|
חרם המתנות (כתב אורח)
|
26/03/2019 |
אני לילך ילדה רגילה ותמימה, לא עשיתי שום דבר לאף אחד אף פעם. הגיע ראש השנה וכל המשפחה של לילך הייתה במתח! אצל מי עושים את סדר ראש השנה!? בסופו של דבר נבחרה סבתא רותי לארח את המשפחה המורחבת של אבא, הלכתי עם המשפחה המצומצמת שלי אל הבית של סבתא רותי, שהגענו לביתה של סבתא רותי היא חילקה לכל ילדי המשפחה המורכבת של אבא מתנות, לבת של דוד איתי נתנו מכונית מרוץ על שלט, לבת של דודה ציפורה נתנו ברבי יפת מראה, לבן של סבא חיים קנו אופניים, לבן של בן דוד נימי קנו בובת דינוזאור ענקית! לאחותי נתנו תיק מפוצץ ממתקים! לאח שלי נתנו תיק עם שוקו בכל מיני טעמים! רק אני קיבלתי בסך הכל עשרה שקלים, שאלתי את סבתא רותי למה נתנה לי רק עשרה שקלים, אמרה לי סבתא רותי שהיא כנראה התבלבלה לקחה את עשרת השקלים שהיו לי ביד ואמרה שהיא תכף חוזרת, לאחר חצי שעה התחלנו לאכול ושכבר כולם ישבו שאלתי את סבתא רותי מהצד: פסס פסס.. סבתא? אמרת שתחזרי תכף, מה הבאת לי? סבתא סימנה לי סימן של עוד רגע אספר לך עם היד, חייכתי והמשכתי להקשיב לקידוש ראש השנה. לאחר הארוחה פניתי לסבתא בהתרגשות ושאלתי אותה מה היא הביאה לי, סבתא רותי ענתה לי בפנים מובכות: אני מצטערת לילך, לא מצאתי שום מתנה שיכולה להיות המתנה המושלמת, אמרתי לסבתא בלחש שלא משנה איזה מתנה אני אקח אותה, סבתא נתנה לי בובת עץ ישנה ומכוערת בידי, אמרתי לסבתא שלי שאני לא מעוניינת במתנה הזאת ולסבתא זלגה דמעה, שאלתי את סבתא למה היא בוכה? היא ענתה לי שהיא בוכה בגלל שהבובה שהיא נתנה לי הייתה הבובה האהובה על סבתא בילדותה, הייתי נורא מובכת, אמרתי לסבתא שלי שאני אשמח עם תחזיר לי את הבובה, סבתא שלי חייכה חיוך קטן והגישה לי את הבובה, שמחתי ורצתי לשחק עם בת דודה שלי בברבי שלה. וזהו מקווה כתב אורח!
|
|
מוקדש
לכולם!! | |
|
|
