קהילה - היצירות של זואי1י234
זואי1י234
48
2

"המעגל"- לכתב אורח 19/05/2017

הסוף? לא ידוע.
היה אמור להיות קומיקס.

פרק ראשון- "בוקר טוב", או בקיצור, בקרט.
קמתי לעוד יום, פיהקתי, הסתנוורתי למראה השמש הזוהרת שהביטה בי מהחלון אשר שכן בחדרי הגדול. "בוקר טוב, ג'ו." אחותי הקטנה, ריילי, עמדה ליד מיטתי הגדולה, "בוקר טוב, ריילי." בירכתי אותה. ירדתי ממיטתי ואני וריילי ירדנו אל המטבח, פנקייקים מאתמול הופיעו על השולחן, היה פתק "באהבה, אמא ואבא." כך היה כתוב, ריילי סיימה את הפנקייק, ואני, שלוש דקות אחריה. הרמתי את התיק, וריילי הרימה את התיק שלה. ליוויתי את ריילי אל בית הספר היסודי שלה, ועזבתי את המקום. הגעתי אל התיכון בו למדתי, "היי... ג'וווו!" נמרחה עליי ליזבת', החברה שלי, "היייי ליזזזז" נמרחתי בחזרה, "שמעת? יש ילדים חדשים בכיתה!" אומרת ליזבת'.

פרק שני- ילדים חדשים, או ילדים עם כוחות על?
הגעתי אל הכיתה, הנחתי את התיק בעדינות והלכתי להכיר את הילדים החדשים. לאחת קראו לינדי, ולשני ריי. הם היו לחוצים, ראיתי את זה, "הי, למה אתם לחוצים?" שאלתי, ליזבת' הייתה לידי, "זה... זה... כלום." לינדי אומרת, עדיין לחוצה. היא החלה להתעופף "אוי לא..." היא מלמלה וחזרה למצבה הרגיל, על פני הקרקע, גם לריי יש כוחות, "אני לא עומד לגלות את הכוח שלי!" הוא התעקש, נתתי סטירה לעצמי, "אופס..." הוא ציחקק, שליטה במחשבות, זה היה הכוח שלו. אבל היי... מי אמר שלנו אין כוחות? כן... לי ולליזבת' יש כוחות, מסע בזמן. ליזבת' שלחה את ידה לאחור ושפשפה אותה. "גם לנו יש כוחות על..." היא אמרה, "מסע בזמן." התוודתי, "קוללל!" אומרת לינדי.

פרק שלישי- לגלות?
במהלך השנה, ליזבת', אני, לינדי וריי, הפכנו לחבורה, "המעגל." כך קראנו לעצמנו. גילינו, שאם מישהו יגלה על הכוח שלו למישהו שאין לו כוח, הוא ימות, וכך גם כל חברי "המעגל". זה היה קשה לעיכול ומפחיד למדי, "הי, לינד." אומרת ליזבת' "ממ?" לינדי שואלת את ליזבת' ומביטה עליה, "למה התרנגולת חצתה את הכביש?" - "אני לא יודעת, למה?" - "כי היא רצתה לברוח מהטבח." ריי צחקק, גיחכתי. "חכו, אני חייבת להתפנות." אמרתי, "כן, גם אני..." אומרת ליזבת', כאשר אני וליזבת' חזרנו מה"התפנות", ריי ולינדי לא היו שם. מטפחת נעטפה על פי, וכך גם על של ליזבת'. צרחנו, אך לא הייתה לנו היכולת, בשביל לחזור בזמן, היינו צריכות לגעת זו בזו, ולא יכולנו לעשות זאת.
התעוררנו, בתא, היה רקוב ואפור, עיניי הירוקות והמטושטשות לא יכלו לקלוט את זה, הא! הנה המשקפיים! לבשתי אותם, הרגשתי חסרת ישע."ליזב'?" שאלתי, קיצרתי את שמה, "כן?" היא ענתה בחולשה קטנה. "את בסדר?"- "כן, כן." היא ענתה, "כולם! אתם בסדר?" שאלתי, תשובות חולשה קטנות ענו "כן..." היינו באותו התא, והרגשתי מוזר, "הי, סוף סוף התעוררתם..." אמר אחד השומרים.

המשך יבוא...

מוקדש לכולם!
12
17
684


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
26/05/2017   13:44 815תותי7 17
סיפור מושלם ברמות! אני במתח!
24/05/2017   20:36 זואי1י234 16
וואו מדהימים שלי
תודה רבה
ההמשך יעלה מחר, בלי נדר (:
24/05/2017   20:34 תצי444 15
יפה
24/05/2017   20:29 קיפי550 14
מוש מוש מוש מוש
24/05/2017   20:29 קיפי550 13
אהבתי
24/05/2017   20:28 תצי444 12
אני מאוד שמח
24/05/2017   20:27 אטאררר 11
יפה מאוד מגניב מוש
24/05/2017   20:27 אטאררר 10
אני מאוד אוהב את זה
24/05/2017   18:46 מיקה12987  9
וואו.... באלי לדעת את ההמשך!!
23/05/2017   16:55 זואי1י234  8
תודה
זה מאוד חשוב לי
22/05/2017   20:39 אטררר  7
מגניב
22/05/2017   20:39 קיפי550  6
יפה מאוד מאוד
22/05/2017   20:38 קיפי550  5
אהבתי
22/05/2017   20:37 אטאררר  4
אהבתי
22/05/2017   20:37 תצי444  3
מגניב מאוד קול
22/05/2017   20:36 אטאררר  2
יפה
22/05/2017   14:01 קיפי055  1
יפה