|
הסוכרייה המשפיעה-סיפור לכתב אורח
|
19/02/2020 |
פרק 1 השנה החדשה התחילה
"אני זוכרת את הכל כאילו היה אתמול" אמרה אמא שלי בפרצוף זוכר "רוצה לשמוע את הסיפור?," למרות ששמעתי את הסיפור המון פעמים וזכרתי אתו בעל פה עניתי "כן, למה לא?." אמא התחילה את הסיפור מההתחלה לסוף "הכל התחיל שהשנה החדשה התחילה הייתי צריכה ללכת לח2" "בסדר את יכולה להמשיך?" אמרתי "כן" השיבה אימי והמשיכה "כאשר נכנסתי לשער בית הספר רכזת בית הספר עמדה וחילקה סוכריות מנטה לכל הילדים שנכנסו כולל לי" "נו ומה קרה עם הסוכריה?" תני לי להמשיך העירה אימי והמשיכה
פרק 2 כוחה של סוכריה
"באותו הזמן אני לא חיבבתי סוכריות מנטה אז פשוט זרקתי אותה." "מה סתם ככה?" "כן" השיבה אימי בקול קצת כועס ומעוצבן "אך מזל שזרקתי אותה," "למה?" "אני אמשיך לספר לך" "ישר אחרי שזרקתי את הסוכרייה -פגשתי קבוצת בנות ששרו כך "ברוכים הבאים לגולדה מאיר, שם כל יום הוא חם ונעים....." "זה היה מאוד מוזר כי בגילי ההתבגרות כולם היו מתוסכלים ולא רצו ללמוד אך התעלמתי מזה. שנכנסתי לבית ספר שאלתי מישהי איפה הכיתה? היא הסתובבה, וראיתי שזאת החברה הכי טובה שלי! ואנחנו באותה כיתה!" "ידעתי שהיא לא מחבבת לשיר ופתאום היא שרה למראה עיניי זה כבר היה מאוד מוזר אפילו שנפלו לי הדברים ילדים עזרו לי בשירה...." "חזרתי הביתה ואמרתי לאימי שאני מרגישה בלי חברים ובהיא סיפרה זאת למנהלת!"
פרק 3 הכרוז קורא בשמי
"יום למחרת הכרוז קרא בשמי..." נו ו?" "אני מסבירה" אמרה אימי בקול כמעט מפחיד "הלכתי למזכירות והמזכירה החזיקה סלסלה של סוכריות בדיוק אותן סוכריות ביום הראשון.... ואמרה לי" "בבקשה תאכלי את הסוכרייה," "אני לא הסכמתי והיא אמרה לי "הסוכריות האלה יגרמו לך לרקוד ולשיר כמו כולם זה יתן לך להרגיש עם חברות" "עכשיו אני הבנתי את העניין שכולם שרים. עדיין לא הסכמתי" "אם אינך מסכימה עליי לקרוא לעוד מישהי בכרוז "וקול מחריד נשמע מהכרוז" "זיו מח2 נא לגשת למזכירות"
פרק 4 לקח למי שלא רוקד
"וזיו באה למזכירות בריקוד ובשירה ... ושאלה" "מה?" "רואה את חברתך את כבר יודעת מה לעשות" "זיו לקחה אותי והביאה אותי לגינה ולא לכיתה!" "למה אני פה?" שאלתי. "זיו לא ענתה ורק פתחה את השער שכמעט ותמיד סגור" "ופשוט סגרה" היא אמרה:" את תשארי פה כל היום כולל ריתוק" "טוב אני אוכל את הסוכרייה" "היית צריכה לאכול אותה שהיה לך זמן..." וכך כל יום זה המשיך "עד ש אספתי אומץ ואמרתי לאימי והיא החליפה לי בית ספר והכל הסתדר"
הסוף!
|
|
