|
מעבידים את המיקמקית
|
23/03/2019 |
פעם אחת לפני הרבה הרבה שנים, בארץ רחוקה רחוקה חיה מיקמקית ששמה רוני...
טוב, אולי הגזמתי עם ה"הרבה הרבה שנים"... ואולי גם עם ה"רחוקה רחוקה"... אבל בדבר אחד צדקתי, למיקמקית קראו "רוני"
לרוני היה שיער בלונדיני, עיניים כחולות ולב מזהב.
יום אחד היא הלכה לקניון עם חברתה הטובה זהר וראתה שזהר נשארה מאחור, היא שאלה אותה: "זהר, מה קרה"?
"אין לי כסף לקנות את השמלה היקרה"... אמרה זהר.
אל דאגה! השיבה רוני בתשובה: "אני אקנה לך אותה"
לרוני נשארו רק שני שקלים בארנק! "איך זה יספיק"?!
אמרה רוני, והיא נכנסה לחנות "מיקאה" וקיוותה ששם יהיה פריט ב שני שקלים לפחות.
היא לקחה פריט סגול נוצץ וגדול ושאלה אותו: "כמה הוא עולה"?
"מאה שקלים בבקשה" אמר המוכר
"אוי לא! נשארו לי רק שני שקלים"
"טוב, אני מת להפסקה, תחליפי אותי בחצי שעה הזאת ואתן לך את הפריט הסגול, הנוצץ והגדול.
כאשר חצי השעה נגמרה, רוני נכנסה לחנות ששמה: "מיק ססוריז" וקיוותה ששם יהיה פריט העולה שני שקלים.
"שלום לך"! אמרה המוכרת.
"שלום לך!, האם יש לכם פריט העולה שני שקלים"?
שאלה רוני.
"לא" ענתה "הכי זול אצלנו זה הכיסויים של החבורה, שעולים חמישה שקלים".
אוי לא! אבל לרוני יש רק שני שקלים!
"טוב, אני מתה על הכובע שלך, תתני לי אותו ועשינו עסק"!
"אבל הוא מסבא שלי ז"ל"!
"את רוצה את הכיסוי או לא"?!
"הנה קחי"...
"יום טוב" ענתה המוכרת
רוני נכנסה לחנות "מיק פון" וראתה שם את חברה הטוב והעשיר "שדהלה".
"שלום שדהלה"
"שלום רוני"!
"אני יכולה להלוות ממך קצת כסף"?
"מה תרצי לקנות"?
"מאוד אהבתי את האוזניות הורודות"!
"אני אקנה אותם בשבילך"!
"תודה שדהלה, פורים שמח"!
ופה נגמר לנו הסיפור שאנו מבינים: "חברים יעזרו לך בעת צרה, גם אם זה לא צרה"
|
|
