קהילה - היצירות של גאיוש242
|
|
|
|
|
טבעת הקסמים של המכשפה ברגיתא - (לכתב אורח)!
|
19/12/2019 |
הקדמה
--------
שמי מעיין. הסיפור שאני עומדת לספר לכם ישמע לכם מאוד מוזר ומופלא, הסיפור הזה היה חייב להיכתב!
החלטתי לכתוב את כול מה שקרה לי.
הסיפור משלב קטע קטן מחיי ומשלב את הדברים הגורליים שקרו לי וגם את הדברים הקטנים.
אני גרה באמריקה. הייתה זו אותה שנה הגורלית בחיי והייתי חייבת לכתוב את הכול לפרטי פרטים.
פרק 1
-------
הייתה זאת שעת צהריים מוקדמת, כשחזרתי כעת מבית ספרי ועברתי ליד נחל קטן עם חברותי מירה ואמילי. אמרתי להם: "חכו לי כאן" "טוב", השיבה לי אמילי.
ישבתי שם בצד והרהרתי לעצמי כמה מחשבות בעת שהתיישבתי על הספסל הזזתי בטעות את השיח, ופתאום שמעתי קול חד. מיהרתי להתכופף ולראות מאין נשמע הכול וראיתי טבעת נוצצת החלטתי לענוד אותה על האצבע. מיהרתי לרוץ הביתה. רצתי כל הדרך.
כשחזרתי הביתה אימי ראתה אותי מלוכלכת מכף רגל עד ראשי "מה זה, מעיין מאין התלכלכת כל כך"? "אמא, מצאתי טבעת, האם זו טבעת זהב"? הסחתי את דעתה. הגשתי לה את הטבעת והיא אמרה שלא וזה רק טבעת נוצצת בצבע צהוב. "אוף... כל כך רציתי טבעת זהב"! מלמלתי לעצמי. הלכתי לחדרי והתיישבתי. החלטתי לא להקשיב לאמא אלא לבדוק זאת. ערכתי חקר קטן הוצאתי, את זכוכית המגדלת שלי וגיליתי שזה זהב ואימי טעתה. ואז חלפה לי מחשבה: "אולי זה טבעת קסמים"? ומיד קפצה לי מחשבה אחרת: "לא ברור שלא, איזה ילדה בת 12 מאמינה בטבעת קסמים?! כולם ילעגו לי". מלמלתי לעצמי.
פרק 2
--------
הנחתי את הטבעת בקופסא שהייתה מונחת על השולחן שלי. "מעיין בואי לאכול"! אמא קראה לי. "שניה אמא, אני באה"! הרהרתי לעמי עוד כדקה בערך ואמרתי "אמא אני באה"! הלכתי לאכול ארוחת צהריים צנועה כמו תמיד, אורז עם שניצל. "אמא למה דווקא כזה, לא רוצה"! אמרתי "תאכלי מה שיש" אמא אמרה. לא נגעתי באוכל באותו יום. ובטעות יצא מפי קול לוחש: "הלוואי והיינו אוכלים בולונז, האוכל האהוב עליי"! ומיד ראיתי צלחות עם בולונז, ושאלתי: אמא, איך זה שיש פתאום בולונז"? "לא יודעת באמת כל כך מוזר"! אבא התחיל לרעוד: "אני חושש שבבית הזה יש רוחות רפאים"! ולפתע הבנתי: "הטבעת, טבעת הזהב שלי, היא טבעת שמגשימה משאלות... מהיום אני לא משתמשת בזה יותר! הכול עלול להשתבש בגללי, מוטב לא לגעת בטבעת, אבל עכשיו, איזו צרה צרורה?! איך אתקן את הנזק שעשיתי?
ודאי!, אבקש מהטבעת!" מיד בקע מפי "שהכל יחזור למה שהיה ופתאום באמת הכול חזר למה שהיה...
פרק 3
------
למחרת התפשטה השמועה שיש בבית שלנו רוחות רפאים אומנם הכול נמחק, אבל מה שהיה נשאר כמו שהיה ואינו זז ומה שאומר שהוא יקרה בעתיד! וזה היה אתמול אז היום זה קרה. החלטתי לנטול על עצמי את האחריות, והודתי: ,זאת אני עשיתי את זה! כלומר... טבעת הקסמים שלי" "היא השתגעה" אמא אמרה אמא התקשרה לרופא "לא.. רק זה היה חסר לי שהם יגלו שאני לא חולה וישליכו אותי מחוץ לעיר לבד.. רק את זה לא רציתי! אלוהים אדירים! איך אתקן את הנזק שעשיתי לעצמי! אותה מחשבה הטרידה אותי ולמחרת לא רציתי עללכת לבית הספר המחשבה הזאת ממש הציקה לי והייתי חייבת להתחבא במיטה בלילה היו לי נידודי שינה כל הזמן חזרה המחשבה והטרידה אותי... רגע! אם המחשבה הזאת משגעת אותי, אז זה לא אומר שזה הולך להתגשם?! פעם שמעתי פתגם: אם מחשבה תטריד אותך או חלום יטריד אותך - זה סימן שאותו חלום או מחשבה התגשם". אלוהים אדירים לא רוצה שזה יתגשם! אמן שלא...
פרק 4
------
יום אחד אמא העירה אותי באמצע מנוחת הצהריים שלי ואמרה: "בואי" "לאן" לא הבנתי "בואי ותראי" אמא השיבה, הלכתי אחרי אימי וראיתי אותה הולכת לבית חולים. "אמא, למה את הולכת לבית חולים"? אימי לא ענתה. ומשכה אותי בידי השמאלית בלית ברירה נגררתי אחריה וראיתי אותה מדברת עם הדוקטור ישבתי בצד נבוכה מאוד. אימי הרימה אותי והשכיבה אותי על מיטה כה רכה! אינני יודעת מה קרה באותם רגעים כי עשו לי זריקה שאני ארדם. החלום שחלמתי היה אותה מחשבה שחשבתי. בחלום היה שלט אמריקה וראיתי את כולם משליכים עליי אבנים וסוגרים את השער ואני נותרת לבד בלילה חשוך! אמאלה! חשבתי לעצמי אני ממש מקווה שהחלום הזה לא יתגשם... חשבתי לעצמי. כעבור זמן קצר העירו אותי וקצת שמעתי שיחות: "הילדה הזאת משוגעת, אבל היא לא חולה" הרופא אמר "אני חושבת שהילדה שלי משוגעת היא לא צריכה לגור כאן" אמא אמרה נבוכה. הלכתי עם אימי לבית והתיישבתי על הספה, התחלתי לבכות ולמרר בבכי אבל אימי לא ניגשה אליי ולא אמרה לי כלום. "היא לא רוצה אותי יותר.." בכיתי עוד יותר. אמא אפילו לא טרחה להגיד לי מילה היא פשוט התיישבה וראתה טלוויזיה. אבא בא הביתה וגם לצערי הרב הוא גם התייחס אליי כאילו אני אוויר אף על פי שבכיתי.
פרק 5
--------
למחרת בבוקר גיליתי את עצמי באזיקים בתוך אוטו התחלתי לבכות. באותה שנייה רציתי פשוט להתאבד. כעבור כשעה נסיעה שהייתה נראת כנצח עצר הנהג בכניסה של העיר והחזיק אותי תוך כדי שמעתי צעקות "זרקו את מעיין המשוגעת!" "זרקו את מעיין המשוגעת"! באותה שנייה גורלית שלא אשכח לעולם זרקו אותי ונחבטתי כה קשה באדמה. ישבתי שם בוכה פשוט רציתי שהאדמה תבלע אותי. אהה... איך שכחתי, הטבעת! החלטתי לבקש שתי משאלות. "הלוואי שאני יבריא וזה קרה. והשני: "הלוואי שאני יצא מכאן והכול ישכח ואני יהפוך להיות ילדה רגילה. לפתע התחילו להיות ברקים ורעמים ומין השמיים יצאה המכשפה ברגיתא. היא ירדה עד אליי ואמרה: "מה קרה ילדה חמודה"? "יש לי טבעת קסמים ובטעות.. (היא סיפרה לה מה שקרה)."
"הראי לי את הטבעת" בקשה ברגיתא הגשתי לה את טבעת. "אכן כן, קראה בשמחה, זאת טבעת הקסמים שלי חיפשתי אותה" "לא נכון, היא שלי" אמרתי "היא שלי".
פרק 6:
--------
"או.. ילדונת צעירה,היא שלי" אמרה המכשפה. "תקשיבי, אם את רוצה להחלץ מכאן הביאי לי את הטבעת" "בחיים לא..." אמרתי "אם את תצליחי לדעת מהו שמי תוך ארבע דקות אני יוציא אותך מכאן ואת לא תצטרכי להביא לי את הטבעת" היא המשיכה "אני מסכימה"! קראתי בקול "מתחיל.. שלוש שתים אחת, גו!" המכשפה אמרה "אמילי, מעיין, לידיה, שירה, נועה, גאיה, פורטונה, הדס, תהל, שיר?" "לא עברו שלוש דקות שבהם ניחשה מעיין אבל לא הצליחה...
שניה האחרונה, זרקה מעיין את השם "ברגיתא?" "הצלחת" קראה ברגיתא.
והיא החזירה את מעיין לבית שלה וחזרה להיות אהובה על כולם
סוף. מי שאהב שיכתוב תגובות ויעשה לייק כתבתי את הסיפור כמעט שעתיים או יותר.
|
|
מוקדש
ל חןמיק, יונימיק, אמירXנדיר, יאנצי, חלב25, מיהלי, כפירמיק, לירוןמלפפו, ולכל, החברים, שלי.אוהבת. | |
|
|
|
|
|
|
138
|
|
|
|
|
|
|
|
|
24/12/2019 09:21 |
גלידה4188 |
3 |
|
גאיוש סיפור יפה מהמם מושלם וטוב הייתי צריכה שעה כדי לקרוא את זה פעמיים ובאמת קראתי את זה פעמיים ושתיי הפעמים אהבתי |
|
|
|
|
|
21/12/2019 14:43 |
גאיוש242 |
2 |
|
חברים, אני השקעתי! אז בבקשה תתנו תגובות!! |
|
|
|
|
|
20/12/2019 12:19 |
גאיוש242 |
1 |
אני עצובה מאוד מאוד אני ממש ממש רציתי להיות בכתב אורח וממש השקעתי...
ואחרי כל המאמץ אני מגלה שאין לי בכלל תגובות ולא לייקים?! זה ממש מעליב אותי... |
|
|
|
|
|
|
|
