תעלומה בסיפריה ~סיפור לכתב אורח~
|
25/02/2019 |
פרק 1: נעים להכיר! אני ליהי והתחביב שלי הוא לקרוא ספרים,אני ממש ממש אוהבת לקרוא ואת רוב שעות הפני שלי אני מנצלת בספרית בית הספר שלנו. יש לי הרבה חברות אבל הן לפעמים קצת כועסות ואומרות ברוגז:"ליהי! את רק קוראת ספרים אולי תבואי לשחק איתנו קצת? את אומרת שאת תבואי אבל את אף פעם לא באה!" לרוב אני מתרצת תירוצים אבל לפעמים כבר אין לי מה לענות להן. פרק 2: פינה של שקט אז היום כהרגלי הלכתי לספריה לקרוא קצת ספרים,עכשיו יש לי משהו שכדאי לכם לזכור: יש לי פינה שקטה בספריה בלי רעש בלי יותר מידי חושך בלי יותר מידי אור בקיצור פינה מושלמת! אז היא ממוקמת בסוף הסיפריה באחת הפינות קראתי והתעמקתי בספר פרק 3: משהו מוזר מאוד קורא כאן! אז הלכתי לפינה השקטה שלי בספריה וקראתי כמה ספרים כמו תמיד ופתאום ללא הודעה מוקדמת האורות פשוט נכבו אבל בשלב הזה עוד לא דאגתי כי מנורת החירום נמצאת ממש מעלי אז יכולתי לראות אבל עדיין הייתי מוטרדת מדוע האורות כבו? הלכתי לדלפק של הספרנית ולהפתעתי הרבה אין שם אף אחת שקט שרר בספריה,למרות שספריה אמורה להיות שקטה עדיין היה שם שקט מוחלט כאילו אני על אי בודד,בשלב הזה אני די נכנסתי ללחץ. חיפשתי את הספרנית וראיתי שהסיפריה פשוט ריקה רק אני והספרים חוץ מזה כלום... פרק 4: מקומות נסתרים בהתחלה התחלתי לבכות עכשיו רובכם יכולים לומר:"ליהי למה לא דפקת על הדלת זאת ספרית ביה"ס!" אז כן זאת ספרית בית הספר נכון,אבל תבינו שהסיפריה ממוקמת לא בתוך מבנה בית הספר אלא בחצר יש שם מקלט צריך לרדת במדרגות ואז שם יש עוד דלת שרק שם הספריה עצמה נמצאת אז לא משנ הכמה אני אדפוק או אצרח לא יעזור לי!! בכיתי כבר שעתיים וכלום לא קרה אז.. החלתי לקחת את עצמי בידיים כלומר לנסות למצוא פתרון אז התחלתי לחפש חלונות ואז נזכרתי שמאחורי הארונות של הספרים אמור להיות חלון גדול שאוכל אולי לצאת ממנו. עליתי על כל הארונות מצאתי את החלון אבל לצערי הוא היה נעול,ניסיתי לחשוב מה עוד יכול לעזור לי לצאת ואז נזכרתי בכספת שאולי בתוכה יהיה איזה משהו שיוכל לעזור לי!! הכספת הייתה נעולה אחזתי בידי מטף כיבוי אש והתחלתי להקות בחוזקה,מכה ראשונה לא נפתח מכה שנייה לא נפתח ובמכה השלישית ניפתח המנעול פתחתי את הכספת אבל לרוע מזלי היו שם רק מסמכים. אז ניזכרתי שבכל סיפריה אמור להיות טלפון אחד לפחות! חיפשתי בכל המגירות של דלפק הספרנית ולהפתעתי מצאתי טלפון!! הדבר האחרון שאצטרך זה שקע התחלתי לחפש שקעים מתאימים ולבסוף נתקלתי בכרזה מבלי לחשוב פעמיים תלשתי את הכרזה ולמזלי מצאתי שם שקע מתאים. פרק 5: חיוג ועוד חיוג... חייגתי קודם להורי אחר כך לטלפון בית שלי אחר כן ל-100 ואז 101 ואז 102 לכל מספרי הביטחון התקשרתי חיכיתי השעה הייתה 12:30 בלילה ועדיין אין תשובה לאחר כשעה שמעתי אנשים שיורדים במדרגות ואז דלת הספריה נפתחה ראיתי שם שובל של שוטרים את הורי ואת הספרנית בכל השכונה נשמע על ילדה נעדרת. פרק 6: מוסר השכל אז כן גם אם אתם נתקעים במקום כל שהוא תמיד תחפשו איך לעזור לעצמכם אל תבכו ותזכרו שבכי לא עוזר אבל פעולה לעומת זאת תמיד תעזור!! אז כן אני הייתי ליהי ואני סיפרתי את הסיפור אך ורק למוסר השכל! @הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי@
|
|