קהילה - היצירות של גאיוש242
|
|
|
|
|
רגע של אמת - עונה 1
|
25/01/2020 |
אז שלום, כולכם בודאי מופתעים מהסדרה החדשה שלי.
מי שלא יודע, אני כותבת את הסדרה בגלל שזכיתי בכתב אורח, אז קריאה נעימה!
---------------------------------------------------------------
פרק 1
-------
יום אחד כשחזרתי מבית הספר ניגשה אליי אימא ואמרה בסוד: "תקשיבי לי שנייה, אני יודעת שאת עסוקה אבל יש לי משהו חשוב מאוד להגיד לך. קודם כל לפני שאני מתחילה לספר את זה אני רוצה שתבטיחי לי שאת לא מספרת את זה לאף אחד, אוקיי?!" היא נשמעה ברורה מאוד. "נו, בסדר, בסדר, לא אספר, מבטיחה!" עניתי באדישות. "תקשיבי, אנחנו יהודים ו-" "מה?!?!" קטעתי אותה.
"כן, ויש לי עוד משהו לספר לך." "תני להתאושש מהבשורה הזאת. הרי אני נולדתי ברוסיה!" אמרתי
"נכון, נכון, אבל אני עצמי נולדתי בישראל ואני יהודיה ולכן זה אומר שגם את יהודיה." היא ענתה בעצב, כנראה התגעגעה לישראל...
"אימא, עכשיו אני רוצה שתספרי לי את הכול, בלי להחסיר אף פרט!" אמרתי
"בסדר, בסדר. עוד בילדותי נולדתי בישראל, אימי הייתה יהודיה, ונולדה בישראל, גם אני נולדתי בישראל, והרי אם האימהות יהודיות - אז גם הילדים שלהם יהודים, וכך זה בדיוק אצלנו-" "מה?! איך לא סיפרת לי דבר כזה?!"
"עכשיו אני מספרת. כשגדלתי, טסתי במטוס לרוסיה, כדי לטייל שם, ותוך כדי שטיילתי, ראיתי בחור יפה-תואר, ויפה מאוד. איך שראיתי אותו התאהבתי בו מאוד והחלטתי שאני חייבת להתחתן איתו.
לכן ניגשתי אליו וניסיתי להתקרב אליו אך הוא הלך, ביום שאחריי גיליתי שהוא גר דירה לידי בבניין. דפקתי בדלת
והוא פתח, שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי, והוא ענה שכן, אז אמרתי לו שגם אני והתחלנו להתחבר, היינו חברים כבר שנתיים ובסוף החלטנו שאנחנו מתחתנים,
לפני החתונה הוא אמר שאם הוא מתחתן איתי אז אנחנו נגור ברוסיה ואני הסכמתי.
חצי שנה אחרי החתונה את נולדת, כלומר את נולדת ברוסיה אבל זה לא אומר שאת לא יהודיה.
לפני שנה בערך החלטנו לעבור לישראל, אבל ההוצאות עלו ועלו ולא יכולנו לטוס, אז אנחנו מגייסים תרומות ואולי בנס נוכל לעבור לישראל, אנחנו עוברים לישראל כי אנחנו מרגישים את עצמנו זרים כאן. אה ואגב הבחור הזה הוא אבא, והוא באמת יפה תואר ויפה מאוד, אז בקיצור מה באתי להגיד הוא שאנחנו רוצים לעבור לישראל, ואולי זה התגשם!"
"לא אימא, אני לא רוצה לעבור, אני מאוד מקובלת בבית הספר ואני ממש לא רוצה לישראל!" עניתי בכעס.
"בישראל יהיה לך טוב, מתוקה." היא ליטפה את השיער שלי.
"די, אימא! אני לא רוצה לישראל, אני רוצה להישאר כאן!" אמרתי בכעס והלכתי לחדרי.
"נו, בבקשה, אמילי, אל תהיי כזאת, את תילמדי את השפה ויהיה לך מאוד קל להשתלב בחברה"
היא ניסתה לנחמי.
סימנתי לה שתלך ושאני לא רוצה לדבר איתה, אך היא כנראה לא התייאשה, אימי היא עקשנית מאוד, כולם יודעים שאם היא רוצה משהו היא עומדת על שלה ולא מוותרת, מאז ומתמיד אימי הייתה עקשנית, מצד אחד זה טוב: שהיא עומדת על שלה ולא מתייאשת, אבל מצד שני זה רע: העקשנות שלה לפעמים בלתי נסבלת.
אימי ניגשה אלי בגישה הלא-נעימה שלה:
"די כבר אמילי, את מפונקת יותר מדי, אני אתחיל לשים לזה סוף!" היא צעקה עליי.
"תארו לעצמכם אם הייתי צועקת עליה, היא הייתה מרגישה בדיוק כמוני" חשבתי לעצמי.
החלטתי לא לדבר איתה לפחות עד סוף היום,
וזה בדיוק מה שעשיתי.
אחר הצהריים אימא קראה לי: "אמילי!"
לא עניתי. "אמילי!!" לא עניתי.
"אמילי?!" לא הגבתי לה.
"אמילי!!!!!!!!!" שתקתי.
היא המשיכה עם זה עוד חמישה פעמים, ולבסוף נכנסה לחדרי: "אמילי, אני מצטערת, אני יודעת שנפגעת ממני,
קראתי לך בשביל לבקש סליחה, ואת לא ענית, אז עכשיו אני אבקש, סליחה, אבל בבקשה תעני לי" היא התחננה בפני. אך כל מאמציה היו לשווא.
היא כנראה הבינה את רמזי, ויצאה מחדרי נסערת.
אימי היא לא טיפשה, היא יודעת מה לעשות במצבים כאלו. היא ממש מבינה בטלפונים והיא יודעת לעשות דברים שאפילו לא קיימים. אז היא תכננה מזימה קטנה:
היא הקליטה שיחה שהייתה פעם אם רופא ועשתה כאילו היא מדברת איתו באמת.
אני ששמעתי את זה החוורתי והלכתי לדבר איתה.
"יופי,עכשיו את מדברת איתי?!" "עדיין לא!"
אימי התלהבה נורא ואמרה את כל אשר על ליבה:
"הנה דיברת איתי, את הפסדת ואני ניצחתי.
אבל זה לא מה שבאתי להגיד. אני רוצה להגיד שאני מתנצלת ועוד משהו, אני חייבת את העזרה שלך!
בשביל לעבור לישראל צריך תרומות, ורק ילדים יכולים לעזור...
|
|
מוקדש
לכולם, באהבה | |
|
|
|
|
|
|
75
|
|
|
|
|
|
|
|
|
30/01/2020 14:47 |
17הנסיכה10 |
7 |
ואוו! זה היה ממש טוב מחכה כבר להמשך!!!
עדחף לה לעבור לישראל! |
|
|
|
|
|
27/01/2020 14:01 |
123יוסף5 |
6 |
|
יששש |
|
|
|
|
|
27/01/2020 14:01 |
123יוסף5 |
5 |
|
ישששש |
|
|
|
|
|
26/01/2020 18:18 |
זואי4הבובה |
4
|
|
את כותבת ממש יפה!! אני מחכה בציפייה להמשך :) |
|
|
|
|
|
26/01/2020 17:48 |
פריב71 |
3 |
|
כל הכבוד |
|
|
|
|
|
26/01/2020 14:41 |
ארש200 |
2 |
|
אני ריאשון שה מגיב |
|
|
|
|
|
26/01/2020 14:35 |
אילתמטילת |
1 |
כל הכבוד! מהמם! ומושקע! יישר כוח!
מחכה להמשך...
רק שימי לב שזה לא הגיוני שהילדה נולדה חצי שנה אחרי החתונה, כי הריון נמשך 9 חודשים.
נ.ב ביקשתי ממך חברות במיקטוק, אשמח אם תאשרי. |
|
|
|
|
|
|
|
