|
להציל את בית העץ
|
17/03/2020 |
אושר, הגיבורה של סיפורנו, קמה לעוד בוקר רגיל בחייה המשעממים, היא התמתחה, התלבשה וצחצחה שיניים. היא לקחה את התיק שלה ויצאה מהדירה, היא אמרה להתראות לאמא שלה אוריה ולאחיה הקטן בן ה3 איתמר ויצאה לדרך לעוד יום משעמם, לפחות ככה היא חשבה...
אושר יצאה מבית הספר באנחת רווחה ארוכה, היא שרדה עוד יום בכיתה ו'. היא התקדמה לעבר המקום היחיד בעולם שבו תוכל למצוא שקט. בית העץ שלה. איך היא מצאה אותו? בשביל זה צריך לחזור 3 שנים אחורה...
אנחנו צריכים לחזור אחורה עד שנגיע ליומיים אחרי שאחיה הקטן נולד. היא התיישבה בספסל במרכז המסחרי הצמוד לבית הספר, היא הייתה שקועה במחשבות על אחיה הקטן שבדיוק נולד, היא ידעה שאין לה שום סיבה ללכת עכשיו לביתה כי לא יחכה לה אף אחד כי, טוב... אין לה אבא. הוא נהרג בתאונת דרכים 4 חודשים לפני שאחיה נולד, אבל היא לא רצתה לחשוב על זה במרכז המסחרי כי היא ידעה שתפרוץ בבכי. בקיצור בחזרה לסיפורנו: אחרי רבע שעה היא החליטה שמשעמם לה ושהיא רוצה איזו הרפתקה, אז היא החליטה ללכת ליער, היא הלכה במשך חצי שעה עד שהגיעה אליו. היא לקחה נשימה עמוקה ונכנסה. היא טיילה קצת בפנים עד שפתאום מצאה בית עץ! היא ראתה שכתוב עליו שלט, וזה מה שהיה כתוב בו: "אני עוזבת את בית העץ הזה כי אני מתגייסת לצבא, מי שלא רואה את השלט הזה. בית העץ הזה שלך עכשיו."
וככה התחיל הסיפור בין אושר לבית העץ. הוא הפך לבית השני שלה והיא הלכה אליו כל יום אחרי בית הספר. אז עכשיו שלוש שנים קדימה. אושר כמעט הגיעה לבית העץ, אבל היא לא ידעה שבדיוק החליטו להרוס אותו...
אושר הגיעה ליער ולא האמינה למראה עיניה, את השלט הרגיל שעליו כתוב:"ברוכים הבאים ליער!" כיסה דף נייר שבו כתוב:"סכנה! הורסים את היער לשם בניית בניינים! אנה להתרחק." אושר הייתה בשוק, עומדים להרוס את היער! וזה אומר שיהרסו גם את החבר הכי טוב שלה!!!! היא התעלמה לגמרי מהחלק בשלט שאומר "אנה להתרחק" ופתחה בריצה המהירה ביותר שרצה בחייה אל עבר בית העץ שלה, היא הגיעה אליו עלתה למעלה התיישבה שם ופשוט התפרקה. היא בכתה כמו שלא בכתה מאז מות אביה. אחרי 10 דקות היא אמרה לעצמה:"אושר, תתאפסי על עצמך! את צריכה בדחיפות לגבש תוכנית שתציל את בית העץ שלך!" היא ניגבה את הדמעות מהפרצוף שלה והתחילה לחשוב על תוכנית. אחרי חשיבה רבה היא הצליחה לגבש תוכנית, התוכנית הייתה כרוכה בסיכונים רבים, אבל לא הייתה לה ממש אפשרות אחרת עם היא רצתה להציל את בית העץ...
היא בקושי ישנה בלילה. היא ידעה שיש לה תוכנית ושיש סיכוי שהיא תעבוד, אבל הסיכויים לא ממש נטו לטובתה.
היא ישנה אולי בקושי 4 שעות אבל כשהיא קמה היא הייתה מרוכזת כאילו היא ישנה מינימום 12 שעות. היא עשתה את מה שהיא עשתה בכל בוקר רק שהפעם היא מיהרה מאוד והלב שלה פעם בקצב לא נורמלי, היא הגניבה "ביי" מהיר לאחיה ולאמא שלה וטסה החוצה. היא רצה כל הדרך והגיעה לבית הספר תוך 5 דקות, למרות שבדרך כלל לוקח לה בערך 10 דקות. היא הגיעה לכיתה ראשונה ותכננה מה היא עומדת להגיד בכיתה, הצלצול הגיע והדופק שלה העלה מדרגה. המורה לשפה שהיא גם המחנכת שלהם, אורלי, הגיעה לכיתה ואושר רצה אליה ואמרה לה:" המורה, אני חייבת לספר משהו לכל הכיתה" אורלי הסכימה ואושר הלכה ליד הלוח, אורלי אמרה:"שקט כולם, לאושר יש משהו לומר" כולם הסתכלו על אושר אבל אושר לא נלחצה, היא לקחה נשימה עמוקה וסיפרה הכל, היא סיפרה מה קרה לה מאז שפגשה את בית העץ ועד היום, איך בית העץ הפך להיות החבר הכי טוב שלה ועל איך מתכוונים להרוס את היער ולבנות בו בניינים. כמעט כולם הזילו דמעה מסיפורה של אושר וכשאושר הציעה את הרעיון שלה כולם הסכימו מיד, הרעיון שלה היה שכולם יכינו שלטים שעליהם כתוב משפטים כמו:"לא ניתן שאת היער יהרסו" ו"אתם לא תבנו כאן" ושכולם יבואו אחר הצהריים לכניסה של היער מתי שאמורים להרוס אותו ואנחנו נחסום את המעבר ונניף את השלטים, כולם התחילו בעבודה כי המורה ויתרה להם כדי שיצרו את השלטים. כשנגמר השיעור אושר הייתה מאושרת(הבנתם?) מזה שהצליחה לבצע את השלב הראשון במשימה, אבל היא ידעה שהשלב השני יהיה הרבה יותר קשה...
הגיעה שעת הצהריים וכמו שקבעו, כולם נפגשו כדי לעצור את הריסת היער. הם הביאו כמה עשרות שלטים ככה שלכל ילד היו שני שלטים ביד. הם חיכו בקוצר רוח לדחפורים ולמנופים כדי לעצור אותם, אחרי רבע שעה הרגע הגורלי הגיע. כמה דחפורים הגיעו כדי להרוס את היער, כל הילדים מיד הרימו את השלטים וצעקו דברים כמו:"אנחנו בחיים לא ניתן לכם להרוס את היער" ו"כדי להרוס את היער אתם תצטרכו לעבור אותנו" האנשים שהיו בדחפורים ירדו מהדחפורים ועמדו לדרוש ממנו לזוז, אבל הילדים היו מוכנים לזה ובגלל זה הם הביאו את המורה שלהם לשפה וגם המחנכת, אורלי. אורלי דיברה עם האנשים ואחרי כמה דקות חזרה שחיוך מרוח על פניה:"הצלחתי לשכנע אותם! הם בהתחלה אמרו שהם לא עומדים להשתכנע ואז אמרתי להם שאנחנו לא עומדים לזוז, אז הם השתכנעו והם עומדים ללכת!!!" כולם צהלו ושמחו ואושר הייתה הכי שמחה, החבר הכי טוב שלה ניצל!!!! היא הלכה לשלט של הכניסה ליער ותלשה את הדף ככה ששוב היה כתוב:"ברוכים הבאים ליער!".
וככה אושר הצליחה להציל את החבר הכי טוב שלה: בית העץ. |
|
