|
מחנה חורפי (סיפור לכתב אורח)
|
26/03/2019 |
פרק 1: נעים להכיר!
היי שמי ליבי אני בת יחידה אין לי אחים ואחיות ובגלל שאין לי מה לעשות בחופש הוריי רושמים אותי למחנה קיץ ובכל שנה אני יוצאת למחנה קיץ אבל השנה נרשמתי למחנה אחר מחנה חורף!!
נכון לחלקכם זה ישמע ממש ממש מוזר חח אני יודעת אבל כן יש דבר כזה!!
חברות שלי בהתחלה לא האמינו וקנאו בי אבל לאחר כמה זמן שהן בררו הן רצו גם אבל לצערי הרב ההרשמה נסגרה....
פרק 2: ההכנות ליציאה!!
אז כן עוד שבוע זה קורה!!
עוד שבוע אני הולכת למחנה איזה כיף!
זהו זה צריך להתארגן בגדים שק שינה אוכל (יותר נכון חטיפים טעימיםXD) אני מחכה בקוצר רוח כבר לבוא לשם!! רק שיש משהו אחד עצוב: אין לי שם אף ילדה שאני מכיר חברה מבית הספר שכנה וגם תבינו אין לי אחיות אז באמת אין לי אף חברה שם!
אימי ראתה שאני עצובה ומשהו מדאיג אותי אני עוד לא ראיתי אותה ופתאום אני רואה את אימי מחבקת אותי ושואלת בשלוות נפש:"מה קרה ליבי?? למה את עצובה? לפני רגע אמרת שאת מתרגשת לגביי הטיול!" ולפתע בלי הזמנה מוקדמת טיפה ועוד אחת זולגןת מעיני עניתי לאימי בצער ובבכי:"אין לי שם שום חברה,שום שכנה מה אני יעשה?? אם מי אישן בלילה? עם מי אצלה מרשמלו על האש??" ענתה לי אימי:"אז מה?? בגלל זה לבכות? תכירי חברים חדשים יהיה לך כיף!"
האמנתי לאימי וחזרתי להיות שלווה...
פרק 3: עת להיפרד!
זהו זה!! היום אני יוצאת למחנה!!!
איזה כיף! אני מחכה בהסעה בפתח הבית עם התיקים כשאבא ואימא לצידי אוחזים בידיי ואני כולי נרגשת להכיר חברים ולשחק בשלג!! (זה מחנה חורפי שחכתם??) ביפ ביפ נשמעת צפירת ההסעה ואני מזילה דמעה מחבקת את הוריי הולכת אל הלא נודע ובדרך שומעת את אבא ואימא אומרים:"אל תשכחי לכתוב לנו ולשמור על קשר!" את זה אני לא אשכח!!
לפני שיצאנו אני רואה את הוריי דרך החלון מנופפים לי לשלום! איזו תחושה נעימה!!
פרק 4: מתחילים ברגל ימין או שלא
אז עבר שבוע ואני רוצה לספר לכם מה עבר עליי בשבוע הזה: בואו רק נגיד שלא התחלתי ברגל ימין...
אז נכנסתי לחדר וגיליתי שאני עכשיו בחדר של בנות סנוביות שצוחקות עליי ולועגות לי בהתחלה חשבתי שהן צוחקות איתי אבל גיליתי שלא אז ראשית הן לקחו לי את התיק וזרקו את כל מה שהיה שם לרצפה ודרכו על הבגדים שלי ועל כל האוכל כאילו אין מחר ויום אחר כך היה צריך לקום לארוחת בוקר וכשהתעוררתי במקום לומר לי שצריך לאכול הן אמרו לי שעדיין לא אוכלים ובגלל שאני חדשה אני לא ממש יודעת ואני האמנתי וחזרתי לישון אחרי שעתיים אני שומעת מישהו אומר לי:"קומי,ליבי לקום!" זה היה המדריך ואז הבנתי שכנראה הוא העיר אותנו לארוחת בוקר התעוררתי וראיתי את כל הקבוצה מביטה בי ולא הבנתי מה קורה עד שגיליתי שארוחת הבוקר הייתה לפני שעתיים...
אבל מה עוד יותר רע? שהאוכל שהבאתי הבנות שאיתי בחד דרכו לא רק על הבגדים על גם על האוכל אז לא היה לי מה לאכול... התלבשתי והבנתי שאסור להאמין לילדות כאלו!! ועד שהיו מעירות אותי בשעה האמתית הן היו מושכות לי בשער וזורקות עליי דברים כדיי שאקום ככה שבוע שבועיים בערך התעללו בי בצורה הזאת...
פרק 5: סליחה לרעה
אז לאחר שבועיים של התעללות לא יכולתי לסבול את זה עד שהתלוננתי למדיך על אותן בנות,המדריך לקח זאת בחומרה רבה וקרא לאותן הבנות האלו והעניש אותן על כך וגם חייב אותן להתנצל בפניי אז כן הן עשו את מה שהמדריך בקש מהן והן "בקשו" סליחה אבל אני בתמימותי הרבה האמנתי להן ולסליחה הלא אמתית הזאת
אני כמובן אמרתי להן שאני סולחת להן המדריך דאג לי לאוכל לבגדים וכל מה שהן הרסו לי...
שבוע שלם הן התנהגו אליי יפה ואז יום אחד אני רואה את כל הילדים שבמחנה נאספו סביב אותן בנות וכנראה הבנות האלו לא באמת בקשו סליחה והכל היה רק תרמית הן אמרו לכל הילדים לעשות עליי חרם!
פרק 6: מה קורה??
אז יום אחד באתי אל הבנות שהציקו לי ואמרתי להן:"שלום! מה קורה?" ואני רואה שהן פשוט לא מקשיבות וממשיכות לדבר הלכתי לעוד ילדה והבנתי שגם היא לא בקטע של לדבר איתי עברתי אחד אחד שום ילד מהמכנה לא מדבר איתי! בקטע הזה הבנתי שמשהו חשוד אבל עדיין לא העליתי רעיונות משונים שאולי עשו עליי חרם או משהו כזה.. חשבתי שזאת מתיחה שעושים לכל ילד. עבר שבוע ועדיין אף אחד לא מדבר איתי. הלכתי היום לקפיטריה לאכול וישבתי בשולחן עם כמה ילדים ואיך שנגעתי בכיסא כולם זזו לשולחן אחר.
ובאותו יום היה צריך לעשות מלחמת שלג וזה היה צריך להיות בזוגות שחבר בוחר בחבר ואני ביקשתי מכל אחד ואחד שיהיה הזוג שלי למלחמת השלג,ולא אף אחד לא רצה ופשוט בשלב מסוים התייאשתי זרקתי את המעיל על הרצפה ורצתי לחדר בכיתי על המיטה שעתיים ואז נרדמתי...
פרק 7: גלויה משמחת
אז אחרי אותו יום במלחמת השלג הבנתי שאין לי סיכוי לדבר עם מישהו ופשוט ספרתי את הימים מתי אני אלך מהמקום הזה ספרתי וגילית שעוד חודשיים וחצי אלך סוף-סוף מהמקום הזה שבוע עבר ולשמחתי קיבלתי גלויה ממשפחתי סיפרתי להם רק מה שהיה "טוב" למרות שלא היה ממש טוב שם סיפרתי רק על הבנות הסנוביות שביקשו "סליחה" הן התנהגו אליי שבוע אחד יפה!! אז שלחתי את הגלויה ולאחר יומיים קיבלתי עוד גלויה משכנתי הטובה שיר היא כתבה לי מכתב מתוק עם מלא חמצוצים ודברי מתיקה קטנים!
זה היה הדבר הכיף היחיד בין כל מה שקרה שם במחנה
פרק 8: ילדה חדשה מההתחלה
אז לאחר חודש שוב הלכתי למקום שקט שהיה במחנה וספרתי עוד כמה ימים אני אלך יצא שרק עוד חודש וחצי אלך! ואני פתאום שומעת קול לא מוכר מהמחנה זאת הייתה ילדה לא מוכרת שאינני מכירה ותבינו עברתי ילד ילד לראות מי ידבר איתי אבל בה עדיין לא נפגשתי ופשוט אמרתי לה:"היי!" והיא כנראה נבהלה או משהו וברחה חיפשתי אותה ולבסוף מצאתי אותה ואמרתי לה בתהיה:"למה את בורחת ממני? רק רציתי לשאול מה שמך" ואז פתאום שמעתי קול עליז:"סוף-סוף מישהו מדבר איתי! שמי עדן ואני חדשה במחנה ילדות התעללו בי וכל המחנה עושה עליי חרם!" ואז אמרתי כשכולי מופתעת:"מה? גם עליי עשו חרם השנה וגם אני חדשה!!" "רציני?" אמרה עדן ועניתי לה בסוג של התרגשות:"כן!! אולי נהיה חברות? ממילא אף אחד לא ידבר איתנו ורק עוד חודש וחצי נסיים את המחנה!!" עדן אמרה ללא היסוס:"כן!!" וככה בעצם היינו זוג לכל משחק והיינו עושות משחקים ומפטפטות עד השעות הקטנות של הלילה
פרק 9: מסיבת הסיום!!
אז כן סוף-סוף מסיבת הסיום!! חיכיתי לה הרבה זמן. וגם יש הפתעה! כל 2 ילדים אומרים כמה מילים על המחנה וכמובן שאני ועדן היינו בייחד וכשהיגע תורנו אמרנו את כל אבל את כל האמת שיננו אותו הרבה זמן והנה תוכלו לראות אותו
הנאום:
"ערב טוב לכולם! אז הנה כמה מילים על מה שאנחנו עברנו במחנה: ילדות שהציקו לנו,הבישו אותנו והרע מכל עשו עליי חרם! כן אותו סיפור לילדות חדשות במחנה! ככה? ככה? ילדים צריכים לנהוג? זה ממש לא קשור למדריך אבל המדריך היה צריך לראות איך משפילים אותנו ולא רק לבקש מהם שיאמרו סליחה!
אנחנו לא באנו לומר שהמחנה רע אבל פשוט צריך לשים לב וגם סוף לתופעה של ילדים כאלו!" זה היה הנאום הכי מרגש שההורים שמעו וכשהוריי שמעו את זה ממני ומעדן הם פשוט היו המומים למה ששמעו כרגע!
אז כן זה היה הסיפור! ומאותו יום אני הולכת רק למחנה קיץ שאני מכירה!
|
|
