסנו, שוחחנו, קראנו מההגדה, אכלנו, שתינו ושרנו. לאחר כמו דקות נשמעה צעקת חרדה מבהילה, ולירי, דותתי, שמה לב שאבי לא נמצא פה. כולנו פחדנו ויצאנו לחפשו. לאחר כמה דקות נשמעה שוב צעקת חרדה מבהילה, הפעם מסבתי רינה. ״סבתא רינה נחטפה! מה נעשה?״ שאל סבי דני. ״יש לי רעיון! ניתן למפלצת פיתיון,ואז נעקוב אחרי הפיתיון ונמצא את הגנב.״ אמרתי וכולם הסכימו עמי. לאחר כמה דקות של דיון, כולנו הסכמנו שהפיתיון יהיה אלון, אחי הגדול. אלון הלך לו ואנחנו התחבאנו מתחת לשולחן. חיכינו וחיכינו, עד שהיד נשלחה וחטפה את אלון. אני ואמי הלכנו בעקבות היד ואלון, ולבסוף הגענו למערה מלאה בערפל. בתוך הערפל הכבד ראינו את סבתי ואבי, ומרוב שלא שמנו לב, המפלצת עמדה מאחורינו. הסתובבו לאחור וראינו מפלצת מבחילה. ״אני אוכל אתכם כמו כל האחרים״ אמרה המפלצת. ״למה את עושה את זה? למה?״ שאלתי. ״כי אין לי חברים. כל חיי שנאו, אז חשבתי שאם אחטוף אתכם, תהיו חברים שלי״ ענתה המפלצת ובכתה. ״נהיה חברים שלך, אבל רק אם לא תחטפי. תהיי נחמדה ותעזרי לכולם״ אמרה אמי וכולנו הסכמנו איתה. מאז אותו היום, למפלצת היו המון חברים והיא אפילו הקימה משפחה משלה.
הכל בזכות ליל הסדר המוזר. |
|
