קהילה - היצירות של ןדובוני
|
|
|
|
|
בדרך לנשף חנוכה-סיפור לכתב אורח
|
29/11/2018 |
פרק ראשון-
שני התעוררה לבוקר אפור וקודר. גשם זלעפות ירד בחוץ והיא התכרבלה בשמיכה הרכה. בלית ברירה היא קמה ממיטתה והחלה להתארגן. בזריזות היא הברישה את שיערה הארוך וקלעה אותו לצמה, לבשה חולצה סגולה ארוכה,מכנסי טרנינג ירקרקים, וז'קט לבן. את החלב שלה היא שתתה בזמן שנעלה את נעלי הסניקרס האדומות שלה, בירכה את אימה לשלום, ויצאה אל בית הספר.
פרק שני-
היו אלו ימי החנוכה. כל מיקמק סיטי התרגשה.
מהמאפיות עלה ריח משכר של סופגניות ולביבות, וברחובות נראו אנשים נושאים חבילות של מצרכים, ונרות חנוכה. שני ראתה לפתע את חברתה ג'ייד הולכת עם מעילה האדום. היא רצה אליה:"ג'ייד! ג'ייד!"קראה.
ג'ייד הסתובבה למשמע הקול שקורא לה וכשראתה את שני חייכה. השתיים התחבקו והביטו בשעון שני נבהלה. "אוי ואבוי!אנחנו נאחר! קדימה אני מכירה דרך קיצור, היא עוברת במיק סינמה, נגיע בדיוק עם הצלצול"
פרק שלישי-
השתיים אצו רצו, כי הגשם חזר לרדת בזעף והגיעו למיק סינמה לאחר דקות אחדות. שני הובילה מסביב לאולפנים, בתוך השיחים הקוצניים,וישר לתוך העיר.
"וואלה! חייכה ג'ייד. הדרך באמת מקצרת" "ומה חשבת?" ענתה שני. והן נכנסו לבית הספר בדיוק עם הצלצול.
פרק רביעי-
הבנות נכנסו לכיתה והבחינו במשהו משונה: כל התלמידים לא ישבו במקומותיהם כבכל יום לאחר הצלצול, אלא הסתובבו בכיתה בהתרגשות ופטפטו בעליזות. שני לא הבינה על מה כל המהומה, אך התיישבה במקומה וחיכתה בסבלנות לבוא המורה. המורה נכנסה לכיתה ונראתה גם כמי שמתקשה להסתיר את התרגשותה. לאחר כמה דקות שנרגעו הרוחות בכיתה, המורה נעמדה מול כולם ופתחה בדברים: "כפי שרובכם כבר ראיתם בלוח המודעות של בית הספר, נשף החנוכה של בית ספרנו ייערך ביום
שני. כולם מתבקשים לבוא בבגדים חגיגיים. בנשף יחולקו סופגניות וחטיפים. מי שאלרגי נא להודיע על כך מראש"
פרק חמישי-
הכיתה המתה בהתרגשות. כל אחד רצה להביע את דעתו. אך למורה נראה היה שזה לא משנה. היא חיכתה שיירגעו הרוחות והודיעה בטון חגיגי: "לאור האירוע החגיגי החלטתי על... בוחן פתע!" כל התלמידים נאנחו ופתחו קלמרים- להתחיל במבחן.
פרק שישי-
היום עבר באטיות מחרידה. כשסוף סוף הגיע הצלצול הגואל-כל הילדים התפרצו מהכיתה כרוח סערה.
שני יצאה מן הכיתה לאחר שתיאמה עם ג'ייד שייפגשו אחר הצהרים במיקניון לקנות בגדים חדשים לנשף.
פרק שביעי-
בארבע אחר הצהריים שני התייצבה במיקניון וחיכתה לג'ייד שתגיע. לאחר שחיכתה כ-חצי שעה וג'ייד לא הופיעה, שני החליטה להתקשר אליה. לטלפון ענה אחיה הצעיר של ג'ייד- אמיר. "היי אמיר" אמרה שני. "אפשר לקבל את ג'ייד בבקשה?" מהעבר השני היא שמעה קול נכאים:"לא! ג'ייד היא... היא... היא סופגניה!" שני כמעט התפוצצה מצחוק:"סופגניה?! באמת אמיר? לא יכולת למצוא תירוץ אחר לזה שג'ייד לא רוצה לשחק אתך?" "אני לא צוחק!" כעס אמיר.
"בואי לפה ותראי!"
פרק שמיני-
שני הלכה בפרצוץ מחויך אל ביתה של ג'ייד שהיה לא רחוק ממיקניון. היא דפקה בדלת וכשאימה של ג'ייד פתחה לה, נגלה לפניה מחזה משונה: אמיר,ישב ליד השולחן העגול בביתה של ג'ייד כשלפניו מונחת סופגניה ומנהלת עמו שיחה עליזה! שוכחת את נימוסיה שני רצה
לשם נדהמת, מתבוננת באי אמון בסופגניה, שלפי דבריו של אמיר הייתה לפני דקות אחדות חברתה הטובה! "ג'ייד?" היא שאלה בהיסוס "שני! כמה אני שמחה שאת פה! לא תאמיני מה קרה!" ענתה הסופגניה. שני ענתה בגיחוך:"הפכת ל... סופגניה?"
"איך ידעת?!" צחקה הסופגניה. שני הגיעה ישר לעניין:"איך זה קרה לך???" שאלה.
"האמת? אין לי מושג!" ענתה ג'ייד. "בדיוק באתי לצאת מהבית כשחשבתי לעצמי: הו! כמה ששני תשמח אם אביא לה את כדור הבדולח ההוא שהיא הזמינה מהדואר... אז הלכתי לדואר ולקחתי את כדור הבדולח. כשהנחתי אותו על השולחן פתאום שמעתי קול קורא:
"יש לך שלוש משאלות! אך הישמרי במשאלותייך כי כל מילה יכולה להיות טעות!" צחקתי וחשבתי שאמיר מותח אותי, אבל הוא היה בחדרו שקוע בפאזל!
חזרתי לסלון חוששת מעט ושוב שמעתי את הקול!
נשמתי שלוש נשימות עמוקות והבנתי שכנראה זה הגיע מחנות הקסמים שביער. חשבתי ללכת לשם אבל ידעתי שאת כבר מחכה לי אז החלטתי ללכת לשם אחר כך. לבשתי את המעיל שלי, שדרך אגב כרגע הפך לאבקת סוכר, והתכוננתי לצאת, כשפתאום נזכרתי שלא אכלתי עוד קינוח! אז הלכתי לכדור הבדולח ואמרתי:"אני רוצה לאכול סופגניה" אבל כדור הבדולח כנראה לו הבין אותי נכון... והנה אני פה!"
דקה ארוכה שני שקעה בהרהורים ובהתה בג'ייד.
לפתע קפצה על רגליה הרימה את כדור הבדולח ואת ג'ייד, ויצאה מהבית.
פרק תשיעי-
לאחר כחצי שעה של הליכה הגיעו לחנות הקסמים. הן נכנסו דרך הדלת החורקת ונכנסו למבנה הישן.
שני הסתכלה סביב. על כל המדפים היו שיקויים, מטאטים, גלימות, ושרביטים. שני ניגשה לקופה.
מאחורי הדלפק ישבה מכשפה צעירה וחייכנית.
"במה אוכל לעזור לך, עלמה צעירה?" שאלה המוכרת
"אז העניין הוא... חברתי הטובה הפכה לסופגניה. ענתה שני.
המוכרת פרצה בצחוק. "אוי נו... אל תגידי לי. זה מכדור בדולח, נכון?" "איך ידעת?!" נדהמה שני.
"זה הרי ברור! רק לפני ימים ספורים ארזתי בחבילה כדור בדולח קצת "קוקו" צחקה המוכרת.
"אז... אפשר לתקן אותה?" שאלה שני בתקווה
"ברור שכן" צחקה המוכרת (ששני ראתה על תג המוכרת שלה ששמה סילביה)
"תביאי את הסופגניה... אה... החברה שלך אל הדלפק ומיד נסדר הכל" שני עשתה כדברי סילביה והניחה את ג'ייד על השולחן, יחד עם כדור הבדולח.
המוכרת שלפה שקיק קטן עם אבקה זהובה, והתחילה למלמל מילות כישוף משונות. אגב כך פזרה על ג'ייד את האבקה המוזהבת. שני שמה לב שבג'ייד חל שינוי קל. כמעט בלתי נראה. בהתחלה החלה אבקת הסוכר להיעלם ממנה בהדרגה, אחר כך נמסה הריבה, ואז היא החלה ללבוש צורת אדם. ידיה יצאו, בתחילה קטנטנות,ואז עם כל גופה, גדלו והפכו לידיים של ממש. כעבוק כחצי דקה כבר חזרה להיות ג'ייד הרגילה והמוכרת. חיוך התפשט בהדרגה על פניה. שני וג'ייד התחבקו,הודו לסילביה,לקחו את כדור הבדולח(שסילביה החליפה להן בכדור בדולח מתוקן) ויצאו בדילוגים מהחנות.
פרק עשירי-
ג'ייד ושני ישבו בסלון ביתה של שני וליקקו גלידה.
"אז מה נלבש לנשף?" שאלה ג'ייד. "כבר מאוחר מכדי ללכת לקניון ואני לא מתכוונת ללבוש את השמלה הלבנה הישנה!" שני חייכה חיוך מסתורי, והוציאה את כדור הבדולח מהמגירה. הדמות המשונה הופיעה שוב ושאלה: "עלמות צעירות, נשארו לכן שתי משאלות,
לכל אחת משאלה". שני וג'ייד הסתכלו זו בזו ואמרו ביחד: "אני רוצה שמלה מושלמת שתתאים לי בדיוק, נעלים מקסימות, ולא יותר מדי, וקישוט קטן ולא בולט, לשיער". "משאלתכן תוגשם" אמרה הדמות ונעלמה. הבנות בקושי נפרדו כראוי. כל את רצה לארונה לראות איזו שמלה היא קבלה. בערב כל אחת סיכמה את היום כיום "הכי מוזר ויפה שהיה לי בחיים"
והן שכבו לישון נרגשות לקראת מחר, הלא הוא היום הגדול, בו יתרחש הנשף.
פרק אחד עשר-
"שני! בואי כבר! אנחנו עומדות לאחר!" ג'ייד עמדה עצבנית בדלת ביתה. היא לבשה שמלה אדומה שהלמה למופת את גזרתה העדינה. בשיערה השחור היא שזרה כלנית אדומה, ועל צווארה ענדה מחרוזת פנינים יפהיפיה.
"רק שניה ג'ייד!" רק אשים את הקשת, הנה סיימתי אני יורדת!" שני ירדה נחפזת במדרגות. היא לבשה שמלה כחלחלה כעין הפנינה, שיערה האדום היה אסוף במעין "שושן" מעל ראשה בעוד הפוני שלה צונח על עיניה ומסתיר את עיניה הירוקות. על תסרוקתה היפה הניחה קשת כחולה שתשלים את המראה.
"טוב חברתי הנאה, הבה נלך אל הנשף?" "כן!" צחקה ג'ייד.
והן הלכו אל הנשף. |
|
|
|
|
|
185
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02/12/2018 20:23 |
מרתמר6 |
6 |
ואווו דובוני זה מדהים!
בגלל שלא הקדשת לא קראתי את הסיפור..
באמת לא חשבתי שאת כותבת כ"כ יפה!
או במילים אחרות, תהיה לך קריירה מצליחה ביותר בתור סופרת!!! |
|
|
|
|
|
02/12/2018 14:49 |
ןדובוני |
5
|
|
תודה רבההה |
|
|
|
|
|
01/12/2018 09:56 |
מלוחים |
4
|
|
יפהההההה |
|
|
|
|
|
30/11/2018 19:10 |
תומריקו261 |
3
|
|
מקסים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
29/11/2018 20:07 |
מעולה10 |
1
|
|
מהמם. |
|
|
|
|
|
|
|
