|
לכתב אורח משימה מיקמקית-איך הכל התחיל?
|
10/09/2017 |
חזרתי מבית הספר כמעט נופלת מרוב עומס שיעורי הבית מהרתי לביתי הרחוב היה שומם ומדי פעם היו ציוצים של ציפורים שהפרו את הדממה המותחת לבסוף הגעתי לביתי היה זה בית קטן וצנוע הוצאתי את המפתח מן התיק פתחתי את הדלת התיישבתי הוצאתי לי פסטה ושניצל התחלתי לאכול ותוך כדי כך הכנתי את שעורי הבית לאחר שעה סיימתי שעה הייתה 4:30 נגשתי למחשב ונכנסתי למיקמק בהתחלה זה לאו עבד לי ניסיתי שוב לפתע החלו כתוביות ממלאות את המסך הכחול עם תמונת המיקמק הירוק קראתי: שלום שני אנו מועצה סגורה אף אחד לא יודע את קיומנו אנו פונים אליך כעת אם בקשה-האם את מכירה את הספר משימה עולמית?
לא הבנתי למזה זה קשור אך החלטתי לענות בחיוב כלומר למה לשקר? הנהנתי בראשי והכתובית נמשכה: אנחנו רוצים שתתשתפי בסוג מעין זה את נכנסת לכולם המיקמק בעזרת תיליון מיוחד שנביא לך ואת עוזרת למיקים בצרה או סתם באה לעודד כל-מיני מיקים את מסכימה? אם כן לחצי אנטר לחצתי יפה מאוד הכתובית נמשכה שני להתראות אם את רוצה להכנס לעולם מיקמק תאומרי גיבורת-על! "בסדר" עניתי אנחנו קוראים את המחשבות שלך בסדר חזרתי הפעם במחשבה להתראות שני שניקה!
לרגע קט חשבתי שהכל היה חלום אך לפתע המדפסת רעדה ויצאה מתוכה קופסה בצבע זהב וכסף משולבים פתחתי את הקופסה ועיני כמעט הסתנוורו מאור בפנים היה שרשרת עדינה אם אבן חן ששינתה צבעיה האבן היתה בצורת מיקית גיבורת על התפעלתי וידעתי שאני חייבת לנסות את זה מיד בדקתי מה השעה 5:00 מצויין חשבתי נשארו עוד שלוש שעות עד שהוריי חוזרים לבית ומייד קראתי גיבורת-על! חשתי סחרחורת עזה וכאילו נמשכתי לתוך המדפסת כעבור רגע קט מצאתי את עצמי בתוך עולם המיקמק "וואו" לחשתי מיקית לבושה שמלת תחרה בצבע תכלת נשה אליי "שלום" היא אמרה לי "שלום" החזרתי ברכה "להכיר לך את העולם?" "אממ" התלבטתי "לא צריך אני מכירה אותו בעל-פה" "יפה אני רוני אבל אני מכימה לך לקרוא לי רון" "אוקיי" עניתי "שלום רון לי קוראים שניקה אבל את יכולה לקורא לי שני" "בסדר" היא חייכה "אז מי בעצם את כלומר יש לך בגד גיבורת-על."
"נכון" עניתי "אני באמת גיבורת על באתי לעזור למיקים וכל זה" היא צחקה צחוק פעמונים "זה נראה יותר כאילו אני עוזרת לך לא?" חייכתי בעצמי במבוכה ואמרתי "יש לך חוש הומור לדברים כאלה" היא הנהנה ואמרה "ועתה! בואי לכפר אני אכיר אותך לכל חבריי" "בסדר" ונגשנו שנינו לכפר לבקתה הקטנה שביער נכנסתי דרך הדלת הקטנה המגולפת מעץ מיד החלה רוני בהסבר עלי הובכתי וכל התנפלו עלי ושאלו "זה נכון? זה באמת אמיתי מה שאת מספרת" "זה נכון" הפעם צעקתי כי ידעתי שאם לא אגיד זאת לכולם אז הם ימשיכו לשאול אותי ואצטרך לענות אלף או יותר פעמים מיד נסתרר הס במקום מידי פעם קראו חלק מיקים קולות התפעלות ואז שאלתי "אתם צריכים עזרה במשהו? תענו לי בהצבעה!" מהרתי לפקוד כדי שלא יענו כולם בבת אחת ולא אבין כלום "כן" נגשה אלי מיקית כהת עור עם שיער מתולתל "אממ יש ליד מאגר המים שבחוץ שדון שיורה עלינו חיצים לעזור לו להשמיד את עולם המיקמק!" את המילה האחרונה היא צעקה "אוקיי" חייכתי אליה וניסיתי להשאר שלווה "אני אטפל בזה האם יש מתנדבים שיכולים לעזור לי?" שאלתי ביודעי שלא אוכל לעשות את הכל לבד כל הקבוצה הרימה ידים התוכנית שהייתה לי היא כזאת איזה עשר מיקים אני אסגיר הם ינסו להרוס את העולם חמש מיקים אחרים יכינו שיקויי להחזיר את השד והמיקים למצב הרגיל שלהם ולבינתיים אני ועוד חמשה מיקים נלכוד את כל המיקים תחת השפעת השד ואת השד בחרתי עשרים מיקים והסברתי להם את תפקידם רוני,מתן,הילה,אמילי,ויעל אתם איתי בואו מהרנו לביתה של יעל לקחנו משם רשת וקולבי כביסה פרשנו את הרשת על הריצפה בחוץ הים שלחתי את אמילי ללכת אל השד "וחבריו" המיקים ואז הם ירדפו אחרי אמילי ואנחנו לבינתים נהיה מוכנים עם הרשתות תוך זמן קצר אמילי הגיעה אדומה מרוב ריצה והצביעה למאחוריה הנהנתי וסימנתי לחברותיי לשחרר מעליהם את הרשת תוך שניה הם נלכדו בלא יכולת לזוז לפתע הילה ומתן התאומים שאלו ביחד:"איך נסכב אותם כי גם קבוצת השיקוי לא יכולה להביא את השיקוי הכבד" נלחצתי אך לפתע הושטתי את ידי ואמרתי "אלוהומורה" מיד הרשת התרוממה באוויר והלכה אחרי הבאתי אותה אל ביתו של קואור מיקמק אחד ששם הכינו את השיקוי הוצאנו אחד אחת מן הרשת והשקינו אותם בשיקוי הם חזרו לעצמם במהרה וכך גם השד שמסתבר שהוא היה בכלל טרול אמרתי למיקים "להתראות" ואמרתי שוב "גיבורת-על" מיד חזרתי הביתה השעה הייתה 7:55 לרגע תהיתי אם זה היה אמת או חלום אך מיד ראיתי את השרשרת שעל צווארי וחייכתי דלת החניון נפתחה והוריי נכנסו לבית "איך היה?" שאלו אותי חייכתי חיוך ענקי והשבתי במהרה "הרבה יותר טוב ממה שאתם מתארים לעצמכם!"
פרק הבא בקרוב...
|
|
מוקדש
לואי, POPI987, REUVEN, נדין111, יעלממית, תמרצדוק4, בר1901, קואור, אמיליXDX, חלומי2004, טופזי182וכולם | |
|
|
