|
סיפור לכתב אורח-החיים משתנים
|
25/08/2017 |
פרק 1: בואו נספר סיפור..
יומני היקר, היום למדתי שהחיים משתנים מהר, ושאי אפשר לעצור אותם! לפעמים זה טוב, ולפעמים רע..
אז בוא אני יספר לך את הסיפור, מהההתחלה-ועד הסוף..
פרק 2: קצת עלי
יש לי 4 אחים, 2 תאומות, בנות 23, עוד אחות אחת, בת 14, ואח בן 13. אמא ואבא, וסבתא וסבתא! בסך הכול, ילדה רגילה!
תמיד אהבתי אקסטרים, לא פחדתי מכלום! ואפילו בגיל שלוש וחצי עשיתי צניחה! אז זו אני, לא פחדנית!
פרק 3: ההתחלה..
הייתי אז בת 6, ילדה מאושרת! שעולה לכיתה א', תמיד ראיתי את האחים שלי, אהבתי לראות אותם מתארגנים, ומכינים שיעורים, אבל אז הגיע היום, לעלות לכיתה א'! אני זוכרת שאח שלי היה מלחיץ אותי, ואומר לי שאם אני לא אכין שיעורים, יכתבו לי הערה, ושאני יצטרך לא לאחר..
פרק 4: אחותי עוברת דירה
היום אחותי עוברת דירה! לתל אביב! לא בא לי שהיא תעזוב אותי, יש לי כל כך הרבה זכרונות איתה!
מסעדות, ארוחות, צחוקים, וכיף!
החיים שלי לא ישארו כמו שהם.. אני יראה אותה רק פעם אחת בשבוע! אחת!
אבל לפחות השאר נשארים...
פרק 5: הן מוצאות בני זוג...
התאומות מצאו היום בני זוג! אחת הכירה לשניה.
סוף סוף! עוד מעט חתונה!
איזה שמלה נלבש..?
איפה זה יתקיים...?
טוב יש עוד זמן!!
פרק 6: הארוחות מידרדרות!
עד היום כולנו היינו יושבים ביחד בארוחות, רק אנחנו! 7 נפשות! אבל זה השתנה! כל פעם או שהן הולכות לחברים שלהם, או שהחברים שלהם באים אלינו! ואני כל כך מתגעגעת לימים, הימים האלו שהיינו יושבים וצוחקים! היינו מדברים, אפילו היה לנו משחק שכל אח צריך להגיד 10 דברים טובים שקרו לו השבוע!
כל כך אהבתי את המשחק הזה!
פרק 7: אמא מסבירה לי
נכנסתי לאמא לחדר ואמרת, אמא, מתי יהיה לנו ארוחה ביחד, רק 7 הנפשות?
אמא ענתה לי: מתוקה, לא תהיה לנו עוד אחת כזאת, אחיות שלך כבר עם בני זוג, הן עוד מעט מתחתנות, את צריה לקבל את זה שהחיים משתנים.. תכף יהיו לך אחיינים, ואז בכלל לא יהיו לנו ארוחות.
עניתי לה, אבל אמא! אני לא רוצה אחינים! לא ביקשתי אחינים! אני רק רוצה ארוחה ביחד! רק אנחנו!
ואמא ענתה לי, אין מה לעשות, הלואי שהיה, אבל צריך להבין ולהתבגר...
פרק 8: הם עוברים לגור ביחד!
היום הגיעו ההחלטות! התאומה הבוגרת וחבר שלה, עוברים לתל אביב עוד כמה חודשים. התאומה הצעירה והחבר שלה, עוברים עוד שבועים, זה נורא!!!!
הם יבואו רק בשישי שבת!
פרק 9: מנצלים..
היום התאומה הצעירה וחבר שלה עברו! רק אחת נשארה! ואני אנצל איתה כל רגע! אני אגיד תודה! אבל אולי הגיע הזמן, הזמן שאני אתבגר...
פרק 10: עוד התקדמות
אחותי עברה היום טסט! אחותי בת ה17! וגם היא סיימה תיכון! מהיום אני נוסעת איתה לכל מקום! אבל עוד מעט היא מתגיסת, ואז אני לא אראה אותה, אני זוכרת שכשהתאומות היו בצבא הן היו חוזרות עם המדים, ולמרות שלא כיבסו אותם, קפצתי עליהן ישר, וחיבקתי אותן! אני לא רוצה שזה יחזור על עצמו!
פרק 11: הבנתי!
היום הבנתי שלכל אחד יש את היעוד שלו, הבנתי שהיעוד שלי זה לדעת להיפרד, אז אני אגשים אותו, ולא אשנה אותו, תמיד צריך לחשוב על חצי הכוס מלאה, ואני דווקא שמחה, כי אני אוהבת חתונות! ואני אהיב השושבינה! הן אמרו לי! אז למדתי, שצריך לקבל את האמת, ולא להתחמק!
פרק 12: המסקנה! ודבר הכותבת
החיים עוברים, אזלא צריך לשנות אותם, צריך תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולדעת לקבל, את הכול!
*הסיפור הזה הוא שלי, והוא החיים שלי, אז מקווה שלמדתם ממנו, כמוני!*
|
|
מוקדש
לכל-מי-שלמד-מהסיפור! | |
|
|
