קהילה - היצירות של snowfox1
snowfox1
294
1094

סיפור לכתב אורח: "סיפורי לילה ולילה". 10/12/2019

"רציני?" נאנחה מיקה, בעוד היא יורדת בצעדים מהוססים במדרגות החורקות.
"איך את בדיוק רוצה לכתוב את העבודה על מרד המינימיקים, לשאול את סנוז שלך?" צחק סטאר, והצביע על סנוז המכורבל בין זרועותיה, מנמנם.
לבסוף, הספרייה התגלתה לעיניהם, מין שורה של מדפים שעליהם מונחים ערימות-ערימות של ספרים מאובקים ומתפרקים.
רצפת הדק הישנה חרקה עם כל פסיעה של הילדים.
"טוב, אבל מהר!" רטנה מיקה, והדליקה את הפנס, שהאיר באור מעומעם על שורת הספרים.
"'סיפורי הכפר', 'תולדות הקהילה', 'מרד המינימיקים'..." הקריא סטאר בשעמום. "היי הנה זה!" הוא הצביע על ספר כחול שנראה כאילו הוא יתפורר אם יגעו בו.
בדיוק אז, נשמע קול חבטה, ועננת אבק עטפה אותם.
סנוז, שכנראה התעורר משינתו, נהם, מיקה וסטאר השתעלו חלושות.
כשהאבק התפוגג, הם ראו את גורם הרעש;
זה היה ספר עתיק, בלוי, וישן, שבאותיות מחוקות היה רשום על כריכתו:
"סיפורי לילה ולילה"
תשומת ליבם של הילדים הוסטה מספר ההיסטוריה, והופנתה לספר המונח על הרצפה.
"מה אתה חושב שזה?" שאלה מיקה בחשש את סטאר, שהחזיק את הספר.
סטאר לא השיב לה, רק הסיר מעט מהאבק שהספר עטה ועלעל בדפיו, שהיו מלאים בציורים ומילים. לבסוף הוא אמר; "סתם ספר אגדות ישן," ופנה ללכת.
מיקה לא הצטרפה אליו, רק משכה בידו והתחילה להקריא סיפור אקראי.
"המינימיק הלוהט" היא קראה את כותרת הסיפור.
"פעם, לפני שנים רבות, חי מינימיק בשם פיגי. פיגי היה מינימיק רגיל, עד שיום אחד הוא בלע את שיקוי האש שסאני עבד עליו והתחיל להתנהג מוזר. פיגי נשף אש ושרף בניינים במיקמק סיטי, ועד שהמיק-כבאים היו מגיעים הוא היה נעלם. לבסוף, הוא נעלם לתמיד, ויותר לא ראו אותו." מיקה גמרה את הסיפור.
לפתע הספר זהר באור צהוב, וכשהפסיק, נעלם האיור של פיגי נושף האש.
השתררה שתיקה.
"נו, אמרתי לך. סתם אסופה של סיפורים מזעזעים," אמר לה סטאר ומשך אותה, אבל מיקה לא נעה.
במבט מפוחד היא הסתכלה על סנוז, שניתר מבין זרועותיה אל רצפת הספרייה.
העיניים שלו היו שחורות, ורק ניצוץ האיר אותם, והוא נשף, ונשף...
בום!
להבת אש רותחת יצאה מפיו, וחרכה את קצות שיערה של מיקה.
"קדימה, לרוץ!" אמר סטאר בבהלה, ומשך את מיקה אל עבר המדרגות.
הם רצו ככל שיכולו, ואז מיקה נעצרה והסתכלה אחורה, אל סנוז.
שני מדפים עלו באש, וסנוז, שהיה לו אופי שקט, נהם ונשף אש. העשן יצא לו מהאוזניים, והמבט שלו היה רצחני.
נהיה חם יותר בחדר, העשן אפף אותם והיה קשה לנשום.
ואז, בלי לשאול ובלי לתת התראה מוקדמת, הרים סטאר את מיקה ורץ אל עבר הדלת, הוא פתח אותה בתנופה ויצא.
העשן היה סמיך יותר, ראייתם התערפלה...
מיקה, שהחזיקה את הספר בידה, סגרה את הספר בכוח.
כל העשן, להבות האש וסימני החריכות נשאבו אל תוך הספר, כאילו לא היו...
הם הסתכלו במורד הספרייה, הספרים היו מלאי אבק כמובן, אבל הם לא היו שרופים. הרצפה לא הייתה חרוכה והמדפים היו במקומם.
סנוז ישב בשקט על הרצפה, העיניים שלו חזרו לצבעם הירוק, והוא לא הביע שום סימן של תוקפנות או שריפה.
מיקה וסטאר החליפו מבטים.
משהו מוזר קורה פה.
וזה לא טוב.
***
"אז מה שאת אומרת זה, שהספר הישן שמצאנו בספרייה גרם לסנוז לשרוף את הספרייה, ואז כשסגרנו אותו, ההשפעה חלפה ולא נותר לה זכר?" אמר סטאר כאילו העניין הוא סיפור אגדה מוזר ותמים.
"כן, כן." אמרה מיקה, משוכנעת בדבריה.
"אולי זה סתם היה צירוף מקרים אומלל? אולי סנוז חטף התקף שיעול?" ניסה סטאר למצוא הסבר יותר הגיוני ושפוי מאשר קללה שרובצת על ספר אגדות עתיק.
"אתה יודע מה, אם לא תאמין לי, תאמין לספר." אמרה מיקה, והראתה לו את העמוד שבו היה הסיפור על פיגי.
הוא היה ריק.
"אוי נו, באמת, תפסיקי למתוח אותי..." רטן סטאר בעצבנות.
בלי להקשיב לסטאר, מיקה התחילה לדפדף בין דפי הספר, עד שמצאה סיפור והקריאה;
"גל סוער.
לוק היה ילד, שאהב את הים, ובכל הזדמנות נתונה היה יוצא לשחק בחוף. לוק אהב לבנות ארמונות חול, לשחות ולחפש קונכיות וצדפים, אבל יותר מכל הוא אהב לגלוש בין הגלים. יום אחד, כאשר יצא לגלוש, גלים גדולים, עוצמתיים וגבוהים תקפו את החוף. לוק היטלטל מצד לצד, עד שנפל מהגלשן וצלל במים. מאז נעלמו עקבותיו ואיש לא יודע היכן הוא נמצא." סיימה מיקה את הסיפור, והראתה את האיור של לוק, ומעליו גל גדול המאיים להטביעו.
רעש עמום נשמע מהקירות.
הספר זהר בצבע כחול.
"אוי ואבוי." אמר סטאר.
לפתע, ברעש עצום, הקירות נסדקו, ונחשול מים שטף את כל החדר. הזרמים חבטו במיקה וסטאר הרטובים, עד שמפלס המים התחיל לעלות לאט, לאט...
הילדים נסחפו במערבולת המים, ששאבה אותם אל הקרקעית.
גובה המים הגיע לתקרה, ו...
לא נשאר להם אוויר.
הם היו לכודים.
בשקט המקפיא הם יכלו לשמוע את דפיקות הלב אחד של השני, וסטאר ידע שהוא חייב לעשות משהו כדי לא לגמור כמו לוק...
במקום להיאבק במים, סטאר צלל אל עבר הרצפה, מפריח את בועות האוויר מעלה.
הוא מצא את הספר, שנשאר יבש למרות המים, וטרק אותו בין שתי ידיו.
הספר נפתח בהדף עצום, ובאור מסנוור שאב את המים אליו, כל טיפה וטיפה חזרה אל הספר בנחשול מים אדיר שעשה להם סחרחורת.
כשהטיפה האחרונה נשאבה אל בין דפי הספר, הוא זהר באור הכחול ונסגר.
וכשפתחו את הספר, בדף שבו קראו, האיור והאגדה על לוק נעלמו.
ולא נשאר זכר למה שקרה לפני כמה דקות ...

***

"מה נעשה עכשיו?!" צרח סטאר בהיסטריה. "יש לנו בידיים ספר עם אגדות מזוויעות שמתקיימות כשמקריאים אותם!!" הוא היה קרוב לאבד את זה.
"סטאר, תירגע, חייבת להיות דרך להפסיק את זה." מיקה ניסתה להרגיע אותו.
"מיקה, את לא מבינה, ראיתי את הספר שצללתי, הוא לא נרטב, הוא כאילו חסין מפני דברים כאלה." אמר סטאר בלהט.
"חשבת אולי להחזיר אותו לספרייה?" אמרה מיקה בקרירות.

***

"טוב, נחזיר אותו ונסתלק מכאן, תאמיני לי שאני לא רוצה לקרוא עוד אחד מהסיפורים האלה." אמר סטאר במהירות, וירד את המדרגות עוד לפני שהספיק לסיים את המשפט. הוא היה להוט להיפטר מהספר.
"טוב, לא צריך להגזים, נשים אותו במדף ונלך." מיקה התעקשה להרגיע את סטאר והשגעונות שלו, בעוד היא מחזיקה את ספר האגדות ביד אחת ואת סנוז בידה השנייה.
אבל משום מה, אולי בגלל המהירות שבה הלכה או בגלל הכעס על סטאר, נשמט הספר מידה, ונפתח.
"מה יש שם?" שאל סטאר בחשש, ורעד עבר בגופו.
"מראת הקסמים.
לפני שנים רבות, חיה מלכה.
המלכה תמיד רצתה להיות הכי יפה, אבל כשגילתה שבתה הנסיכה יותר יפה ממנה, היא כעסה וחיפשה תחבולה כדי להפוך אותה למכוערת.
בעצת מכשפת היער, לקחה המלכה מראה והטילה עליה כישוף, כך שכל מי שיסתכל עליה יהפוך למכוער.
היא הביאה את המראה לבתה הנסיכה, שהסתכלה בה והפכה למיקמקית הכי מכוערת בכל מיקמק-סיטי.
הנסיכה רצה אל תוך היער, ולא יצאה משם עד עצם היום הזה."
סטאר רצה לצעוק על מיקה שהקריאה את הסיפור, אבל משהו ניצנץ בפינת החדר והסיח את דעתו.
הוא התקרב בזהירות.
זאת הייתה מראה ורודה, עם עיטורים בצורות של פרחים ופיות.
אבל המראה שהשתקף לו ממנה היה מחריד, פרצוף שעיר, כמו של זאב, וניבים חדים.
אבל, כשבא למשש את פניו, במקום עור חלק הוא הרגיש פרווה עבותה.
"מיקה!!" צרח סטאר, "מה קרה לי?!"
מיקה נחפזה לגשת אליו כדי לראות מה קרה, אבל גם היא הסתכלה במראה והפכה למין פיה ורדרדה, עם עור בצבע ירוק.
"אהההה!!" צרחה מיקה גם היא.
ובתנופה אחת, רצה מיקה אל הספר שזהר באור ורוד, סגרה אותו ודחפה אותו אל מדף הספרים, למקום ששכן בו לפני שנפל עליהם והביא להם צרות...
הספר הפסיק לזהור, והתמלא אבק.
הוא היה נראה ממש ספר רגיל.
מיקה הסתכלה על סטאר, פניו חזרו לקדמותם, וכנראה גם היא חזרה לפניה הרגילים.
המראה לא נראתה בשום מקום.
"וואו." התנשפה מיקה.
"באמת וואו." נדהם סטאר ממה שעברו.
"אז, זהו, זה נגמר?" שאלה מיקה את סטאר.
"לפחות בשבילנו..." הוא קרץ, ועלה במדרגות המאובקות.
מיקה שלחה מבט אחרון אל הספר, "סיפורי לילה ולילה", רגע לפני שעלתה גם היא אל סטאר.
הדלת נסגרה, והספרייה החשיכה.

***
"בואי אנג'ל!" קרא פוקס, וירד במדרגות הספרייה.
"אין לי כוח!" התרגזה על אחיה התאום, בשעה שירדו.
שהגיעה למרגלות גרם המדרגות, היא חיפשה בעיניה ספר.
"היי, מה זה?" קרא פוקס מאחוריה, והקריא בקול את עטיפת הספר:
"סיפורי לילה ולילה".
---

מוקדש לואי, שיר3048, סגולי23645, מיילקי, נדין111, אמיליXDX, reuven, רמקול850, עינב2803, אזמרלדה13, תוכiן
14
12
563


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
20/12/2019   15:02 אנימלכה141 12
חחח ואי סיפור מדהים! אתה כותב בצורה ממש מקצועית ומגניבה. אהבתי!
14/12/2019   22:22 סיגלית2626 11
ואוו השפה כל כך עשירה!!
אני מסיכמה לגמרי עם סגלית1984!!
זה מותח ומדהים!!
כל כך מענייןןן
12/12/2019   09:20 snowfox1 10
תודה לכולםםם!!
השקעתי בסיפור ואגבבב...
למי שלא יודע, האייטמים הראשונים בקהילה שלי היו סיפורים בכלל !
למרות שאני מעדיף לכתוב למבוגרים כתבתי הפעם גם ספר מותח ומשעשע לנוער וילדים :))
מקווה להיות כתב אורח ❤
11/12/2019   21:01 נירמה911  9
תקדיששששששששששששש אוהבת אותך תמיד
11/12/2019   20:55 דובשניתי11  8
איזה סיפור אלופההה את כשרונית ברמות על אין אין עליך
11/12/2019   19:21 סגלית1984  7
יואוו!
שועל אני בהלם ממך!! הלם מוחלט!!
איזה שפה עשירה יש לך!! מה זה?!
וואוו!!! הסיפור הזה מטורף כלכך!!! אם הוא לא כתב אורח אני לא *** סגליתXD (כנראהXD)
יואוו שועל זה חייב להתפרסם!! אתה יודע, אתה כזה מוכשר ואני חושבת שיש לך עתיד מטורף של כתיבה ואיור ספרים ביחד!! יואוו שועל אני לא מאמינה!!
(❤ ω ❤)(אני כלכך שומרת את הסיפור הזה!!)
11/12/2019   17:56 ריני1978  6
כל הכבוד השקעתה!!
11/12/2019   16:49 אניSמציירת  5
וואו!!! כישרוני ברמות! השפה הגבוהה, היצירתיות,
תמשיך לכתוב אתה מוכשר בזה כלכך:)
11/12/2019   16:15 נדין111  4
אהבתי ממש את הסיפור!!!
הסיפור מאוד מעניין וכתבת ממש יפה, מקווה בשבילך לכתב אורח :)
11/12/2019   15:55 אזמרלדה13  3
ואו ממש אהבתי את הסיפור!
הוא כתוב בצורה בהירה וגבוהה, וממש מעניין לקרוא!
בטוח תהיה כתב אורח!
11/12/2019   13:50 עינב2803  2
כתבת ממש יפה, כל הכבוד!!
11/12/2019   07:56 לירוןמלפפו  1
סיפור הכי יפה שראיתי בכל העולם!!!!!!!
אלוף!
אוהבת אמון אמון לירון