|
סיפור חיי- סיפור לכתב אורח
|
02/12/2019 |
יום אחד, בשנת 2010 נולדה ילדה שזאת בעצם אני. גדלתי וגדלתי ואז אח שלי שיחק מיקמק, שיחקנו ביחד אני הייתי קטנה מאוד. ומאז שהגעתי לכיתה ב נזכרתי במיקמק כי כולם שיחקו. חברה שלי יצרה לי מיקמק שחזרתי הביתה רציתי לשחק בו! שחכתי את סיסמתו. ואז יצרתי את ורד ומאוד נהנתי! התחננתי מאמא שלי שתקנה לי מנוי והסכימה, אין כמו אמא נכון? שיחקתי ושיחקתי במשך כל הזמן. שנה שעברה 2019 שעליתי לכיתה ג ערבבו כיתות כי עזבו ילדים מהבית ספר! מאוש פחדתי, נלחצתי ונרגשתי כי היו בכיתה המון ילדים שלא היו איתי בא-ב! ככה הכרתי חברות חדשות ועכשיו שאני בכיתה ד הרבה יותר כיף לי! יש לי ילדה בכיתה שמה איה והיא הייתה איתי בא-ב ועכשיו גם והיא שנאה אותי כלכך שהיא כל הזמן הציקה לי! השנה, בשיעור ספורט אחד הדבר הכי לא צפוי קרה! היא והחברה הכי טובה שלה נשארו לבד והיינו צריכים שלישיות והייתי לבד ושחחקנו יחד!!! זה לא כזה קל! האמת זה ממש מסובך אחרי השיעור הן אמרו: " תמיד חשבנו שאת ילדותית, אבל עכשיו גילינו שאת מושלמת!" זה הפך למשפט האישי שלי. אני מודה, אני הילדה הכי טובה בשכבה. פעם אחת שהבנים בכיתה שלי גילו שאח שלי זה חמוצי הם תמיד בשיעור אומנות שאלו אותי שאלות אליו ולרגע מאוד הערכתי את אח שלי, למרות כל הריבים. המחנכת שלי בת 24 (כן צעירה) ומדהימה! אני משתפת אותה בהמון דברים.
אני מקווה שיקרו לי עוד דברים מדהימים |
|
