|
פינת המשוררת ( תיאור בתיאור)
|
02/08/2019 |
אוקיי אני בת אדם מהורהרת, כשאני מעט עצובה או מהורהרת אני מדליקה מוסיקה קלאסית (באך, בטהובן,מוצרט) ומתחילה לכתוב שירים או סיפורים. השיר שתראו פה הוא שיר נבחר בין כל השירים שכתבתי אז תהנו. (בהמשך יהיו עוד שירים)
נשחק תחתינו
קץ הזמנים. מהר ולאט נשחקים, כמו סלעים שנשברים עם הגלים. הרוח נושאת חיים חדשים ומיד הכל נאלם,מהקום ועד הדום. מה רב סבלנו היצורים המאכלסים כל פיסה של החיים, דרכנו אט על אדמות מדממות מימים עברו, שמענו את סימפוניות העבר המתנגנות בקלילות על פני כנף הפסנתר הפשוט, כל תו ותו, כל קליד וקליד בחובו צופן עתיד מחריד. ישבנו מחובקים חושקים בחופש,טוק..טוק,מלחמה ומתים, שמכוסים היטב תחת הפתיתים הצחים. הכל נשכח ונלקח תחתינו , והמנגינה הפשוטה נאלמה וזהו החץ שנורה בכדי להודיע על הקץ.
|
|
מוקדש
ל אמממכולם. | |
|
|
