קהילה - היצירות של קרןנצנץ
|
|
|
|
|
"תעלומת חג הפסח"
|
08/04/2019 |
פרק 1- "הפסיחה הגדולה"
הנה עוד יום בבית הספר, לומדים, משחקים קצת בהפסקות ולבסוף שבים הביתה ומכינים את שיעורי הבית. בדרך כלל, בית הספר אינו מרתק אותי, אפשר להגיד שאפילו די משעמם אותי. מדוע צריך בית ספר בכלל? הרי כל דבר שאחשק לדעת אוכל למצוא ברחבי המרשתת, עולם אין-סופי שכל המידע ביקום נמצא בתוכו, או שאולי לא? היום היה משהו ששינה את הכל, הגעתי לבית הספר בבוקר והתארגנתי לקראת השיעור הראשון, שיעור חברה. אך בשיעור החברה הזה, במקום לעשות פעילות חברתית לכל חברי הכיתה, המורה החליטה שהיום נדבר בשיעור על החג המתקרב לבוא אלינו, חג הפסח. המורה סיפרה לנו על הסיפור שמאחורי החג המוכר לכולם, על משה בתיבה ועל יציאת מצריים ובנוסף לכך אפילו על איך הגיעה המצה לעולם. אך לכל הסיפור המוכר הזה, המורה החליטה להוסיף לו טוויסט, משהו שלא היה מוכר לי לפני כן. המורה סיפרה לנו על חלק נוסף, היא סיפרה שהיה איש נוסף בסיפור, ששמו פסח, אותו איש שחזר בזמן עד לרגע זה ממש, שידע מה יקרה לאחר יציאת מצריים, ושידע על החג החדש של העם היהודי. פסח היה גאון, הוא הצליח לבנות מכשיר שלא היה בתקופת האבן של יציאת מצריים. הוא הצליח לשנות את ההיסטוריה ולגרום לכך שבני ישראל יצליחו למרות כל הקשיים עד לרגע הזה, שבו אנו חיים באושר ללא חשש וללא הידיעה שהוא הגורם לשמחה והאושר שמאחורי חג הפסח, המורה סיפרה כי בפסח של שנת אלפיים ותשע עשרה, שיהיה השנה. פסח מתכנן נקמה, על כך ששכחו לכתוב אותו באגדה, על כך שאיש לא החשיב אותו וידע עליו. שכל האנשים פסחו עליו, תרתי משמע. שהמציאו סיפור חלופי ושיקרו לכל עם ישראל.
פרק 2- "קיים/ לא קיים?"
הסיפור ריתק אותי כל כך, ולכן בשיבה הביתה חיפשתי מהר במרשתת על הסיפור של המורה. בהתחלה הייתי נלהבת, אך לאחר חיפושים רבים הסקתי שאולי הסיפור לא קיים כלל וכלל.. החלטתי לוותר ולהתארגן לקראת מחר. למחרת בבית הספר, כל הילדים דיברו על סיפור הפסח המשונה של המורה, היו חילוקי דעות רבות. מחצית מילדי הכיתה טענו כי הסיפור אכן קיים אך לעומתם, החלק הנוסף של ילדי הכיתה טענו כי הסיפור אינו קיים. אך לי עדיין לא הייתה תשובה ישירה לגבי הדעה שלי על הסיפור המשונה. מצד אחד, באותו היום שהסיפור סופר הייתי מאוד נלהבת עם חשק עז לגלות פרטים נוספים על הסיפור, אך מצד שני כאשר ניסיתי לחקור על הסיפור איני מצאתי דבר. סיפור הפסח כל כך הלהיב את ילדי הכיתה עד שהם החליטו להתחלק לשני מחנות שיחקרו את הנושא ויוכיחו את הטענה שלהן. כל ילדי הכיתה ידעו מיד לאיזו קבוצה הם רוצים להשתייך, אך כאשר הבחירה שלי הגיעה עמדתי מול שתי הקבוצות והרכנתי את ראשי. איני ידעתי לאיזו קבוצה להשתייך, מצד אחד הסיפור היה מאוד מלהיב ומרתק. אך מצד שני כל הסיטואציה הזו הייתה נראית לי מוגזת למדיי ואפילו לשווא, מכיוון שלא הייתה בעדי עוד החלטה, ואיני רציתי להימנע מהבחירה מפני שהסיפור מאוד ריתק אותי, חברי הכיתה "העניקו" לי עוד זמן להחליט. במשך כל השבוע שתי הקבוצות ניסו לשכנע אותי מדוע כדאי לי להצטרף אליהם. הקבוצה שהייתה נגד הטענה, אמרה לי שהסיפור נשמע אינו מציאותי ומוגזם, כפי שאני חשבתי. בנוסף לכך הם אמרו שצריך לגרום לתופעה הזאת להיפסק ולהמשיך לחגוג את חג הפסח המוכר והרגיל, ועם זאת להפריך את הטענה של הקבוצה היריבה. היו דברי היגיון באמירות שלהן. אך מצד שני, הקבוצה הנגדית אליהם, שמאמינה בסיפור המסתורי, אמרה לי שאם לא אצטרף אליהם פסח ינקום גם בי יחד עם כל שאר האנשים שאינו מאמינים בו, ונורא חששתי. בתום יום הלימודים, החלטתי להגיע אל האדם שהתעלומה נבעה ממנו ועם זאת חילוקי הדעות, המורה לשיעור חברה. סיפרתי לה על ההתרחשות של ילדי הכיתה בשבוע האחרון וחשבתי שהיא היחידה שתוכל לייעץ לי כיצד לפעול בהיגיון.
פרק 3- "המטבע המיוחד"
בשיחה עם המורה, שאלות רבות היו לי אליה. מרוב המתח והסקרנות לא יכלתי לעצור בעדי וישר התפרצתי: "מאיפה שמעת את הסיפור?" "האם הסיפור אכן אמיתי?" "האם בכלל את מתבדחת"? המורה עצרה בעדי והשיבה: "נעמה, את כל התשובות שלך תוכלי למצוא כאן, במטבע חג הפסח המקורי והוא שלך עכשיו". המורה הביאה לי מטבע משונה עם חריטה מצרית. היא סיפרה לי שהמטבע הוא פריט ארכיאולוגי נדיר שעבר דורות דורות יחד עם הסיפור המסתורי של החג. יחד עם המטבע היא הביאה לי דף ישן, אך בדף לא היה דבר. "ללא עבודת צוות, אינך תצליחי כלל. אני סומכת עלייך שיחד עם האנשים הנכונים, תצליחי לקבל את התשובה" המורה אמרה לי. בתום השיחה, יצאתי מבולבלת ושבתי הביתה. בארוחת הערב, התלבטתי האם לספר על הסיפור המשונה, אך ידעתי שאחי הגדול יצחק עליי מיד והנחתי כי הוא יחשוב שהשתגעתי, הרי זהו דבר שאינו רגיל. למחרת, חברי הכיתה חיכו לתשובה ממני. חלף שבוע מאז החלוקה למחנות ואני עדיין לא החלטתי לאן להשתייך. בהפסקה, אכזתי את הדף והמטבע שקיבלתי מהמורה לשיעור חברה והחלטתי, שאם המורה הביאה לי את החפצים האלו כנראה שהם שרידים הקשורים לסיפור, וזה מוכיח כמה שהסיפור נשמע אמיתי. ולכן, החלטתי להצטרף לקבוצה שמאמינה בסיפור ולהעזר בהם על מנת לקבל תשובות, הרי מה כבר היה לי להפסיד.
פרק 4- "הדף הקסום"
ניגשתי לחברי הקבוצה שבחרתי להשתייך אליה, והצגתי בפניהם את החפצים. סיפרתי להם את דברי המורה ועל המתרחש בעת שהיה. פניהם של הילדים היו נלהבות ועיניהם "נצצו משמחה". הם הסיקו מיד שהסיפור חייב להיות קיים ושחייבים לחקור את פשר דברי המורה והחפצים. קבענו להיפגש אחר הצהריים בגן המשחקים השכונתי ולדון בכך. השעה ארבע הגיעה והגעתי למקום הפגישה, גן המשחקים השכונתי. לאחר כמה דקות כל הילדים הגיעו. שתקנו, לא ידענו כיצד לפעול ברגע הקוסמי הזה ממש. מצד אחד, הילדים היו מאוד להוטים לחקור את הנושא. אך מצד שני אלו היה רק דיבורים, והמעשים נותרו. החלטתי שהקבוצה צריכה מישהו שיכוון אותם. וללא היסוס נידבתי את עצמי לתפקיד. "הגענו לרגע האמת חברים!, כיצד מתחילים?" אמרתי לחברי הקבוצה. "אני מציע להתחיל לחקור את החפצים, המטבע נראה לי חפץ חשוב בפרשה זו" השיב ניתאי. "ניתאי צודק, אך אני חייבת להגיד שהדף נראה הרבה יותר מעניין וחשוב" אמרה דנה. בין רגע התחיל דיון זועם, אני וחברי הקבוצה איננו ידענו מאיזה חפץ להתחיל. כל אחד הביע דעה שונה, ועם זאת רטן וניסה להפריך את הדעה האחרת. כולם זעפו והתווכחו והרגשתי לפתע שהזמן חוזר לאחור, כמו לפני שבוע בכיתתנו. לפתע הילד השקט בחבורה, יואב, צעק: "מספיק! אתם לא מבינים שבצורה הזו איננו נגיע לפשרה?! בסופו של דבר יתברר כי כל הסיפור הזה הוליך אותנו שולל, אך לא עשינו דבר. דיברתם ודיברתם ועכשיו המעשים נותרו! אני מציע שנתחלק לשתי קבוצות וכל קבוצה תחקור את הפריט שנראה לה מעניין יותר" אני וחברי הקבוצה הופתענו מאוד, לעולם לא חשבנו שיואב מסוגל לדבר כך ולהעמיד את הקבוצה במקום, למרות שמצד שני הוא צודק ובגדול! הקשבנו לעצותיו ופעם נוספת התחלקנו לשתי קבוצות. והפעם, בתוך הקבוצה המחולקת. אני בחרתי לחקור את הדף, חשבתי שבטוח ישנו משהו בדף הריק והמסתורי הזה. מכיוון שהדיונים על החפצים נמשכו זמן רב, הגיע כבר הערב. אני שבתי לביתי וחיכיתי ליום בו נחקור את הדף המסתורי. למחרת, חברי הקבוצה שחקרה את הדף ואני נפגשנו בביתה של שירה. תחילה, התבוננו על הדף וניסינו לראות האם יש בו משהו מיוחד. "ראיתי בתכניות שאם שורפים דף, מגלים דיו סתרים. בואו נעשה את זה!" אמרה מאי. ראיתי את פניהם של חברי הקבוצה, היה נראה כי הם לא בטוחים בעצמם. בכדי לא לפתוח ויכוח נוסף הצעתי שננסה לחשוב על דרך אחרת שהסיכויים להצלחה שלה לא יכולים לפגוע בחפץ. לאחר כמה דקות אמה של דנה נכנסה והביאה לנו חטיפים ושתיה. בזמן שאכלנו ושתינו ניסנו להתרכז בפשר הדף. לפתע, כוס המים החליקה לי מהיד והמים נשפכו על הדף. נבהלתי מיד ויחד איתי חברי הקבוצה. פתאום, הדף שינה את צבעו והתרומם לאוויר. היינו מבולבלים נורא ולא הבנו כיצד הדבר אפשרי בכלל. הסתכלנו על הדף המורם במשך דקות. "תראו! כתוב שם משהו!" דניאל אמר. מאי אחזה את הדף שהיה באוויר ומיד כולנו ראינו את האיור והמשפט שהיה על הדף, "מטבע הקסם של פסח" היה כתוב שם מתחת למשפט היה חץ שהפנה מטה לכיוון תחתית הדף. בתחתית הדף, היה מין שקע עגול. הנחנו שצריך את המטבע על מנת להעניק לדף את רצונו.
פרק 5- "אליהו הנביא"
טלפנו מהר לחברי הקבוצה השניה החוקרים את המטבע, קראנו להם מהר לבוא לביתה של מאי וסיפרנו להם את הגילוי שלנו. לאחר דקות ספורות הם הגיעו. כולנו ישבנו במעגל בחדרה של מאי ובמרכזו היה הדף. אחזתי במטבע וכולי רעדתי, לאט לאט התקרבתי לכיוון הדף וכל חברי הקבוצה האחרים הסתכלו עלי ונורא נלחצתי. הנחתי את המטבע במקום בו הדף ביקש ולפתע היה גל הדף שהעיף אותי לאחור. התרוממתי מהר, ולפתע כולנו ראינו דמות משונה ושקופה האחוזת כוס מיוחדת ויין בתוכה. לפתע, היה ניתן לראות פנים ברורים אצל הדמות. ממש כמו בן אדם. כולנו נבהלנו ולא ידענו כיצד לפעול. "מי אתה ומה אתה עושה בחדרי?" מאי שאלה מבוהלת. הדמות אינה ענתה. "אני יודע!! זה אליהו הנביא, תסתכלו על הזקן שלו!" ניתאי צעק בהתלהבות. הדמות עדיין אינה השיבה, וכולנו הנחנו שזה אכן אליהו הנביא. "אליהו, אתה לא כועס כי לא השארנו לך כוס יין בפסח שעבר נכון?" נועה אמרה וכולנו צחקנו. "זה ממש לא מצחיק, תתחיל לדבר כבר אליהו!" יואב אמר. "אולי הוא לא עונה כי אולי זה משה? בטח הוא נעלב מכם!" אמרה נגה. "זה בכלל אהרון! צעק איתי" לפתע הדמות התחילה להתפקע מצחוק. "מה מצחיק אותך בדיוק? לראות אותנו מתנהגים כמו קונדסים מפני שאתה היחיד שיודע את התשובה? בבקשה תתחיל לדבר" אמרתי לדמות. "אינני אליהו, אינני משה וכמובן שאינני אהרון, אני סך הכל......" אמרה הדמות ונעלמה מבלי לספק לנו תשובה. כולנו נבהלנו. "יופי! בטח עצבנתם אותו כל הכבוד לכם" אמרה מאי. כולנו התחלנו להתווכח ואיננו ידענו כיצד לנהוג במצב הזה. "מספיק!, כל היום אנחנו רבים. אם הקבוצה השניה של הכיתה שאינה מאמינה בסיפור הייתה שומעת את זה בטוח בוודאי הם היו סבורים כי אנחנו טיפשים, אני אומרת בואו נפנה למורה לשיעור חברה, היא בוודאי יודעת משהו!" אמרתי לחברי הקבוצה מותשת. חברי הקבוצה הסכימו איתי וניגשנו לביתה של המורה לשיעור חברה. דפקנו לה בדלת ללא היסוס והמתנו מתוחים ולחוצים לבואות. הדלת נפתחה וראינו את המורה עומדת בפתחה. "ידעתי שזה יגיע, היכנסו ילדים" המורה אמרה וכולנו היינו מבולבלים. ישבנו בסלון כולנו ושתקנו, רק חיכנו לתשובות.
פרק 6- "הדמות המסתורית"
המורה הסתכלה על כולנו, ואנו עליה בחזרה. לאחר מכן סיפרנו למורה את כל ההתחרשות שהייתה בשעות האחרונות. "אני מכירה את הדמות המסתורית, זה בוודאי פסח" המורה אמרה. "פסחחחח?! השבנו בבהלה. "כשאני הייתי בגילכם, אהבתי מאוד לחקור ולגלות דברים. קצת לצאת מהשגרה הרגילה". סיפרה כך המורה.. "יום אחד, גיליתי את הפריטים המסתוריים ויחד איתם את הסיפור. במשך כל השנים פחדתי לשתף, לספר, לבקש לעזרה מי היה יודע מה היה עולה בגורלי. אבל כיוון שהיום אנו חיים בשנת אלפים ותשע עשרה, שנת הנקמה של פסח, איני הייתי מסוגלת לשמור את הידיעה בליבי. פסח הינה דמות מאוד מסתורית, איש אינו יודע כיצד הוא קיים. חלק מהאנשים אשר יודעים על הנבואה, חושבים אולי הוא האלוהים האמיתי. לפעמים הוא נגלה בחלומות, לפעמים בחפצים ישנים כפי שקרה לכם, אבל עד היום. איש אינו בטוח בדבר" המורה הוסיפה. כולנו היינו מופתעים מאוד, משקשקים מפחד. "איני יודעת כבר למה להאמין" אמרה מיכל בבהלה. ישבנו בסלון בביתה של המורה לשיעור חברה ושתקנו. איננו ידענו כיצד להמשיך מכאן ואולם כדאי להמשיך את המסע המסתורי הזה. הייתה דממה בחדר. לפתע, היה דבר ששבר את השתיקה. נשמע רחש מסתורי מכיוון החלון. כולנו נהבלו וצעדנו בזהירות לכיוון יחד עם המורה לשיעור חברה. ברגע אחד, דלת ביתה של המורה נפתחה בפתאומיות ומערבולת גדולה התקרבה אלינו בצעדי ענק. "נעמה, המטבע!" המורה פתאום צעקה לעברי. הושטתי מהר את ידי לכיסי... "ולפתע..."
"האם נצליח לפתור את התעלומה המסתורית ולהציל את גורלם של האנשים בחג הפסח? או שאולי הכל איננו אמיתי? כל זאת ועוד תגלו בחלק השני של "תעלומת חג הפסח!"
|
|
מוקדש
לכל המיקמקים ,♥, לואי, חןמיק. | |
|
|
|
|
|
|
666
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15/07/2020 15:31 |
מנהמנה130 |
12 |
היי קרןנצנץ!
אני כותבת מסוף 2020 (כמה מוזר) ולמרות שפרשת מהקהילה (נראה לי לפחות), הייתי רוצה לדעת: את עושה חלק שני? |
|
|
|
|
|
16/01/2020 18:38 |
סיגלית2626 |
11 |
|
וואוווו מושלםםם מחכה כבר לחלק השני!!! |
|
|
|
|
|
30/04/2019 22:25 |
ליאורטדי |
10
|
|
וואו אהבתי ממש(: |
|
|
|
|
|
20/04/2019 12:16 |
מנהמנה130 |
9 |
קרןנצנץ,
הייתי שמחה אם תכתבי כאן בתגובות מתי יוצא החלק השני, שאני אדע לחכות...
ואגב אני בודקת בקהילה שלך כל יום וקצת מתבאסת לראות שעדין אין חלק שני...
אז תוכלי בבקשה לכתוב מתי? אני ממש אשמח!
מנהמנה130
(המעריצה מספר 1 XD) |
|
|
|
|
|
18/04/2019 12:30 |
גייקסון |
8
|
|
אהבתי קשור לפסח! |
|
|
|
|
|
17/04/2019 12:55 |
קרןנצנץ |
7
|
תודה לכולכם על התגובות המקסימות! יהיה חלק 2! שווה לחכות♥
בטעות לא כתבתי כמו שצריך את המילה "הגדה" הרי זו הגדה של פסח ולא של נסיכות (: אז סליחה מראש... |
|
|
|
|
|
17/04/2019 11:15 |
מנהמנה130 |
6 |
|
את הכותבת הכי טובה שראיתי! אני מתה עת סגנון הכתיבה שלך, ואת צריכה להוציא את הספריל האלה: בת יחידה, תכלומת חג הפסח... את יכולה להיות סופרת נהדרת! מחכה לחלק השני ולעוד ספרים שתכתבי! אגב ראיתי אותך פעמיים במיקמק ואת מהממת! ❤❤❤ זה פשוט מושלם. וואו. מאיפה את מביאה את הרעיונות האלה? אני ממש מקווה שתוציאי את הספרים האלה, שתכתבי עוד, שתגידי לי מאיפה כל הרעיונות האלה לסיפורים ושימשיכו לפרגן לך ככה! זה הכי מגיע לך בעולם! |
|
|
|
|
|
11/04/2019 16:04 |
adiaaaa |
5 |
|
דיי מהמם אפשר הקדשות? |
|
|
|
|
|
11/04/2019 11:29 |
CHIPS12345 |
4
|
|
אעע כזה מושלם! אני אוהב את סגנון הכתיבה שלך זה פשוט מדהים! |
|
|
|
|
|
09/04/2019 18:42 |
יוספוש4127 |
3 |
|
אואו! |
|
|
|
|
|
09/04/2019 15:46 |
peach185 |
2 |
מרתק!
מחכה לחלק השני! |
|
|
|
|
|
08/04/2019 19:59 |
נדין111 |
1
|
וואו.
פשוט... וואו. וואו!!!
זה פשוט מ.ד.ה.י.ם. !!!!!
אני הייתי מרותקת לסיפור, נהניתי מכל חלק שלו :)
מחכה לחלק השני ♥ |
|
|
|
|
|
|
|
