|
בת הים - סיפור לכתב אורח
|
02/11/2019 |
פרק ראשון - האי
קוראים לי נטלי.
והחיים שלי השתנו ביום אחד .
לפני 3 שנים הייתי בת 15 ואני ומשפחתי נסענו לאי טרופי קצת רחוק מהבית שלי.
באחד הלילות היה מבחוץ רעש מוזר.
הלכתי לבדוק מה שמעתי ואיך שהוא הגוף שלי התחיל לזוז לתוך הר קטן פתאום החלקתי ונפלתי עמוק ועמוק יותר ופתאום הרגשתי שהייתי בתוך מים ואז כאילו השתנתי. לא הרגשת את רגליי, נבהלתי רציתי לרוץ חזרה אבל לא הצלחתי לצאת מהמים פתאום קלטתי שהרגליים שלי הפכו לסנפיר!
כשצללתי ראיתי פתח קטן ויצאתי דרכו.
ותוך כדי הבנתי שאני יכולה לנשום מתחת למים!
זה הדהים אותי במיוחד כי חשבתי שלא באמת אדם יכול לנשום מתחת למים, בכל מקרה כשסוף סוף הצלחתי לצאת מהמים, לאט לאט חזרו רגליי וחזרתי במהרה לבקתה והסברתי להוריי: " אממ אני פשוט יצאתי לטיול קצר בחוף.."
מובן שהוריי אמרו לי שההתנהגות שלי הייתה חסרת אחריות ולא בטיחותית וכל זה אבל התחמקתי מזה בשלום.
ואז הלכתי לחוף לבדוק שאם אכנס לים אהפוך שוב לבת ים, אז קפצתי פנימה והתחלתי לשחות.
מהר מאוד הבנתי ששוב הפכתי לבת ים ושכל פעם שאגע במים אהפוך להיות בת ים וזה היה די מבאס כי זה אומר שלא אוכל להיכנס למים בלי שייראו שהפכתי לדג!
אבל הצד החיובי הוא שיכולתי לשחות ממש מהר ולנשום מתחת למים ומזה בעיקר נהניתי.
פרק שני - החזרה הביתה
הגיע היום שהיינו צריכים לחזור לביתנו גם שמחתי כי ממש התגעגעתי לבית, וגם הייתי עצובה כי מאוד נהינתי באי.
כשהגענו הביתה אמא שלי אמרה שמחר נלך לבריכה החדשה שנפתחה לפני שבוע מובן שכולם שמחו
( שאני אומרת כולם אני מתכוונת להוריי ולאחותי הקטנה נועה.)
חוץ ממני.
ניסיתי לזייף שאני חולה אבל זה לא ממש עבד.
אז התחננתי לאמא שלי שאשאר בבית והיא שאלה למה?
מה שרציתי להגיד היה שהפכתי בתוך יום לדג וכל פעם שאני נוגעת במים זה מה שקורה אבל התאפקתי ואמרתי לה שפשוט נמאס לי מבריכות כבר.
וכמובן שהיא אמרה שהרבה זמן לא עשינו בילוי משפחתי ( למרות שרק אתמול היינו כל המשפחה יחד באי טרופי!) והיא לא מוכנה לוותר על ההזדמנות הזאת.
בסופו של דבר נכנעתי ועליתי לחדרי, לא ידעתי מה לעשות ההורים שלי ואחותי השתגעו כשהם יגלו שהפכתי לבת ים לא ידעתי מה לעשות הייתי מפוצצת במחשבות ורק מילה אחת עלתה לי בראש: מה אם?
מה אם הם יגלו את האמת?
מה אם הם ישימו אותי בתוך אמבטיה לנצח?!
מה אם...
לגמרי התחרפנתי ופתאום עלה לי רעיון!
פרק שלישי - הבריכה
יום הבריכה הגיעה כולנו היינו מוכנים לתזוזה חוץ מאחותי נועה שחיפשה במשך חצי שעה את הכפכפים החדשים שלה אם ציור של לב ולי זה כבר היה נמאס!
לקחתי אותה וצרחתי עליה שפשוט תיקח את הכפכפים הישנים שלה!
והיא אמרה לי שהם יצאו מהאופנה לפני מאה שנה בערך!
אני פשוט הסתכלתי על הילדה הזאת והדבר הראשון שצץ לי בראש היה: פשוט חטפתי את נועה לקחתי את הכפכפים הישנים שלה והכנסתי אותה לאוטו סוף סוף יצאנו מהבית והתחלנו לנסוע על הבריכה.
פרק רביעי - הסכנה באוויר!
הגענו לבריכה נועה אמרה לאמא שנבוא כבר ושהיא רוצה כבר להיכנס לבריכה. אמא הייתה כזה תעזבי אותי!
אבל במקום זה היא פשוט אמרה לה להירגע קצת כי הברכה לא תברח לנו.
הלכנו לתאי ההלבשה והחלפנו לבגדי ים אבל אני הייתי חכמה וידעתי שאם אכנס למים ייראו שאני בת ים אז החלטתי ליתר ביטחון לשים על עצמי כיסוי שקוף כמו שרואים בסרטים המוזרים האלה...
שמתי אותו מהר וזה עבד כמו קסם!
אף אחד לא שם לב שהייתי עם הכיסוי אבל ברור שלא נכנסתי למים למקרה שהכיסוי יקרע באמצע שאני אשחה וזה יהיה אסון.
אבא שלי קרא לי להיכנס למים אבל התעקשתי שאיני רוצה להתרטב כרגע,זה עבד טוב מאוד עד שבלי ששמתי לב חלק קטן מהכיסוי נקרע ואז איזה איש אחד הפיל עליי "בטעות" את בקבוק המים שלו, ולגמרי נבהלתי שראיתי שמשהו קורה ברגליים שלי רצתי הכי מהר שיכולתי לתאי ההלבשה ולמזלי הרב הספקתי להגיע אליו לפני שהסנפיר הופיע.
הרגשתי הקלה גדולה שאף אחד לא ראה את הסנפיר אבל הייתה לי תחושה שהסוד הקטן שלי בסופו של דבר התגלה, אבל כשסוף סוף חזרנו הביתה הרגשתי די טוב כי בסופו של דבר התכנית שלי עבדה ממש מעולה!
( כמעט...)
פרק חמישי - הסוף!?
טוב בואו נעשה רגע סדר, הלכתי לאי טרופי ושם הפכתי לבת ים ומאז אני לא יכולה להיכנס למים אחרת אהפוך לדג ואם מישהו ייראה את זה ( במקרה הכי גרוע מדען מטורף או אחותי נועה...)
ישימו עליי מבחנות מוזרות במעבדה ויחקרו אותי ולמשך שארית חיי אשער בתוך מעבדה אם עכברים!
אז אחרי שעשיתי כמה בדיקות באותו היום שהפכתי לבת ים היה גם ירח מלא!
ואם אתם רואים סרטים ( כמוני ) אתם בטח מבינים שהפכתי לדג בגלל זה.
אז החלטתי לבקש מחברתי הילה להשאיל ממנה את אופנוע הים שלה ולמזלי הרב היא הסכימה. אז שעשיתי עוד מחקר קטן ראיתי שהיה עוד ירח מלא גם הלילה וזאת תהיה ההזדמנות שלי לחזור לשם ולהשתנות חזרה.
אמרתי להוריי שאזור מאוחר בלילה והלכתי לאי.
נכנסתי שוב לתוך ההר הקטן וכמו בפעם הקודמת החלקתי ונפלתי לתוך המים ואז הירח הופיע (והוא היה מלא כמובן...)
ואז כמו קסם הרגליים שלי חזרו כשהייתי בתוך המים!
שמחתי מאוד שלא אשאר דג לנצח אבל הייתי טיפה עצובה שלא אוכל יותר לנשום מתחת למים ולשחות במהירות מדהימה.
ומכיוון שהרגליים שלי חזרו הצלחתי לצאת במהירות מההר הקטן ההוא וחזרתי הביתה.
הסוף
|
|
