|
חפץ מדבר - סיפורם של החפצים
|
28/08/2019 |
"אוי אדון מזגן אתה יכול קצת להנמיך חם פה נורא!"
גברת מלחייה זה כל מה שאני יכול לעשות! וסליחה אני עובד פה יותר מכולם! וחוץ מזה את תמיד כזאת מלוחה אף פעם לא טוב לך תתחילי קצת להמתיק את החיים!"
"להמתיק? אתה לוקח ממני את העבודה מר רגזן?!"
"גברת סוכר זה 'מר מזגן' ולא רגזן! וחוץ מזה אף אחד לא לקח ממך שום תפקיד רק הצעתי הצעה"
"הצעה גרועה"
"וואו מה זה הרעש הזה?!" אמרתי בכעס!
"מה זה אתם מדברים?! ממתי?? רגע מה אני משלה אני בטח חולם איזה חלום מטורף כזה שחפצים מדברים ועוד שנייה יצוץ לו פה גמד ופיה ושדונים ועוד כל מני דברים הזויים"
"אה אדון יקר זה לא חלום אנא תבין שגם אנחנו יודעים לדבר לא רק אתם בני האנוש!!" אמרה בכעס החריף
"אה אל תפילי עליו את כל האשמה גברת חריף הוא בסך הכל חדש בתחום הוא עוד יבין"
"אז מה זה עדיין מכעיס מה הם חושבים לעצמם שרק הם יודעים לדבר והם פה המלכים?!"
"טוב אני בטח מתחרפן מחר אני אקום והכל יחזור להיות כמו שצריך"
למחרת בבוקר.
"אח! שוב דפקתי את הראש בתקרה! כשאמא ואבא יחזרו מהחופשה אני הולך לדבר איתם על זה שיקנו מיטה חדשה והפעם שלא ישימו אותה צמוד לתקרה! זה כבר לא מצחיק! הראש שלי כבר החליף כמה צבעים מהמכות! טוב אבל מה שחשוב עכשיו הוא שלבדוק עם החפצים מדברים או שסתם הזיתי אתמול בלילה.
מיקרוגל דבר!"
"בלה בלה בלה מה אני אדבר? אני מבין בחשבון ובזמנים ולא יותר! אבל אם יש לך בעיה בחשבון או בזמנים תגיע אליי אבל אם אתה צריך ידע תשאל את מר מזגן או את הדרכון הם המבינים פה בידע לא אני!"
"אוי אני שוב הוזה אני צריך לקחת נורופן אני חושב גם שאני אודיע למורה שלי שאני לא בא. או הנה הטלפון ורגע אבל איך הולך המספר?"
"0506783351. מר טלפון תמיד זוכר וצודק!"
"אוי אני חושב שאני הולך להתעלף אני צריך כיסא אההה"
בזמן שאורי המעולף שוכב לו שרוע על הספה בסלון מנסים החפצים להעיר אותו ובדרך גם לנסות אולי להסביר לו שגם הם מדברים.
"מר רגזן תתדליק אוורור שיהיה פה יותר נעים"
"גברת סוכר בפעם האלף זה 'מר מזגן'! ולא רגזן מתי תתחילי לקלוט"
"מר רגזן לקלוט זה לא הקטע שלי זה התפקיד של הוויפי הקטע שלי זה להמתיק כמו שהקטע שלך זה לאוורר מה שבינתיים אתה לא עושה!"
"הנה הנה לא צריך להתרגז אני מתחיל"
"או אני חושב שהוא מתחיל להתעורר סוף סוף לקח לו 5 דקות ו35 שניות! מילה של מיקרוגל"
לאחר שאורי קם הסבירו לו החפצים את העניין שגם הם יודעים לדבר ושהכל בסדר ושהוא לא מתחיל להשתגע אך אורי עדיין בשלו והוא יצא בריצה לבית הספר כדי להספיק את השיעור הראשון.
"הדני הזה מרתיח אותי מכעס" אמר מר קומקום
"אותך כל דבר מרתיח אותך מכעס כמו שאף פעם פריזר לא צוחק משום בדיחה" אמרה הסוכר
"מה אני אעשה שאני קפוא והיום היחיד שמנקים אותי מקרח זה בפסח?"
"וואי איך אני שונאת את פסח בפסח תמיד מוכרים אותי לאיזה זה גוי זר ברחוב! זה ממש מעליב ועוד אחר כך מעיזים לקחת אותי שוב זה ממש עלבון" יבבה גברת לחמניה
"אני שונא את חנוכה! תמיד לוקחים כל שנה את ילדיי וממסים והורגים אותם בחנוכיה ועל יום מספר הילדים גדל זה ממש שובר לב!" בכה ורטן הנר
"אוב די אנשים עם האווירה העכורה הזאת בואו נתמקד בטוב למשל אני אוהב את שבת כי ביום שבת יש לי מנוחה אני לא צריך לספק אינטרנט מהיר או להראות את הסירטונים הכי טוב שיש באיכות גבוהה או תמיד למצוא את התמונה הכי טובה ולא להציע משחקים שהמשתמש שלי יואהב" אמר מר מחשב
"נכון חברים מספיק עם האווירה העכורה בואו נראה סרט טוב בטלווזיה ונאכל פופקורן טעים שאדון מיקרוגל יכין בזמן הכי מדויק וטוב"
"כן כן זה יהיה ממש מסיבה" ענו כולם
טררררררר, ביפ, טררררררר, ביפ, טררררררררררר, ביפ, טרררררררררררר, ביפ, טרררררררר, ביפ
"מה זה הרעש הזה או שאני שוב מתחיל לרתוח!!"
טררררררררררר, ביפ, טררררררררררררררר, ביפ, טרררררר, טרררררררררר, טררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר
"אני מתחיל להשתגע מה זה לכל הרוחות?!"
"זה אני! זה אני!"
"פאלפון זה אתה שם מקים את כל הרעש??"
"כן מצטער יש לי גם סוללה חדשה וגם חמש מאות הודעות שלא נקראו"
"איפה המטען שלפחות נטעין אותך?"
"אני לא יודע לא ראיתי מאז אתמול"
"איפה הפרחח הזה כל הזמן נעלם"
"תפסיק כלכל להתרתח מר קומקום אתה עוד בסוף תתפוצץ"
"אל תדאגי גברת פלפלת הכל בשליטה אנחנו רק צריכים למצוא את מר מטען, חברים משהו ראה אותו הבוקר?"
"אני לא"
"גם אני לא"
"גם אני"
"טוב בואו נחשוב איפה מר מטען יכול להיות?"
"בשידה של אורי"
"במגירה שבמטבח"
"בארגז הצעצועים"
"טוב מעולה, סוכר לכי את לשידה של אורי , חריף תלכי למגירה של המטבח ונר לך אתה לארגז הצעצועים אנחנו יוצאים למבצע מטען!"
כעבור חצי שעה.
"הוא לא בארגז הצעצועים" אמר נר
"הוא לא במטבח"
"הנה הוא הוא פה בשידה"
"מר מטען יש לך טענות איך להסביר את ההעילמות הזאת?!"
"מה חדש מר קומקום אני תמיד בשידה של אורי או במטבח או בארגז הצעצועים"
"בסדר אבל אנחנו היינו צריכים להרים פה מבצע שלם בשביל שתבוא ותטעין את מר פאלפון האנוש המסכן והגוסס שעומד רק על 4 אחוז ושכבר משגע אותנו עם הטרררר מהווצאפ והביפ מהסוללה חלשה"
"בסדר בסדר אני הולך להטעין רק תירגע מר קומקום אתה עלול להתפוצץ"
"למה כולם אומרים שאני הולך להתפוצץ?!"
"טוב בואו כבר ניראה את הסרט עוד מעט אורי יבוא ושוב יתעלף לנו ואז לא נוכל כברת לראות את הסרט"
"כן וכשהוא חוזר מצידי שלא נספר לא על זה שאנחנו מדברים ונמשיך לשמור על זה בסוד כמו שעשינו עד עכשיו למה כי אין לי כח כבר להתעלפיות שלו" אמר מר מזגן
"צודק! מי עם מר רגזן?"
"אההה זה מר מזגן זה ממש כמו לדבר לקיר!"
"היי! ומה רע בלדבר לקיר?"
"סליחה מר קיר זה לא היה בכוונה אתה יודע"
"טוב אני שואלת שוב מי עם מר רגזן?"
"אני"
"אני"
"אני"
"אני"
"אני"
"אני"
"אני"
"אז מכיוון שכולם מסכימים על זה שאנחנו נשמור סוד על יכולת הדיבור שלנו אנחנו מעכשיו כל פעם כשאורי נמצא בקרבת מקום אנחנו שותקים ולא מדברים עד שהוא הולך. ועכשיו אם יורשה לי בכל זאת אני גברת סוכר לראות את הסרט וכבר להתחיל את המסיבה!"
"כן!!!"
בינתיים כשצפו כולם בסרט הנחמד עם פופקורן הכי טעים בעולם שמר מיקרוגל הכין בעצמו במדויק נשמעה זעקה מהמקרר
"אההה הצילו בואו מהר שמישהו יעזור לי"
"חכה רגע אנחנו באים אלייך"
גברת פלפלת, מר מזגן, נר, גברת חריף, מטען, פאלפון, מר מיקרוגל, גברת סוכר וגברת מלחייה כולם עמדו סביב מר גבינה ושאלו בדאגה
"מה קרה על מה כל העניין? נפצעת? יש לך חור? ירד לך האחוז? מר מטען יטעין אתך ותיהיה כמו חדש"
"לא לא זה לא העניין העניין הוא שמחר אני עומדת לפוג ויזרקו אותי למזבלה!"
"תראי תראי" אמר מר מיקרוגל "כן בעוד 18 שעות ו50 את עומד לפוג"
"מהר צריך לארגן הלוויה" אמר מר מזגן
כעבור שעתיים וחצי ו25 שניות (כמו שמר מיקרוגל אמר) ההלוויה היתה מוכנה.
"ראשית נקבל את מר מיקרוגל שישא נאום לזכרו של מר גבינה" אמר מר מזגן
"למר גבינה היקרה!
היית לנו חבר ורע לכולם.
היית תוספת מושלמת לגברת לחמנייה.
היית מצחיק תמיד ומחייך לכולם.
אתה 5 אחוז שומן
4 אחוז רע
25.789346 קרצייה
4.866 עלוקה
30.888 מעצבן"
"אחם אהם מר מיקרוגל נא להתחיל לסיים" אמר מזגן
"אך 29.4566535 חבר טוב ולכן אנו אוהבים אותך מר גבינה ותמיד תהיה בליבנו ומאחלים לך דרך צלחה מכל הלב וכל הנשמה!"
"תודה רבה למר מיקרוגל על הנאום הנפלא והמרגש ו..."
פתאום נשמע סיבוב מפתח ורקיעות של רגליים
"זה אורי! כולם מיד למקומות אנחנו לא רוצים שהוא יתעלף לנו שוב" אמר מר מזגן
חיש וקל כולם הסתדרו במקומות אפילו מר גבינה שכבר היה גוסס הצליח לחזור למקום שלו במקרר
"טוב" אמר אורי "בואו נראה אם השתגעתי"
"מיקרוגל דבר" המיקרוגל לא ענה
"מזגן דבר" מר מזגן לא ענה
"חריף דבר" אף על פי שגברת חריף מאוד התעצבנה שאורי קרא לה בזכר היא שתקה
"יש! יש! אני לא השתגעתי! אני אדם נורמלי!"
אף על פי שעדין אורי לא יודע את האמת מקיימים החפצים את המסיבות שלהם ונהנים על החיים ומדי פעם מותחים ומציקים קצת לאורי בלי שהוא שם לב... כולם שומרים על ההסכם (אפילו גברת חריף) וכך כולם שומרים על החיים כפיים.
|
|
מוקדש
ל מוקדשל, כל המיקמקים | |
|
|
