|
כוחן של המילים(ההמשך)
|
09/08/2017 |
אל תתקרבי בבקשה! אני מתחננת! אחרי זה לא זכרתי דבר. הלכתי לביתי מלאת שאלות ומחשבות. איך זה שאני לא זוכרת כלום? אולי קרה לי משהו? למה?
שהתיישבתי לאכול ארוחת צהריים אמא שלי שאלה אותי "איך היה בבית הספר?" "את האמת, אני לא זוכרת כלום! כאילו מישהו מחק לי את הזיכרון!"
"וואו, זה בהחלט מוזר, יקירתי. אולי תלכי לנוח , זה יעבור." "אוקיי, אנסה!"
הלכתי לנוח , ואז בשביל לרענן את הזיכרון רציתי ללכת לבית של טרייסי , חברתי. "אמא אני הולכת לטרייסי!" "אוקיי ,תבלי!" תקתקתי בדלתה של טרייסי
" טרייסי?" אמרתי
"מי זה?" היא פתחה חצי מהדלת
"מה מי זה ? זו אני, נסיכה!"
"מי זו נסיכה?"
"מה את לא זוכרת אותי? אני נסיכה החברה שלך! שיושבת לידך!" בלב אמרתי לעצמי: נזכרתי במשהו!
"לא ,אני לא זוכרת. את צריכה משהו?"
"כן! אבל בגלל שאת לא זוכרת, אין טעם אני מצטערת."
"אוקיי, אז להתראות!" אמרה טרייסי וסגרה את הדלת
שמתי לב שהיא עדיין שמה את הפרח על ראשה.
"טרייסי חכי! , יש מצב את יכולה לצאת שוב? זה דחוף!"
"אם את מתעקשת.. כן ,מה? "
טרייסי ,תקשיבי אני יודעת שאת לא זוכרת בגלל הפרח שאת שמה על ראשך. אני יודעת שזה קצת מוזר אבל תשימי לב לעצמך. מה במשפחה שלך לא שמים לב? טרייסי הביע עניין והתרככה אני חושבת שצריך להוריד את הפרח . פתאום טרייסי אמרה :"בחיים לא!"
וטרקה את הדלת.
(לא לעשות את זה בבית.XD)
הפרח הזה, הוא גורם לה לעשות דברים כנגד לרצונה! חייב לעשות משהו בנוגע לזה!
בבית הספר שמתי את הפרח אבל את השבב הוצאתי.
באמצע השיעור אמרתי לטרייסי :"אפשר שנייה את הפרח אני רוצה לראות אותו מקרוב.."
"מי את?" אמרה טרייסי.
בלב חשבתי זה רציני.
"זה לא כל כך משנה פשוט תביאי לי אוקיי?"
"אוקיי?" היא נתנה לי אותו הוצאתי את השבב החזרתי לזה אז אמרתי ואז אמרתי:" יש לך פרח ממש מקסים."
את חושבת כך, נסיכה?"
"זכרת את השם לי! "
"נו ברור, אנחנו החברות הכי טובות!"
"אבל איך עד עכשיו לא זכרת?"
"לא זכרתי מה?"
"לא משנה העיקר שהכל בסדר. יש לי שאלה את במקרה יודעת לבנות מכשירים?"
"ברור אני בניתי את המכשיר של מיקיאוולי."
המורה תפסה אותנו מדברות:"בנות! לא לדבר בבקשה!"
בסדר! "נמשיך אחר כך "אמרתי לטרייסי בלחש!
שסיימנו את הבית ספר הלכתי לביתה של טרייסי.
"טוק טוק! "
"מי שם?" אמרה טרייסי
"נסיכה!"
"הכנסי!"
,אוקיי , אז בנוגע למכשיר, צריך לבנות מכשיר חזרה לעבר או מכשיר שאומר מה יהיה בעוד כמה שניות\דקות\שעות.
מה את אומרת?"
"אני חושבת שאולי נבנה מכשיר חזרה לעבר. כך נעצור את מיקיאוולי מלחלק את הפרחים.
"אוקיי בואי נעשה את זה!"
בנתיים בנינו מכשיר מיוחד ואז טרייסי לחצה על כל מיני כפתורים. היא גם בנתה הולגרמה שאפשרה לנו לראות את הבית ספר שלנו בעבר.
ראינו את הבית ספר שלנו עם תלמידים שמחים ומאושרים. ושם, ראש העיר היה מנהל.
"ראש העיר היה מנהל?" שאלתי את טרייסי.
"כן! מיקיאוולי שלחה את ראש העיר למיקאפולקו
ונתנה לו כרטיסים ולשיט ולחופשה לשבועיים, ואז היא סגרה את השערים החליפה שומר שלא נתן לו להכנס."
"וואו זה בדיוק מה שרואים!"
"כן הזמנים האלה היו טובים ויפים!, ואז מיקיאוולי חילקה לנו פרחים ואמרה לנו לשים על הראש. שמנו על הראש מאותו היום היינו מקובעים ועצובים. וכל מה שמיקאוולי ומונדו היו אומרים לנו לעשות היינו עושים."
"בואי נלך לשנות את זה!"
"אוקיי!" טרייסי לחצה על כפתור גדול.
פתאום מצאנו את עצמנו באותו סיפור שטרייסי סיפרה לי וראינו בהולוגרמה.
בואי נשנה את זה!
נסענו בחזרה לעבר וראינו את מיקאוולי ומונדו הולכים לעבר ראש העיר והיא מציעה לראש העיר ללכת למיקאפולקו
"ראש העיר היקר, איך אתה מרגיש?"התחנפה מיקיאוולי
"הכל על הכיפ כפאק! מה את צריכה מיקיאוולי?"
אני לא צריכה שום דבר ראש העיר היקר, אני רק נותנת לך כרטיס לחופשה במיקאפולקו, שתהנה קצת! מגיע לך , אתה עובד קשה!"
ראש העיר קצת היסס ואז רצנו לראש העיר ואמרנו לו:" אל תסכים, היא תשתלט על הבית ספר! וכל התלמידים יהיה רע! בבקשה ראש העיר!"
"מאיפה אתן יודעות ?" שאל ראש העיר.
"אנחנו מהעתיד!"
"מה? איך?"
"אני חושבת שלא כדאי לשאול שאלות , אל תסכים לה ראש העיר!"טרייסי אמרה
"בסדר, מיקיאוולי ומונדו אני חושב שאתם צריכים ללכת!"
"ראש העיר למה? אתה לא תתחרט!"
פתאום הופיעה חבורת מיקמק!
הם אמרו ביחד:" גם אנחנו באנו מהעתיד!
ראש העיר אל תסכים!"
"אוקיי, אני חושבת שצריך ללכת" אמרה מיקיאוולי
"מונדו בו רגע לפה!"
מיקיאוולי לחצה על האף של מונדו
"אבל למה? מה עשיתי?" "זה מרגיע אותי , עכשיו בוא נלך! ." כעסה מיקיאוולי
"להתראות מיקיאוולי!" אמר ראש העיר
וכולנו צחקנו!
שחזרנו להווה
היה לנו ממש כיף בבית ספר,
ופה מסתיים הסיפור!
אני מקווה שצוות מיקמק יקבל את זה כי ממש השקעתי.
מקווה שנהנתם!
|
|
