|
יולי בארץ האגדות/חלק א'
|
03/06/2017 |
היי לכולם, אני יולי!
הייתם רוצים להתעורר יום אחד בארץ קסומה, כמו באגדות? ארץ שמלאה בקסמים, יצורים מופלאים, ממש ארץ מהסיפורים? נשמע מדהים, נכון?
טוב, יכול להיות שתופתעו לדעת שזה בדיוק מה שקרה לי לפני שבוע, ביום שבת.
פקחתי את עיני בבוקר יום שבת. ציפיתי לשמוע את ציוץ הציפורים, את רשרוש דפי העיתון שאבא שלי קורא. ציפיתי לראות את תקרת חדרי, ולשכב על מיטתי. ציפיתי להתעורר לעוד בוקר רגיל בעולם המיקמק. אבל מה שגיליתי, היה שונה לגמרי.
במקום לראות את תקרת חדרי, ראיתי שמיים כחולים וצלולים מעלי. לפתע הבחנתי שאני לא שוכבת במיטתי, אלא שאני שוכבת על דשא רך, ובול עץ משמש לי ככרית. התיישבתי בחדות. הנוף שראיתי, ממש לא היה חדרי.
ראיתי מסביבי אחו ירוק, שהרים מקיפים אותו. לידי היה נחל צלול. ולפתע, בשמיים עבר... דרקון?!
צבטתי את עצמי בכח, לא מאמינה למראה עיני. בוודאי זה חלום. בכל רגע אתעורר במיטתי. אך לא. הצביטה החלה לכאוב מעט, אך אני עדיין נשארתי באותו המקום. קמתי מתנדנדת על רגלי. הנוף לא היה מוכר לי. זה בהחלט לא מקום בעולם המיקמק. אולי... אולי אני והורי יצאנו למחנות ושחכתי את זה? הרעיון הצחיק אותי. אין מצב. חוץ מזה, אף אחד מבני משפחתי לא היה כאן. האמת, שאיש לא היה בכל רחבי האחו הירוק. מלבד הדרקונים, אבל הם לא אנשים, והם גם לא באחו,הם בשמיים.
זה היה כל כך מוזר. מה אני עושה כאן? איך הגעתי לכאן? למיטב ידיעתי, דרקונים אינם קיימים במציאות. רק באגדות.
"הלו? מישהו נמצא פה?" קראתי בקול. לא הייתה תשובה. דרקון אחד הפנה את מבטו אליי, וממש פחדתי, אבל הוא רק הביט בי בסקרנות ואז המשיך להתעופף בשמיים. כנראה שדרקונים הם ידידותיים, בניגוד למה שמספרים עליהם. אבל הידיעה הזאת לא עזרה לתחושת הפחד הכללית שלי. זאת אומרת, איך אתם הייתם מרגישים אם הייתם מתעוררים במקום זר, שיצורים שלא אמורים להיות קיימים אבל אמורים להיות מסוכנים מסתובבים בו באופן חופשי, ואתם לבד שם- בלי המשפחה או החברים שלכם, רחוקים מביתכם?
"אני מפחדת", לחשתי, ודמעה בודדה נזלה על הלחי שלי.
"אל חשש", אמר קול עדין מאחורי, "הכל בסדר".
הסתובבתי בחדות. מאחורי עמדה אישה יפהפיה. שערה הלבן גלש על גבה, מצחה עטור בנזר כסוף, שמלתה הלבנה מתבדרת ברוח. "מי את?" שאלתי בפליאה. "אני המלכה של מזרח הארץ הזו. שמי ג'ולייט. ברוכה הבאה לארץ האגדות!" היא ענתה בחיוך. "ארץ האגדות? זה מגוחך. אגדות לא קיימות... אני חושבת..." אמרתי, מבולבלת. "או שכן? למה יש כאן דרקונים?" "כי באגדות.. יש גם דרקונים." היא ענתה בשלווה. "הם לא יפגעו בי?" שאלתי בחשש. "לא, לא" היא צחקה. "אלו דרקונים ידידותיים. הדרקונים המסוכנים נמצאים בחלק המערבי של הארץ, עליו שולטת מלכה מרושעת ואפלה. אך אל תפחדי, הם רחוקים מכאן מאוד... למרות שבדיוק בגלל המלכה זימנתי אותך." "את זימנת אותי? למה?" דרשתי לדעת. "מכיוון ש...
חלק הבא ב10 לייקים (:
מקווה שאהבתם♥
|
|
מוקדש
לכל המיקמקים ,♥ | |
|
|
