הקדמה ביקור המלכה: הצינוק היה מקום נורא. אור דל בקע מלפידים שהיו מותקנים על הקירות האבן ומים מצחינים חלחלו פנימה מתעלת מגן שהקיפה את הארמון ממעל . עכברושים רדפו זה את זה על הרצפה בחיפוש אחר מזון בהחלט לא מקום ראוי למלוכה. השעה הייתה קצת אחרי חצות,ופרט לשקשוק שלשלאות מזדמן היה המקום שקט. את הדממה הפר קול צעדים שהדהד במסדרונות. מישהו ירד במדרגות הלולייניות המובילות לצינוק. הייתה זו אישה צעירה,לבושה מכף רגל ועד ראש בגלימה ירוקה כברקת. היא חלפה בזהירות על פני שורת התאים,מציתה את עניינם של האסירים הכלואים בתוכם. עם כל צעד נוסף הלך קצב פסיעותיה והואט,ואילו לבה החיש פעימותיו. האסירים היו מסודרים לפי חומרת הפשע שביצעו. ככל שהעמיקה היו לרדת בצינוק, כן היו האסירים הכלואים בו אכזריים ומסוכנים יותר. היא שמה פעמיה אל התא שבקצה המסדרון,אל אסיר מיוחד שהיה נתון תחת השגחתו של שומר אישי גדול גוף. האישה באה לשאול שאלה. הייתה זו שאלה פשוטה למדי, אבל היא העסיקה את מחשבותיה בכל יום, גרמה לשנתה לנדוד ברוב הלילות,וכיכבה בחלומותיה שכבר הצליחה להירדם. רק אחד בעולם ידע את התשובה והוא...המשך יבוא ב5 לייקים
