קהילה - היצירות של אליוסף
אליוסף
69
1

לכבוד התחרות המיקמק שלי מבלה בארצות אחרות 08/12/2017

שלום חתולים שלי!
שוב כאן אלי בעוד עיצוב ואני בחרתי שאלי שלי תטייל ב........ אפריקה! כן, אני בחרתי שאלי תבלה באפריקה כי היא מאוד אובססיבית לחתולים ממש כמוני והיא רוצה לראות נמרים אריות חתולי קרקל ועוד... למי שלא יודע חתול קרקל זה: הקרקל נפוץ בכל אפריקה, באסיה באזור הים הכספי, בצפון הודו, בארצות ערב ובישראל.

הקרקל שוכן באזורי מחיה מגוונים, אך בעיקר באזורים יבשים ביערות נמוכים ובסוואנות. תוחלת חייו היא עד 12 שנים בטבע ובממוצע כ-16 שנים בשבי. פעיל בעיקר בשעות הלילה. הוא זוהה לראשונה בישראל על ידי הזואולוג גיורא אילני.

תת-מינים לפי ארצות מוצא:

אפריקה-
Caracal caracal caracal - סודאן, דרום אפריקה
Caracal caracal algira - צפון אפריקה
Caracal caracal damarensis - נמיביה
Caracal caracal limpopoensis - בוטסואנה
Caracal caracal lucani - גבון
Caracal caracal nubicus - סודאן ואתיופיה
Caracal caracal poecilictis - ניגריה
אסיה-
Caracal caracal michaelis - טורקמניסטן
Caracal caracal schmitzi - ארצות ערב וישראל עד הודו
מבנה גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורך הגוף של הקרקל נע בין 55 ל-90 סנטימטרים, אורך הזנב נע בין 22 ל-34 סנטימטרים, הגובה עד הכתף הוא בין 38 ל-50 סנטימטרים. משקל הזכר הוא כ-10 קילוגרם בממוצע, ואילו משקל הנקבה הוא 7 קילוגרם בממוצע. משקל הקרקלים יכול להגיע ל 12 קילוגרם ואף יותר במקרים נדירים. תת-המינים האסייאתים מעט קטנים יותר מאלו האפריקנים. הנקבות קטנות בצורה משמעותית מהזכרים, הגדולים מהן בשיעור של 25%. הקרקל בעל פרווה צפופה אך קצרה, חומה-אדמדמה בסנטר, ולבנה באזור הצוואר והבטן. לקרקל פסים שחורים דקים מהעין לאף, ללא שפמונים.

הגוף ארוך, דק וגמיש בעל רגליים ארוכות. הגפיים האחוריות גדולות מהקדמיות. הזנב מהווה כשליש מאורך הקרקל.

האוזניים שחורות מבחוץ, דקות ומחודדות, מצויצות שיער באורך 4.5 ס"מ. סימן ההיכר המיוחד נתן לחיה את שמה: מהמילה הטורקית "קאראקל" שמשמעותה - אוזניים שחורות.

באזורים יבשים צבע הפרווה בהיר יותר, אחוז קטן מהקרקלים בישראל בעלי פרווה אפורה במקצת. למספר תת-מינים שיער עודף על כפות רגליהם המשמש להגנה מחום החולות.

מבנה גופו של הקרקל עוזר לו לקפוץ לגובה של 3 מטר וגם קרקל מבוגר יכול לרוץ כמו ברדלס צעיר.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארץ ישראל ניזון הקרקל בעיקר מחוגלות ומארנבות. הקרקלים מתגנבים אל טרפם באיטיות. הם יתקפו מכרסמים שונים, ארנבות, איילים צעירים ושאר יונקים קטנים, לעתים רחוקות יותר יצודו זוחלים וחרקים גדולים. הם ידועים במומחיותם בתפיסת עופות קטנים, על יד זינוק באוויר והכאת הטרף בכפות ידיהם.

רוב הטרף ניצוד על הקרקע, אולם נצפו מקרים בודדים בהם ניצוד הטרף על גבי העצים.

הקרקל קל תנועה וחסר פחד ולעתים אף יתקוף חיה הגדולה ממנו בהרבה כחזיר בר.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרקלים האפריקאים פעילים בעיקר במשך הלילה, אולם יצודו בחודשי החורף אף בשעות הבוקר. הקרקלים האסייתים פעילים בשעות בין ערביים ובזריחה. במשך היום הם מסתתרים בכוכים באדמה שננטשו בידי יושביהם, בצמחייה סבוכה ובנקיקי סלעים. הנקבות ההרות ימצאו על פי רוב במערות של דורבנים המרווחים ומוגנים מפני טורפים אחרים.

הקרקל שוכן קרקע אולם מצטיין בטיפוס על עצים, הוא כנראה המהיר מהחתולים הקטנים. הקרקל שומר על הטריטוריה שלו על ידי הטלת שתן. הוא מתקשר בקולות "מיאו", נהימות ולחישות, נשמעו גם קולות המזכירים שיעול. הוא חי על פי רוב ביחידות, אולם נצפו פריטים מגילאים שונים המתקבצים יחד למטרות שונות.

רבייה וגידול צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרקל הזכר חי בטריטוריה גדולה, המוקפת במספר טריטוריות קטנות של נקבות . תקופת הרבייה אינה קבועה, ונקבה יכולה להזדווג עם 3 זכרים באותה תקופה. הנקבה תזדווג עם זכרים השווים לה פחות או יותר בגודלם ובגילם. הנקבות ממליטות 1-3 גורים לאחר תקופת עיבור של 69-71 יום.
בדומה לגורי חתולים, הגורים פוקחים את עיניהם לאחר 10 ימים ומתחילים ללכת קצת אחר-כך. החל מהחודש הראשון, האם מעבירה אותם ממחילה למחילה כל יום כדי לחמוק מטורפים. הם מתחילים לאכול בשר מהיום ה-45.

הצעירים מוסיפים למשקלם 21 גרם ביום, מגיעים לבגרות מינית תוך 24-16 חודשים אך עצמאים לחלוטין כבר אחר 6 חודשים, ויכולים למצוא להם טריטוריה משלהם. הזכרים מרחיקים עד 90 ק"מ ממקום הולדתם, ברם הנקבות נשארות בקרבת מקום ועל פי רוב חופפות הטריטוריות של אם ובתה.

שימור טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרקל הוא חיה מוגנת, אך אינו בסכנת הכחדה ממשית. הם ניצודים בשל עורם ובשרם. הם מהווים אף סכנה למשקי החי ולכן צדים בהם, ידוע מקרה בו קרקל יחיד הרג 21 עזים.

תת-המין C.c.michaelis מסווג כנדיר, ותת-מינים בצפון ודרום אפריקה וכן בחלקים באסיה נעשים נדירים עם הזמן בשל ריבוי ציד לא חוקי. ערכה המסחרי של פרוותם הוא נמוך. הקרקל מוגן מפני ציד בישראל, בארצות מסוימות באפריקה כמרוקו, תוניס ואלג'יריה, ובכל ארצות אסיה.

כן העתקתי את כל הויקיפדיה חח... קרדיט לויקיפדיה. הזכויות שמורות להם.

אז כן זהו חתול הקרקל למי שהיה מעוניין לדעת, תכתבו לי בתגובות מ- 1 עד 10 כציון או דירוג אם אזכה 5 זה ממוצע ותכתבו בנוסף אם אתם אוהבים חתולים או איזה סוגים או מה החיה האהובה עליכם! אשמח לשמוע :) ביי
9
495


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה