|
בארץ האגדות- לכתב אורח
|
27/10/2018 |
פרק ראשון- סיפור לפני השינה
אמא של מיכל התיישבה על יד המיטה של מיכל ופתחה ספר גדול שעל כריכתו כתוב ״ספר האגדות״ ומתחת יש ציור של נסיכות, נסיכים, מכשפות וקוסמים. מיכל בת 5 ועוד לא יודעת לקרוא, אז בכל ערב היא שוכבת במיטתה ומקשיבה לסיפורים לפני השינה של אמא.
אמא התחילה להקריא את אחד הסיפורים ומיכל עצמה את עיניה עם חיוך על הפנים. ״בארץ רחוקה רחוקה, ארץ האגדות, מתגוררת בארמון גדול ויפה נסיכה ושמה מיכל...״ שינתה אמא לנסיכה את השם.
״מיכל הייתה נסיכה יפה וטובת לב ויותר מכל אהבה לעזור לכולם. היא לא הייתה מפונקת כמו שאר אחיותיה הנסיכות שגרות יחד איתה בארמון, בזמן שאחותה הקטנה הייתה מבקשת מהמשרת של מיני דברים חסרי משמעות כמו עוגיות ובובות, הייתה מיכל עוזרת למשרתים ולטבחים המלכותיים להכין דברים ולסדר...״ בשלב זה מיכל נכנסה אל עולם החלומות שהיה מלא בדמיון, והתחילה לדמיין את דברי אמא.
פרק שני- בעולם הדמיון...
מיכל עמדה מול נהר בעל מים צלולים, על דשא ירוק רטוב מהטל של הבוקר והתיישבה על סלע גדול וחלק.
היא הביטה על לבושה- שמלת מלמלה סגלגלה ומנצנצת ונעלי עקב מבריקות. שערה של מיכל ליטף את גבה והגיע עד למותניים.
מיכל הביטה במי הנהר וראתה את השתקפותה מתוכם. היא ראתה ילדה מגונדרת עם כתר פנינים לראשה. היא ראתה חיוך ושורת נמשים מהלחיים המסמיקות ועד לאפה הקטן. מיכל הביטה לצדדים ולפתע ראתה ארמון גדול וזהוב. היא קמה מהסלע והתחילה ללכת לכיוונו של הארמון היפה. כשהגיעה לארמון דפקה בשעריו הגדולים. את הדלתות פתח לה איש עם זקן מטופח וכתר גדול עם יהלומים. האיש סקר בעיניו את מיכל ואמר לה ״שלום בתי, איפה היית? לא הגעת לארוחת הבוקר״. מיכל הביטה באיש באי הבנה. ״מי אתה?״ האיש הסתכל על מיכל בחיוך. ״את מתבדחת נכון?״ גיחך האיש ומיד הוסיף ״אני אבא שלך, המלך״. מיכל הופתעה לשמוע שאביה הוא מלך ויותר הופתעה לגלות שהיא נסיכה. אם כך,״ אמרה מיכל ״זאת אומרת.., נכון אבא, התבדחתי..״ הוסיפה בגמגום וצחקה צחוק מזויף. ״כמובן שהתבדחת, יקירתי... עכשיו בואי ותאכלי מן השאריות של ארוחת הבוקר״ אמר המלך בחיוך. מיכל נכנסה בהיסוס אל הארמון וראתה שהוא גדול יותר משחשבה. המונה משרתים הולכים מצד לצד בזריזות מחלקים לנסיכות רבות צעצועים, ממתקים, בגדים מגוהצים, פירות ומיצים. הארמון כולו קושט ברהיטי זהב מנצנצים וביהלומים מבריקים.
מצידו האחד של הארמון 20 חדרים גדולים ומצידו השני מדרגות המובילות לעוד 20 קומות.
פרק שלישי- האיש העני והגנב
לאחר שמיכל אכלה בתיאבון את שאריות ארוחת הבוקר, היא יצאה להסתובב קצת בעיר. היא לקחה איתה ארנק גדול מקושט בנצנצים ויצאה. בעיר היה קניון גדול, אז היא קנתה בו שמלות ובגדים יפים.
כשיצאה מהקניון ראתה איש עם בגדים ישנים שוכב על ספסל ופניו עצובות. היא ניגשה אליו בחשש ואמרה לו ״סליחה, אדוני אתה צריך עזרה?״ האיש הביט במיכל, חשב רגע ואז ענה בקול עייף ״אין לי כסף. אני עני, ולכן אני לא יכול לקנות לי בגדים או בית..״ מיכל הביטה בארנקה וראתה שיש לה המון המון כסף. ״אני יכולה לתת לך קצת כסף, אם אתה רוצה״ אמרה מיכל. האיש העני הביט בה בחיוך ״ את באמת מוכנה לעשות את זה בשבילי? ״ מיכל גחכה ״בוודאי!״ ענתה והביאה לעני 500 דולר. ״ תודה רבה רבה רבה!״ אמר העני ונכנס לקניון עם הכסף בידו. מיכל חשבה לעצמה : איזה כיף לעזור לאחרים! והלכה משם. לפני שהספיקה ללכת עוד צעד אחד שמעה מאחור צעקות. ״הי, גנב! זה הכסף שלי, אני קיבלתי אותו!״ אמר קול שנשמע לה מוכר. היא הביטה אחורה וראתה את העני עומד מול איש ובידו של האיש הכסף שנתנה מיכל לעני. ״למה לי להביא לך? כי תזמין משטרה? אין לך בכלל טלפון!״ צעק הגנב וצחק. ״לו אין אבל לי יש!״ קראה מיכל ופתחה את הטלפון שלה במהירות. ״אוקיי, אוקיי, בואו נרגע, בסך הכל צחקתי אתכם.. כך את הכסף שלך ותהנה בקניון!״ אמר הגנב בפחד. ״אני לגמרי חייב לך!״ חייך העני ולחץ למיכל את ידה. ״שטויות..״ התלוצצה מיכל והלכה משם לכיוון הארמון.
פרק רביעי- בחזרה למציאות
מיכל ישבה בחדרה שבארמון והשעה כבר הייתה מאוחרת. היא הלכה לישון וכשהתעוררה ראתה שהיא בחדרה הפשוט והרגיל, לבושה בכותונת סגלגלה מנצנצת ושערה הארוך והפרוע מלטף את גבה.
אמא נכנסה לחדרה של מיכל וחיבקה אותה חיבוק גדול. מיכל אמרה לאמא ״אמא, את יודעת? היום הייתי נסיכה אמיתית.״ אמא חייכה חיוך רחב ואמרה ״מיכלי שלי, את הנסיכה שלי, ותמיד תהיי!״ ומיד הוסיפה ״אבל עכשיו תתחילי להתארגן, יש לך גן״.
פרק חמישי- מה חלמת היום?
בגן של מיכל הגננת שאלה את הילדים ״ילדים, מה חלמתם היום בלילה?״ חלק מהילדים אמרו שחלמו שהם בארץ הממתקים, וחלק אמרו שחלמו על דרקונים ומכשפות, אבל אף אחד חוץ ממיכל לא חלם שהוא נסיכה ליום אחד. הסוף. |
|
