|
הענק, הענקית והקטן
|
30/10/2018 |
היה היה פעם ענק ושמו לורק. לורק היה הגדול שבענקים והמפחיד מכולם. מידי יום הוא היה נוהג לרמוס לפחות חמישים בתים בכפר בני האנוש הסמוך לביתו. בני האנוש אינם כיבדו אותו, אלא רק פחדו ממנו וניסו למנוע ממנו לעשות מעשים אלו ללא הצלחה- בדיוק כפי שהוא רצה.
יום אחד, לורק הלך לביתה של הענקית החביבה עליו, השנייה בגודלה מבין כולם- המכשפה ויקטוריה. היא אמנם הייתה נחמדה יותר מלורק, ולא נהגה לרמוס בתי אנשים מדי יום, אך הייתה מרתיעה מאוד. כל יום לורק ניסה לשכנע אותה לעזור לו במעשיו, אך היא סירבה.
"אני מכשפה, לא ברברית," הייתה אומרת לו, "אני משמידה בתים רק כנקמה."
יום אחד, כאשר לורק בא אל ויקטוריה שוב, חיכתה לו הפתעה: ויקטוריה הוחזקה כלואה בביתה! בפתח הבית, הדלת נהפכה שקופה, והחלונות נעלמו.
"טוב," אמר לורק לעצמו, "אני אכנס להציל את ויקטוריה. היא תקרא לי גיבור ונוכל שניינו כנקמה להרוג את בני האדם."
רק פתח את הדלת, וכבר הרגיש סחרחורת נוראה. כעבור רגע הוא כבר לא היה שם- הוא היה באזור אחר בעולם. זו הייתה מלכודת! לעולם לא יוכל להציל את ויקטוריה כך! הוא החל לסקור את הסביבה. זה היה כפר, כפר בני אנוש. אבל הוא היה מוזר. מה היה מוזר בכפר? כל בני האנוש היו בגודל של לורק, אך בניגוד לענקים, בלי יבלות, גיבנות או שיער צבוע בירוק או ורוד -למרות שהיו שם כמה כאלה-. אבל רגע אחד... לורק הסתכל על עצמו דרך השתקפותו במים. אך לא הייתה זו ההשתקפות שלו. זו הייתה השתקפות של בן אנוש! הוא בן אנוש עכשיו! "מה עליי לעשות עכשיו?" שאל את עצמו לורק בבהלה.
"איך קוראים לך, בחור?" של בן אנוש אחד, מבוגר.
"קוראים לי לורק, ואני ענק." אמר לורק. האיש רק צחק והלך. אחרי שקרה אותו דבר עם חמישה אנשים, הבין לורק שאיש לא יאמין לו. לפתע ניגש אליו ילד, בן שש ככל היותר. "האם אתה באמת לורק?" שאל אותו. "אכן כן!" ענה לורק בקול רשמי ככל שהצליח לגייס. "אם כך, בוא איתי."
לורק הלך אחרי הילד הקטן, שהתקדם לכיוון בית הרוס. "רואה אתה," אמר הילד, "זה היה ביתי. אם אתה אכן לורק, אתה הרסת אותו כשאבי ואימי בתוכו."
לורק היה עצוב מאוד- מה אם ענק היה רומס אותו עכשיו?
אמר לורק לילד, "אני מבטיח שלא אעשה זאת עוד. בוא איתי ואראה לך משהו."
הלך הילד אחרי לורק ארבע שנים רצופות בחיפוש אחר ארץ הענקים. כעבור תקופת זמן זו, הם הגיעו לשם.
"בוא איתי והפוך לענק טוב מן השורה," אמר לורק. "לא. איני רוצה להיות אחד מכם." ענה הילד ורץ, רץ בחזרה לארצו.
למד לורק את הלקח ונטש את ארץ הענקים גם הוא.
מאותו היום גר בעולם בני האנוש כאדם מאושר, נשוי לאישה בשם ויקטוריה.
הסוף.
|
|
מוקדש
ל כולם! | |
|
|
