|
בית ספר לקוסמים מהצד השני - נועה חלק א
|
12/01/2020 |
התלבשתי הכי יפה שיכולתי וסידרתי את שערי בקפדנות, העולם כבר נעצר אבל לא המשפחה שלי. כל המשפחה שלי קוסמים, חוץ מאבא שלי אבל הוא לא גר איתנו ולא פגשתי אותו אף פעם. אמא שלי קוסמת ושתי האחיות הגדולות שלי, התאומות גילי ורומי הן קוסמות בוגרות.
והיום הגיע היום שלי להפוך להיות קוסמת, בגלל זה אני, אמא שלי ואחיותיי מחכות מול הדלת לפיה. בדקנו אצל השכנים בשביל להיות בטוחים שהעולם עצר, אבל השכנים עצרו כי הם לא קוסמים. אחרי שחיכינו כמה דקות לפיה, היא הגיעה.
"את מוכנה?" שאלה אותי אמא, הנהנתי והלכתי בעקבות הפיה. "ביי" אמרתי לאמא שלי ולתאומות "ביי" רומי וגילי אמרו באותו הזמן "ביי" אמרה גם אמא שלי. הפיה הובילה אותי לכרכרה ובה היו ילדה שלא שמה לב אליי וילד שנראה נחמד "היי" אמרתי.
"היי" הוא אמר והרכין את ראשו. עבר זמן מה ואז נכנסה ילדה ג'ינג'ית לכרכרה. היא התיישבה לידי ואמרה: "היי! אני גאיה" חייכתי, " היי גאיה, אני נועה" אמרתי. "גם את ממש מתרגשת?" אמרה גאיה "בכל זאת בית ספר לקוסמים" הנהנתי "ברור!" עניתי "את יודעת שמעתי שיש 3 סוגים של קוסמים: הזהב, הכסף והאבן. אני מקווה להיות בזהב כי משם יצאו הקוסמים הכי טובים"
"וואו" אמרה גאיה כששמעה את דבריי, "גם אני רוצה להיות בזהב" אמר הילד שישב מולנו "אני ניר", "היי" אמרנו - אני וגאיה - באותו הזמן. "שמעתם שיש קוסם רשע שמסתובב חופשי?" אמר ניר, "אבל זה רק שמועות" אמרתי והורדתי אותו מזה.
"אבל איך אתם יודעים את זה?" שאלה גאיה, לא הבנתי איך היא לא שמעה על זה. השמועות מסתובבות בכל מקום "את רוצה לומר לי שלא ידעת על הבית ספר לקוסמים לפני חן?" שאל ניר "ושאף אחד מהמשפחה שלך לא קוסם?" גאיה הנהנה, הופתעתי "מוזר, הקסם עובר בתורשה" הוא המשיך.
הכרכרה עצרה וילד חדש נכנס וככה עוד 10 פעמים עד שהכרכרה עצרה לגמרי.יצאנו מהכרכרה וראינו מחזה מדהים, 3 טירות אחת מזהב, אחת מכסף ואחת מאבן. צעדנו לעבר עשרות קוסמים בוגרים שפינו לנו את הדרך לעבר אישה שעמדה שם. מאחורינו הגיעו מלא כרכרות ומכל כרכרה יצאו 15 ילדים שהתקדמו אחרינו.
האישה הציגה את עצמה כסופיה המנהלת ואני בנתיים חיפשתי את האחיות שלי, רומי וגילי. מצאתי אותן ונופפתי בידי, והן השיבו לי נפנוף. סופיה המנהלת דיברה על זה שאנחנו נעבור מבחן שיגלה לנו איזה סוג של קוסמים אנחנו. חיכיתי שהשדונית תיקח אותי משם למבחן.
היא תפסה בחולצה שלי ועפה לעבר קרחת יער, היא הורידה אותי שם. היא שמטה לעברי מפה ועפה משם, לקחתי את המפה והסתכלתי במפה. קלטתי שיש שם גם מכתב וקראתי אותו:
"ברוכה הבאה, נועה תיגל למבחן.
בשביל לעבור אותו תצטרכי להישאר ללא פגע ביער.
ביער יש מפלצות וסכנות שמהם צריך להזהר.
מצורפת מפה בה תוכלו לראות איפה מאגר המזון, מאגר הנשק ועוד מאגרים.
אסור להפגע אבל השאלה היא איך תשרדו.
בהצלחה!"
הבטתי במפה וראיתי שהמאגר שהכי קרוב אליי הוא מאגר התרופות, הלכתי לשם לפי המפה. ידעתי שאני בדרך הנכונה כי אמא שלי אימנה אותי במפות, כעבור שעה הגעתי לשם ואספתי את כל התרופות האפשריות לתוך תרמיל שחילקו שם.
דיברתי טיפה עם שאר הילדים שהיו שם, ומיהרתי לדרכי. החלטתי ללכת למאגר הנשק ורציתי לעשות את זה הכי מהר אז רצתי. שמעתי מאחורי רעשים מוזרים אז סובבתי את ראשי, הייתה שם מפלצת. המפלצת היתה גדולה בעל עין אחת ושמונה רגליים עם עוקץ בקצה. היא פתחה את פיה וחשפה פה מלא בשיניים חדות.
ברחתי. הייתי מפוחדת מכדי לעשות משהו אחר, לא היה לי נשק והריכוז שלי לא היה מספיק טוב בשביל קסם. אבל המפלצת היתה מהירה והיא הגיעה אליי במהירות, היא שרטה את היד שלי עם אחת מרגליה והיד שלי פעמה מכאב. העוקץ שהיה ביד שלי גרם לי לקושי בריצה ולא יכולתי לברוח.
התרכזתי בזה שאני רוצה שהמפלצת תתרחק ממני בעשרה מטרים. זה עבד! החזקתי את ידי הפצועה ביד הבריאה ורצתי הכי מהר שיכולתי, אבל זה לא היה מספיק מהר. המפלצת כבר היתה לידי והייתי חייבת להרחיק אותה אז ניסיתי להרחיק את המפלצת בעשר מטרים בעזרת קסם.
זה עבד שוב, ועשיתי את זה במשך כל החצי שעה האחרונה. עד שהקסם כבר לא עבד לי ונישענתי על עץ והחזקתי את ידי השוטטת דם. התחלתי לבכות ופתאום הופיעו ניר וגאיה שהיו איתי בכרכרה מקודם. גאיה וניר מיהרו אליי והוציאו מהתיק שלהם תחבושת, הם עטפו אותה מסביב ליד הפצועה ושמו משחה. "תיזהרו" לחשתי, "מה קרה?" שאל ניר בשקט, "נתקלתי במפלצת ולא הצלחתי להדוף אותה, והיא עדיין כאן" עניתי ברעד.
גאיה מיד הסתובבה וראתה את המפלצת "אני אטפל בזה" היא אמרה. גאיה ניסתה לקפוץ על המפלצת ולהטעות אותה אבל זה לא ממש עבד לה, פתאום המפלצת קפצה על גאיה וגאיה נפלה על הקרקע. נחנקתי "לא!" צעק ניר למראה גאיה ונראה שגם הוא פחד לחייה של גאיה.
פתאום בפיצוץ סגול המפלצת נעלמה ובמקומה עמד ג'וק, גאיה שעשתה את הקסם דרכה על הג'וק והרגה אותו. "כל הכבוד!" אמרתי ונעזרתי בניר בשביל לקום, "אני חושבת שהקסם הזה רמה מאוד גבוהה" המשכתי. גאיה שנראתה נרגשת התקדמה לעברנו ואמרה: "אני לא יודעת איך עשיתי את זה. בואו נלך".
הלכנו למאגר הנשק ואספנו את כל הנשקים שיכולנו, התבאסתי כי היד הפצועה שלי לא נתנה לי לעשות כל מיני דברים "איך אני אלחם עם כל הנשקים האלו כשהיד שלי במצב הזה?" התלוננתי. גאיה נאנחה "שברת את היד החזקה שלך?" שאלה גאיה, הנדתי בראשי "נו! אז תשתמשי ביד החזקה שלך, יש כאן סכינים וחניתות" היא אמרה בכעס.
"בסדר" עניתי בשקט ואספתי סכינים וחניתות שבהם השתמש, אחרי ששלושתנו ניסינו כל מיני נשקים התחלנו ללכת למאגר הישרדות. כשהגענו לקחנו אבני אש ואוהל נייד, ישבנו טיפה והמשכנו ללכת. כעבור כמה זמן עשינו עצירה "אני רעב" אמר ניר, לא היה לנו מה לשתות ומה לאכול "גם אני" אמרתי וגאיה הנהנה. "אז אתם מסכימים איתי שצריך ללכת למאגר המזון?" שאלתי, "כן" ענו ביחד ניר וגאיה, והלכנו שלושתנו למאגר המזון.
הרגשתי כאילו היום לא נגמר אבל לבסוף הגענו למאגר המזון רעבים עד מוות. אכלנו מלא מאכלים אחרי היום הארוך שלא אכלנו בו כלום ואספנו אוכל לאחר כך. התחלנו ללכת וכבר התחיל להחשיך אז החלטנו לעצור, הקמנו אוהל ועשינו מדורה, גאיה הדליקה את האש וניר ואני הקמנו את האוהל.
לפתע ראינו מפלצת באופק וגאיה שלפה את החץ וקשת, היא שיחררה את החץ והחטיאה. אני התאמנתי בבית על חץ וקשת אז יש סיכוי שאם היד שלי לא הייתה ככה אולי הייתי הורגת ככה את המפלצת, נאנחתי. גאיה חילקה לי ולניר את התיקים והתחלנו לרוץ, ופתאום הכל נעלם.
המשך יבוא
טוב זה הסיפור ואני מקווה שתאהבו אותו כי הכל נמחק לי ואז עשיתי הכל מחדש אז זאת הסיבה שלא כתבתי הרבה זמן. יהיו ארבע חלקים לנועה וארבע חלקים לניר. זה אותו סיפור, מסופר מצד אחר - של נועה וניר. זה מאוד ארוך וכל החלקים יהיו ארוכים. מקווה שאהבתם!
|
|
