קהילה - היצירות של נריצה
נריצה
34
2

היום ששינה את חיי 02/09/2018

"ביי אור נתראה ותזכרי שהיום צריך להביא מרשמלו למדורה הכיתתית" אמרתי כאשר אני נפרדת בניפוף מאור החברה הכי טובה שלי שבכלל לא דומה לי לה יש עיינים חומות לי יש כחולות לה יש שיער חום קהה לי בלונדיני היא אוהבת טייטסים אני אוהבת חצאיות היא אוהבת כדורגל ואני אוהבת כדורעף טוב אני יעצור פה יש עוד מיליארד ואחד דברים שאנחנו שונות בהם ובכל זאת אנחנו החברות הכי טובות שיש ואי אפשר להפריד בין שתינו. דרך אגב השם שלי הוא קים ואני ממיקמק סיטי ואני כבר בכיתה ו' היום אנחנו חוגגים בכיתה את לג בעומר שזה החג האהוב עליי אחרי שבועות "היי קים!" שמעתי את מאיה קוראת לי "היי מאיה" כנראה היא גם באה לקנות דברים "וואי אנחנו כבר שש שנים ביחד בבית ספר את קולטת?" "כן ושמעת שהילדה שתצטרף מחר תבוא היום למדורה?" עניתי לה וראיתי מהבעת הפנים שלה שהיא הייתה מאוכזבת מזה "זאת הייתה אמורה להיות מדורה רק של הילדים שהיו איתנו מההתחלה" ענתה לי "אבל כמו שהמורה שגית אומרת חייבים לשתף אותה רק בגלל שהיא חדשה" אמרתי בחוסר רצון "צודקת... טוב מה את עושה פה?" שאלה אותי "קונה דברים למדורה ואת?" "גם אני, טוב רוצה שנלך ביחד למדורה?" כבר התחלתי להתעצבן היא יודעת שאני הולכת עם אור "לא אני הולכת עם אור" עניתי בתמימות כאילו לא הבנתי על מה היא מדברת "את כל הזמן עם אור בקושי יש לך זמן אליי ליולי לקורל לשני ולליאל" היא נראתה ממש עצובה קצת ריחמתי עליה "בסדר אור תבין אם פעם אחת אני לא אבוא" והיא חייכה חיוך זדוני כזה אני תמיד חשבתי שהיא מנסה להפריד בייני לבין אור.
חזרתי הביתה,התקלחתי,התארגנתי וסירקתי את השיער וכרגיל לפני שאני יוצאת אני *חייבת* להיות חצי שעה בטלפון עליתי על האופניים ויצאתי לבית של מאיה,בדרך ראיתי גור חתולים פצוע והבאתי לו חלב שהיה לי בשביל החתולים של השכנה של מאיה וחבשתי לו את הפצע כשהגעתי לבית שלה היא כבר חיכתה לי בחוץ "טוב את מוכנה סופסוף?" שאלה אותי בהתרגשות "ברור! אני חיכיתי לחג הזה כל השנה!" עניתי ועליתי חזרה על האופניים שלי נסענו ביחד ופתאום ראיתי משהו מוזר המיקפה היה סגור! וראינו המון שוטרים ואמבולנסים אז עצרנו שוטר אחד לרגע ושאלנו מה קרה "ילד נפצע קשה אמרו שמצאו אותו כמעט מת מכדור של רובה מזל שהגענו בזמן" "מי זה הילד הזה?!" שאלתי נסערת ומאיה כבר ברחה מהמקום "ילד בשם מקס מיקמוק" ומיד ידעתי שזה הילד שאני היתי מאוהבת בו כמעט בכיתי השוטר כבר הלך ונשארתי לבכות לבד אחרי כמה דקות של בכי לא פוסק הרגשתי נשימות מאחורי אבל לא רציתי להסתובב כל כך בכיתי ואז הרגשתי מישהו שם לי יד על הפה והעינים ורק שמעתי את המילים:"שים אותה מאחורה שלא תוריד את העינים ממנה היא נושאת את הכוח שיוכל לשחרר אותי מהאפלה הזאת" לא הבנתי כל כך הרבה אבל אחרי שניה הרגשתי חבטה חזקה בראש והתעלפתי. כשהתעוררתי שמעתי דיבורים מחדר אחר כמו "היא לא תדע מזה אפילו קצת ואני יביא את מקס" שמעתי צעדים אז מיד עשיתי את עצמי כאילו אני עדיין מעולפת ושמעתי קול מוכר "קים! את בסדר?!" זה היה מקס!!! מיד קמתי והוא חיבק אותי חזק "תחזיקי לי חזק ביד" החזקתי ואחרי שניה מצאתי את עצמי ליד המחנה שבו היו הילדים מהכיתה מחזיקה ידיים למקס וכולם מסתכלים עלינו ועשיתי את עצמי כאילו אני מתאמנת איתו על הטקסט של ההצגה הקרובה והוא זרם איתי עזבתי את היד שלו והלכתי לשבת ליד אור שגם היתה מאוהבת בו "מה זה היה הרגע תגידי לי?!" היא לחשה לי "אני... אני לא יודעת... רק התאמנו על ההצגה..." "אבל הקטע הזה עם סאני לא עם מקס!" היא קטעה אותי "את מסתירה ממני יותר מדי בזמן האחרון אני חושבת שאני רוצה ממך הפסקה"
"לא!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי וכולם הסתכלו עלי מוזר "אנחנו החברות הכי טובות נו בבקשה" חזרתי ללחוש "אם את מסתירה ממני כל כך הרבה אז כנראה שכבר לא" והיא הלכה לליאל יולי שני קורל ומאיה, כמעט בכיתי ומקס בא אלי וסימן לי לבוא באתי איתו והוא לקח לי את היד ושיגר אותנו לעולם אחר העולם הזה היה נראה כמו זירה כזאת ושם הוא אמר לי "קים עכשיו תקשיבי זה חשוב יש לך כוחות שאין לאף אחד אחר את זאת שאמורה להחזיר את אבא שלי מלך הקרח ולשחרר אותו מאפלה נוראית" " אני מה???????" "את הנבחרת ויש משהו אחד שרציתי להגיד לך" "והוא?" שאלתי בתמימות "אני אוהב אותך" ונישק אותי כאילו אנחנו חברים "עד כאן!!!!!!!" שמעתי את אור מאחורי, הסתובבתי והיא נתנה לי בעיתה חזקה "אחחחחחח מה יש לך??????" כמעט צעקתי עליה "את מסתירה ממני כל כך הרבה ואני עוד חשבתי שאנחנו חברות!" והיא הסתובבה ללכת אבל תפסתי אותה ואמרתי לה על הכל כל מה שקרה מהרגע שהלכתי מהבית שלה והיא הבינה שהיא סתם צעקה עליי "טוב דיי עם הפוצי מוצי יש לך אפלה לחסל לא?" היא ומקס אמרו ביחד "טובב אז מה אני אמורה לעשות?" הם הסתכלו אחד על השניה וחייכו לעצמם ומהרגע הזה הבנתי שאור כבר ידעה על זה והם לקחו אותי לזירה והראו לי קסמים שאני אמורה לדעת בסוף הם אמרו לעצמם "היא מוכנה" ולקחו אותי לזירה אחרת שבה ראיתי מישהו שנראה מבוגר ולחשו לי "את צריכה להילחם בו" "בסדר אני מוכנה" היו שם כמה פיות שהסתכלו עליי בגאווה והתחלתי עם קרן לבנה וראיתי שהוא ממש נחלש אור ומקס סימנו לי להמשיך ככה אז עשיתי את הקרן הלבנה הכי חזכה שלי והוא התחיל להעילם ובמקומו נשאר מישהוא שנראה כמו מלך קפוא וזה היה מלך הקרח רצתי לחבק את מקס "אתן מוכנות לחזור למיקמק סיטי?"מקס שאל "ברור!"אני ואור השבנו ביחד "תחזיקו לי חזק ביד" אחרי שהחזקנו לו יד מצאנו את עצמנו שוב במחנה ורצנו לשמוע ציזבאטים ליד האש החמימה לחשתי לאור:"אנחנו לא חוזרות לזה שוב!" "ברור!"היא ענתה לי וצחקנו.

כעבור שתיים עשרה שנים
"מקס השייט הזה כזה כיפי אני אוהבת אותך" "גם אני אותך" "אממ קים?" "מה?" הוא שלח יד לכיס והוציא משם טבעת "תינשאי לי?" "ברור!" וחיבקתי אותו חזק ולא רציתי לעזוב.

וזה התחיל רק מל"ג בעומר כיתתי.

מקווה שאהבתם אני עבדתי על הסיפור ממש קשה תכתבו בתגובות אם אתם רוצים חלק שני עם עוד דמויות

מוקדש ל מוקדשל, כל המיקמקים
6
5
161


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
09/06/2019   18:39 דני3212  5
איזה מהמם
21/09/2018   15:58 נריצה  4
תודה רבה אני שמחה שאהבת
15/09/2018   15:17 צרלי06  3
ואוו תקשיבי זה פשוט מושלם!
רואים שעבדת קשה, השקעת והתאמצת!
בקיצור ממש ממש אהבתי
לייק ענק
07/09/2018   17:00 נריצה  2
תודה
03/09/2018   19:54 סירניק  1
יפה ממש