קהילה - היצירות של alonaly
|
|
|
|
|
השושלת המפוארת- פרק א'
|
26/07/2019 |
אני לא זוכרת מתי התחלתי לשחק. המשחק תמיד היה חלק בלתי נפרד ממני. רציתי להיות שחקנית. אך לא היה פשוט להגשים את משאלת ליבי. הדרך הייתה ארוכה ורצופת מכשולים ואתגרים. המכשול הגדול ביותר, היו הורי.
שמי קטיה וורנובסקי, ואני מרוסיה. אמי ואבי, וידה וולאד וורנובסקי. המשפחה, או יותר נכון, השושלת שלנו, היא שושלת רקדני הבלט הגדולה ביותר בעולם כולו. כולם במשפחה שלי היו רקדנים, ואהבו לרקוד. חוץ ממני.
"גראנד פלייה ו... לא לא!" צעקה אמי בקולי קולות,
"אינני מבינה. מה שוב לא עשיתי בסדר?" שאלתי וניסיתי להתאפק לא לצרוח מתסכול ומעייפות,
"מה לא עשית בסדר? אנחנו דיברנו ועשינו את התרגיל הזה המון פעמים! אמרתי לך שאת צריכה לקום מיד, ולא להתמהמה על הרצפה!",
השפלתי ראשי.
"שוב! עד שתעשי זאת בצורה המדויקת ביותר!" צרחה אמי צרחה שהדהדה בכותלי הבית,
"אמי, יקרה. יודעת אני שרצונך הוא שאעשה זאת בצורה טובה, אך אני כבר שמונה שעות רצופות מתאמנת. ללא הפסקה. אפשר בבקשה להמשיך מחר?" שאלתי ביאוש, וידעתי שאין תקווה ולו לטיפה אחת של חמלה,
"בסדר. אבל מחר אנחנו ממשיכות במלוא המרץ" אמרה אמי, ושמעתי בקולה שמץ של אכזבה מהולה בכעס. היא יצאה מהסטודיו. לא האמנתי למשמע אוזניי. אף אחד מבין בני משפחתי, לא פסח על אף תרגיל, או שחרר תלמיד שלא עשה תרגיל בצורה טובה. התיישבתי על הרצפה, והורדתי את נעלי הפוינט. גיליתי שמרוב שעבדתי איתן היום, אצבעותיי היו נפוחות ואדומות. צייצתי בכאב, והלכתי לשטוף פנים. |
|
|
|
|
|
108
|
|
|
|
|
|
|
|
|
30/07/2019 02:40 |
1397קרמבו |
3 |
|
יש חלק שני? |
|
|
|
|
|
29/07/2019 21:14 |
999דמארי |
2 |
|
אני אוהבת את הסיפורים שלך |
|
|
|
|
|
29/07/2019 17:02 |
גיסטיק |
1
|
|
וואו, עצוב, את חייבת לעשות חלק ב', ו-ג', וד'.....ופרק מיליון!!! |
|
|
|
|
|
|
|
