|
הבית המסתורי-פרק שני-ההודעה
|
29/07/2018 |
שביל. שביל צר, ארוך ושחור משחור. איש אחד מוזר עם בגדים שחורים עבר בשביל. את פניו ועיניו אי אפשר לראות. באיש עמד וחיכה, כמו חפץ דומם. פתאום, עוד איש הגיח מבין השיחים המוזנחים שבגדיו גם שחורים.
"באסטה כמה טוב לראותך" אמר איש מבין השניים בקול נוקשה,
"ידידי הוותיק מילר, כבר שנים שלא התראינו" אמר באסטה,
"אנחנו היינו צריכים להיפגש יותר" אמר והוסיף מילר:" עכשיו נעבור לעניין... הבאת את זה"?,
"אני לא הצלחתי" אמר באסטה בקול מאוכזב,
"מה זאת אומרת 'לא הצלחתי'"? שאל מילר בזעם,
"היה שם ילד קטן ו...ו.. ונראה שהוא שיחק מחבואים" אמר באסטה ברעד,
זה לא מעניין אותי במה הוא שי... ביררת עם מי הוא שיחק"? שאל מילר לפתע,
"כן. הוא שיחק עם ילדה" אמר באסטה בטון נלהב,
"אתה יודע את שמה ואת שם משפחתה"? שאל מילר בעיניים בורקות,
"כן. דנה ברי" אמר באסטה,
"זהו זה באסטה! זו הילדה"! אמר מילר בשביעות רצון,
"על מה אתה מדבר"? שאל באסטה בכמיהה,
בקרוב מאוד תדע... עכשיו בוא! עשית עבודה טובה ידידי!. למה אתה מחכה? יש עוד דרך ארוכה, צריך להודיע לו"!,
"אתה מתכוון אליו"? שאל באסטה,
"כן"! אמר מילר בחוסר סבלנות,
באסטה התקדם למילר, וביחד החלו לצעוד למקום קר, אפל ושחור כמו דיו. |
|
