|
סיפור חייה של שירה - פרק 4
|
15/10/2019 |
לאחר שהשוטרים השאירו את אימי וגם את אבי לבדם עצובים, כל אחד חשב לעצמו: "מה קרה לילדתנו"?
"אני חושב שמישהו עשה את זה והוא לא אומר" "צודק בהחלט"!
אצל שירה:
שירה ישבה שם עצובה, בלי אוכל ובלי מים היא ניסתה לחשוב על פתרונות: "לכל דבר יש פתרון" איך לצאת אבל לא הצליחה. המחשבה שהטרידה אותה היא "למה הם עשו לי את זה" ויום יום היא נשארה בלי אוכל ובלי מים "איך שרדתי"? שאלה את עצמה. לכן החליטה שלא די במחשבות ובדיבורים אם כל הזמן תעשה זאת לא ייפתר דבר מלבד עצב וכעס! אז לכן חשבה וחשבה ווו....
לאחר רבע שעה החליטה לעשות מעשה: היא לקחה עץ וקשרה לו אבן בעזרת חבל ויצרה סולם, וכשניסתה לעלות עליו, אולם הצליחה כמעט עד הסוף אבל ברגע האחרון נפלה "אוייייייייייי" היא צעקה. ומיד אחריי זה ראתה ילדים, הילדים שעשו לה את זה. אבל לא היה לה
טיפת אומץ לדבר איתם על מה שעשו לה. אבל ראו אל פניה את אשר רצתה להגיד. "למה עשיתם לי זאת מה עוללתי לכם"? אבל הם לא שמו לב לכל רגשותיה אלא אמרו לה "רוצה לצאת" שירה שתקה "רוצה לצאת" רגזו הילדים אבל שירה שוב שתקה "טוב אנחנו הולכים" "לא חכו רגע" התחננה שירה שסוף סוף אמרה משהו. "את היית צריכה לבוא אנחנו הולכים" "לאאאאאאאאא" שירה הביטה בהם במבט מתחנן אבל הם הלכו כאילו הייתה להם כאוויר ולא היה בחדר אף לא אדם אחד. למרות שהיה - שירה. (שירה לא יצאה עמם מפני שהעדיפה לשמור על כבודה ולא להראות שהיא חלשה) "אנחנו הולכים ולא נחזור לעולם" "לאא" הפעם כמעט בכתה שירה אבל עצרה בעדה. "אני לא יודעת מה לעשות, הייתה לי הזדמנות למה לא ניצלתי אותה והייתי בורחת מכאן? אח.. איזו טיפשה אני". אצל ההורים:
שררה דממה מוחלטת ואף אחד לא דיבר אבל לפתע קטע אבא וצעק "דיי דיייי, אני לא מסוגל יותר אני חייב את הבת שלי לא איכפת לי מה יקרה אבל עכשיו אני רוצה אותה." דרש אבא "נו, ומה אתה מציאה לעשות"?
"לא יודע, מאיפה לי" "אז איך תראה את הילדה שלך?"
"אני לא יודע באמת, הניחי לי" "טוב" אצל שירה:
היא הרגישה הרגשה גרועה והתעלפה הפעם לגמריי!
כעבור חצי שנה, באו המשטרה והסתכלו בתמונה כדיי לוודות שזאת היא (אימי מסרה להם תמונה שלי), כן זאת היא שמח השוטר "מה אתה שמח כלכך מהר תסתכל איך היא מעולפת לא בטוח שתציל את חייה" קטע השוטר השני את שמחתו של השוטר הראשון. "צודק" הם מסרו אותי לטיפול.
האם הם יצליחו להציל את חייה של שירה? כל זאת תגלו בפרק הבא.
|
|
מוקדש
ל חןמיק, יונימיק, אמירXנדיר, יאנצי, חלב25, מיהלי, כפירמיק, לירוןמלפפו, ולכל, החברים, שלי.אוהבת. | |
|
|
