|
חברות!!!-תיקון
|
23/05/2018 |
"...עזבה אותי ככה סתם!" צעקתי "ועכשיו נעלם לי המתנה היחידה ממנה! איזה מין חברה אני??
"תקשיבי זאת לא אשמתך אני אשאל גם את פרסי ורייצ'ל ואולי את קלאריס!" אמרה חברתי תאליה
"קלאריס? בחייך! אני בריב איתה...והיא לא מוכנה להשלים!" "די כבר," ענתה "את ילדה שלילית אני אפתור לך את תעלומות"
אז הכל קרה לפני כשבוע. אנבת' הB.F.F. שלי שלחה לי מכתב בדואר ובו היה כתוב כך: "מצטערת שניני. אני צריכה לעזוב במפתיע את הארץ! אתגעגע נורא אכתוב לך..." ובמכתב היה מוצמד צמיד זהב עם ינשוף מזכרת מאנבת'.
"טוב" אמרה אתנה ודפדפה בטלפון שלה "פרסי..נו איפה זה!? הא כן, הנה" היא סיפרה לו מה שקרה והוא מיהר לעזור ורייצ'ל רק קלאריס לא רצתה לעזור.
כל החבורה פרסי, רייצ'ל ואני ישבנו למרגלות הר נטוש וחשבנו לפתע קם פרסי "בנות. למישהי יש את המספר הסלולרי שלה? או את הכתובת שלה?" "כן" אמרה תאליה "ניו יורק אלפיים ותשע. אמפייר סטייט. מספר כתוב כאן" הצבעתי על כתובית קטנה והוא טלפן "למישהו יש מסטיק?" לחש "לי" ענתה רייצ'ל והושיטה לו את המסטיק הלבן. הוא התחיל ללעוס ודיבר "היי. מדבר ג'ון. אני מבית הספר של אנבת' ורציתי לקבוע איתה. אפשר לדבר איתה בבקשה?" קול נשי ענה לו "רק רגע. דקה. כן היא באה---" "שלום" נשמע קול חשדני "היי." ענה פרסי "רוצה שנלמד לקבוע למבחן במדעים?" הוא חרבש "טוב. ת'אמת אני די עסוקה כרגע אבל עוד חצי שעה בערך אשמח" ענתה לו "טוב, אגיע אלייך מה הכתובת?" "ניו יורק מול בניין אמפייר סטייט" "גדול" ענה "נפגש!" הוא סיים את השיחה והחליף חיוך מרוצה עם הבנות. "מה עכשיו?" שאלה רייצ'ל "טסים לניו יורק!" ענה "השתגעת נכון???" קראתי בתדהמה אך הוא היה עסוק "לארגן מזוודות. נסיעה 3 שעות. טוב היום לא נספיק...אוקיי, בנות תארגנו מזוודות אני אודיע לאנבת' על השינוי שחל מחר כאן!" "אבל מה עם דרכונים?" "אל תדאגו. ואני אקרא גם לאחי ג'ייסון ובלי לאמר מילה להורים!" ביום רביעי, יום למחרת כולנו הגענו לשדה התעופה נכנסו למטוס קנינו בדיוטי פרי והיינו מוכנים! לאחר כ3 שעות המטוס נחת ורצנו לעבר היציאה הדיילים בחנו אותנו בחשדנות הרי לא כל יום רואים 4 ילדים לבד במטוס. "הנה האמפייר סטייט!" צווחה בהתרגשות תאליה "כן. כן." אמרה רייצ'ל בחוסר סבלנות "את רוצה להיות אדריכלית שתהיי גדולה." "וזה רע?" תאליה הזעיפה פנים "טוב את זה לא אמרתי" מהרה רייצ'ל להתגונן. "ומה עם המתנה?" "כל דבר בעתו" ענה פרסי רגוע כתמיד
"שקט בנות. בואו כבר הנה הבית" היה זה בית פרטי של עשירים אנבת' עשירה?! כל כך הרבה דברים התגלו לי עליה והבנתי שלא הכרתי בה כלום!!! "בואו נברר למה היא עברה לפה נקשיב לשיחות" אמרתי אני "אני מתנדבת להציץ ראשונה" פרסי שרק והם עזרו לי לטפס על החלון רצתי והתחבאתי מתחת לשולחן המטבח "---יכול להמשך ככה." שמעתי את קולה של אנבת' עבר מלא זמן עד ששמעתיו וכמעט פרצתי בבכי "אני רוצה לחזור לישראל שני בטח דואגת לי" קולה רעד בעת שדברה "חומד," ענה לה קול נשי "את יודעת שזה לא תלוי בנו! לאבא יש משימה והוא יגמור אותה" "מתי?!" ראו שהיא זועמת "כבר שנים אתם אומרים את אותו משפט! לאחיי למה הייתי צריכה לבוא לכאן? למה ג'ייסון נשאר בארץ???" "ככה." קול האישה נראה שלו אך לא לאורך זמן "תחיי אני אחזור לארץ. יום אחד לא תמצאו אותי." "בסדר גמור" ענתה לה "אגב" אמרה האישה "אנשים אמרו לנו ששני איבדה את הצמיד שנתנת לה "מה??!! לא הגיוני בעליל!" "אמת. לאמיתה. הכל. חפשי הוא אצל קלאריס אם רק היה בידינו דרך להעביר להם מסר" "מכתב? טלפון?" הציעה "לא ולא אין שום דרך!" "יש דרך" יצאתי ממקומי "שני??" "איך את כאן???" שאלה אנבת' והתנפלה עלי בחיבוק אוהב "בואי לארץ...מתגעגעים אליך גם פרסי תאליה רייצ'ל וג'ייסון כאן" אמרתי והם נכנסו "אגב נעים להכיר אני ג'ון" אמר פרסי כולנו פרצנו בצחוק "טוב לארץ כולם!" אמרה האישה שכעת התברר שהיא אימה "למעשה, רצינו לראות איך אתם החברים תגיבו על העזיבה אבל רק אני ובעלי ידענו מזה והתברר שאתם חברים אמיתיים, אוהבים, מחבקים ובאים בעת צרה!"
לבסוף הצמיד נמצא וקלאריס הודתה שרצתה לסכסך ביניהם
סוף
מי ששואל סיפורים זה החיים שלי ואני ממשיכה לעלות...
והעלתי שוב כי בסיפור קודם שכחתי את עניין הצמיד:(
|
|
מוקדש
ל סופרפאן1, פיצהגבינה, popi987, reuven, עינב2803, יעלממית, מיקיי471, כשכשונה, קיםFבדם, רמון2, 5נועהשירי, מניהמיק | |
|
|
