|
המכשפה - פרק 5
|
05/03/2020 |
"גילי" הקריאו את שמה וגילי קמה "בהצלחה, את תצליחי!" עודדה אותה שני. גילי נרגעה טיפה מדברייה של שני ונכנסה לחדר המבחן.
גילי התחילה לעשות כל מיני כישופים אכזריים על ארנב שהיה שם שחשבה שירשימו את השופטים ובכל כישוף ניסתה להראות שהיא בכלל לא עצובה ממה שקורה לארנב.
היא עמדה לסיים והסתכלה על השופטים שנראו ממש מאוכזבים. היא הבינה שהיא צריכה לעשות כישוף שהיא תיכננה לא לעשות, הכישוף ההורג.
היא עצמה את עיניה ולחשה: "ליק!" גילי הרגישה איך עיניה מתמלאות דמעות, היא ניסתה לא לתת לדמעות לזלוג אך למרות שהצליחה זה לא עזר לה במיוחד.
"קחו אותה מכאן!" אמרו השופטים והשומרים תפסו בידיה של גילי וגררו אותה משם. עכשיו היא נתנה לעצמה לבכות "בבקשה, לא!" היא צעקה.
לא שהצעקות עזרו כמובן. היא הגיעה למנהרה חשוכה דומה מאוד למנהרה מהמבחן הקודם, השומרים עזבו אותה והיא נשאבה במנהרה כשדמעותיה עפות מסביבה.
היא הגיעה לרחוב חשוך והתחילה להתקדם. פתאום גילי שמעה רחשים ומתוך הרגל עשתה כישוף מגן "מרלדל!" אור סגול הסתחרר סביבה אבל אז קלטה שמי שעשתה את הראש היתה שני.
"שני! מה את עושה פה?" אמרה גילי, "שמעתי שלא עברת ולא רציתי להשאיר אותך לבד" אמרה שני ושתיהן התחבקו.
"רגע" אמרה שני ששמה לב שהכישוף של גילי עבד "זו לא אמורה להיות ארץ ללא כשפים?"
בעוד גילי ושני מנסות להבין איך זה יכול להיות, הן שומעות צעדים המתקדמים ישר אליהן…
המשך יבוא!
טוב, כיוון שאין לי הרבה זמן פנוי אבל אני מנסה להשקיע כמה שיותר במיקמק.
אני חושבת שזה הפרק האחרון בעונה הראשונה של המכשפה כי עוד לא הספקתי לכתוב את שאר הפרקים ויקח לי עוד זמן עד אז. בנתיים אני אשלח יותר ציורים.
מקווה שאהבתם, אלישרידן7
|
|
