|
פרק ה'!
|
23/05/2019 |
ידעתי מעט מאד על האדס, אל המתים מהמיתולוגיה היוונית.
ידעתי שהוא שופט את הנשמות שבאות, ושולח אותם לאחד מאלה: 1.- שדות אסיליום- הגיבורים. 2.- שדות אספודל- הנשמות הרגילות. 3.- שדות העונשין- הרשעים.
וזה כל הידע שלי על האדס.
פתאום האדס נאנח ואמר: "אני מניח שאני צריך לקחת אתכם למחנה החצוים"
לא הבנתי איפה זה. אבל יותר מזה התענינתי איך קוראים למי שלידו? הוא פתר את הבעיה בכך שאמר "וזאת שלידי, היא זואי צל-ליל, צידת ארטמיס, אלת הציד והירח, שמתה."
הם החליפו את צורתם. האדס נראה כגבר צעיר ויפיפה וזואי נראתה כמו נערה בערך בת שבע עשרה.
האדס נקש באצבעותיו והגענו לעמק כמעט לא נראה לעין.
ניגשו אלינו המון אנשים ובראשם נערה, בת שמונה עשרה אולי, עיניה אפורות כסערה, הם קרעו ברך והנערה אמרה "לורד האדס, הבאת לנו חצוים חדשים?" "אכן כן" הוא ענה, "אחת, לא ידוע בת מי. והשני בן פוסידון, כמו חברך, אנב'ת" הנערה, שהתברר ששמה אנב'ת, אמרה "פרסי יבוא היום בערב. אין לך זכות לדבר עליו" "חצופה כתמיד" הוא נאנח "כאלה הם החצוים של ימינו, טוב אנב'ת, תארגני להם סיור. אני מתחפף." אמר ונעלם.
מיליון שאלות התרוצצו בראשי. האם האלים קיימים? ואם כן, האם העובדות עליהם נכונות? בת מי אני? מי זה פרסי החבר של אנב'ת?
המשך יבוא...
מקווה שאהבתם,
סגלגל 626
|
|
לואנדה
