|
מתעלומות מיקמק סיטי..-סיפור לכתב אורח!
|
31/03/2020 |
פרק ראשון: בצבוץ של אור.
גשם הציף את היער,שלוליות גדולות צימצמו את השטח.
החיות נסערות מהברקים והרעמים,הקופים היו אחוזי טירוף.
ניכר שהפחד השתלט עליהם...
אני וסיגי צעדנו ביער החשוך והסבוך. סיגי התחילה לרעוד מהקור הנורא.
הגשם העז רק החמיר את מצבה..
צעקתי חרישות:'עזרה!' חשבתי שצעקתי לא תועיל אבל הייתי חייבת לנסות
לעזור לחברתי בעת צרתה..
התחלתי לראות מטושטש..הכל היה מבלבל..לא ידעתי כבר מה קורה לי..
הדבר האחרון שראיתי היה קבוצת קופיפים מביטה עלי..
התעוררתי,ראיתי את סיגי היא הייתה נראת בריאה. קופיף נחמד הביא לנו
פירות יער מזינים,אפשר לומר שממש נקשרתי לקופיף הנחמד.
נראה שנרדמנו להרבה זמן עד שהגשם פסק.
אך עדיין היה היער חשוך וסבוך..קבוצת הקופים הניחה לנו,רק הקופיף
הנחמד שהביא לנו את פירות היער ניצב על כתפי,הבנתי שהוא רוצה להיות איתנו.
הסכמתי בחיוך ובשמחה,אף הבאנו לו שם:'טיבור'.
המשכנו ללכת ביער הסבוך,הפעם ללא גשם שוטף ומעיק.
ואז בין כל החושך הבחינה סיגי בבצבוץ של אור צבעוני.
פרק שני: חדשות בעיר.
התקרבנו קצת יותר,השלט הצבעוני הורה על עיר בשם:'מיקמק סיטי'.
'אולי נלך לשם? אנחנו ממילא לא נוכל להישאר ביער הזה..'
הסכמתי. הלכנו יחדיו,הכל היה צבעוני,נחמד,קסום. מיקמקים מקסימים קיבלנו אותנו בברכת
'שלום' היה ניכר שהם מנומסים במיוחד ויודעים איך להתנהג למיקמקים חדשים.
הכל היה ירוק,טיבור לא הפסיק לטפס על עצים,הוא ממש שמח שהגענו למקום הזה..
אבל הייתה לנו בעיה קטנטנה..איפה נלון ונדור?
הרי אין לנו כסף כלל..סיגי העלתה רעיון מעולה:'אולי נבקש עזרה מ-2 הבנות הנחמדות ששם?'
ראיתי אותן אי-שם באופק,בפארק למינימיקים. הפארק היה מלא במינימיקים עליזים ושובבים,
טיבור הצטרף לחגיגת החיות. הכל היה צבעוני,עם מתקנים וצעצועים למינימקים.
צעדנו לעברן של הבנות,אפילו לא הוצאנו הגה מהפה והן כבר,צחקו עלינו צחוק עליז..
לא הבנו מדוע..טוב אם הייתי מסתכלת במראה לפני כן-אולי הייתי מבינה..
שתקנו שתיקה מביכה למדיי...ואז חבורה המונה 4 ילדים הגיעו לעברינו,ולעבר 2 הבנות.
החבורה הייתה נראת עם מבט כעוס,ואז הם פתחו בדברים:'אלכסיס ודולי,מה תעדכם
להפסיק להשפיל ילדות חדשות?' דולי כעסה במיוחד,והכפילה ממדיה פי 2..
היה נראה שלחבורה בכלל לא הזיז כל הקטע עם דולי הזאת..
אלכסיס ודולי עזבו אותנו במנוחה והחבורה הנחמדה נשארה.
שהינו כ-שעה קלה בפארק.
פרק שלישי: מה קרה כאן?
החבורה הציגה עצמן,היא מנתה 4 ילדים ושמותיהם:
זואי,מקס,ג'ימבו,סאני ומינימיק מתוק בשם: אלוויס.
אז הם שאלו אותנו בנחמדות ובהתעניינות:'מה קרה לנו?'
אז הנה הסיפור המקוצר:
'לפני כחודש הר הגעש הסמוך לכפרנו פרץ,כל הכפר מלא בלבה..
אנחנו איננו יודעות מה קרה להורינו וקרובינו.
ממש בנס הצלחנו להמילט..כמעט והיה מאוחר מידי..
כאשר ברחנו,הגענו למדרון חלקלק שעליו החלקנו. ולאחר מכן,
הגענו לנהר,אומנם הוא לא היה גועש כלל. בנינו מענפי עצי הארז רפסודה.
שטנו בשלווה בנהר עד ש..הגענו לגדותיו של המפל..ונפלנו ממנו..
למרבה המזל שום איבר לא נפגע.וכך הגענו ליערות הגשם
האפלים והחשוכים של מיקמק סיטי..'
'ואוו..' אמרה החבורה בפה אחד. זואי אמרה בדאגה:'בטח אתן רעבות ועיפות
ממסע מייגע כזה..' הנהנו בבישנות. ג'ימבו הציע:
'הי,למה שלא תגורו איתנו עד שיהיה לכם כסף לבית?'
החבורה הסכימה,וגם אנחנו,וככה הכרנו חבורה מקסימה.
פרק רביעי: בית זמני.
הלכנו לסיור בבית הזמני שלנו,מסתבר שהחבורה
גרה יחדיו במקום הנקרא:'המעבדה' טיבור נהנה עם אלויס.
ובנתיים אנחנו התרשמנו מהמבנה. מתברר שלחבורה בעצמה
אין די כסף לכלכל את כולם ולכן נאלץ לצאת לחפש עבודה.
סיגי מצאה עבודה בתור וטרינרית לחיות מחמד.
אבל אני עוד לא ידעתי במה אעבוד. לא מצאתי שום עבודה
שמתאימה לי..ואת האמת..זה די מתסכל..ואז נזכרתי:
'בכפר הייתי חקלאית!!' אמרתי בעליזות. דילגתי בשמחה
אל אדון בוב החקלאי המקומי. את האמת: הרגשתי כאילו הוא חלק
מהכפר שלנו,הוא היה כפרי פשוט ונחמד,בדיוק כמו כל ילדי
הכפר שחייתי בו..בוב קיבל אותי בשמחה וברצון וגם אמר
שישלם לי משכורת נאה.
אבל מאחורי הסרבל,וכובע הקש,בוב היה נראה כאילו הוא מסתיר משהו..
שמאחורי כל החקלאות הוא אדם שונה..
פרק חמישי: תעלומה מעניינת..?
יום אחד בוב זרק לעברי את מפתחות משאית הסחורה שלו.
הוא ביקש שאפזר את ארגזי הסחורה בעיר. הוא אמר שהוא
עסוק וחייב לטפל בעניין אחר ולכן אין לו די זמן לחלק סחורה.
נסעתי. עברתי בכל המקומות. המקום האחרון שנותר היה
רחוב:'מינימיקים 55' הרחוב בקרוב ביותר ללישכת העיר..
הבאתי את המשלוח. החלטתי להסתובב במיקמק סיטי עם המשאית.
נסעתי אל העיר,בדיוק ראש העיר נשא נאום. ראש העיר
היה נראה נפלא. שפמו היה מסורק,החולצה הייתה מסודרת ומגוהצת.
העניבה הייתה ישרה כפלס. אבל משהו קטן צד את עייני..
ובראשו ובכיס חולצתו של ראש העיר היה,שערות חיטה..
ובקצה נעליו היה כתמי בוץ. החלטתי לקרוא לסיגי..
נכנסו אל לשכת ראש העיר. שטיח צהוב נפרס על אורך כל הרצפה.
שטיח מלבני אדום הנפרס משידתו של ראש העיר.
ירדנו אל מרתף העיריה,המקום הפחות נקי ומסודר.
הפלא ופלא מה ראינו..?
פרק שישי: זהות כפולה...?
פתאום סיגי ראתה ארגז עם בגדי חקלאים,היא קראה לי בלחש:
'הי,אוריין זה לא בגדי חקלאים??' הבטתי בארגז.
היה רשום עליו:'רה"ע' ורק אחרי שהבטתי הכיתוב הבנתי:'רה"ע זה
רשי-תיבות ל-ראש העיר!!' לא היה מקום לספקות: הארגז הוא של ראש העיר.
הוצאנו את תכולת הארגז. היה בו סרבל עם תג ועליו רשום:'בוב חקלאי'
לא הבנתי מה קרה,למה שראש העיר יהיה גם חקלאי? הכל כבר היה מבולבל..
החלטתי לשאול את בוב החלקאי,וגם את ראש העיר.
חיכינו בערך כ-רבע שעה. ראש העיר סיים לנאום. החלטנו שאני אלך אל בוב
החקלאי,וסיגי תשאל את ראש העיר,וכך נהיה בטוחות בעצמנו.
סיגי מספרת: ניגשתי אל ראש העיר,הוא קיבל אותי בברכה.
לא היססתי לשאול אותו:'סליחה,האם אדוני יכול לענות לי על שאלה חשובה
במיוחד?'. ראש העיר ענה בחיוך:'ובכן,מה שאלתך חביבתי?'
שאלתי:'האם ראש העיר יוכל לרדת איתי למרתף העיריה?'
ירדנו. והפלא ופלא: הארגז איננו!! זה היה מביך..
החלטתי לשאול שאלה אחרת:'האם לראש העיר יש אח תאום?'
ראש העיר שתק..ואז אמר:'ובכן,מה את חושבת?'
שתקתי..לא ידעתי מה לענות. אמרתי בבישנות:
'יכול להיות שזה מסביר את הארגז שראיתי עם חברתי בשעת הנאום שלך..?
אני מצטערת לא התכוונו לחטט לראש העיר בארגז עם מדיו של בוב החקלאי..'
ראש העיר צחק בעליזות:'הכל בסדר,אכן יש לי אח תאום.'
קראי לחברתך שאיתה שהית כאן בשעת הנאום,ואספר לכם הכל:)'
אוריין מספרת: אז הלכתי,לא האמנתי שראיתי את בוב.
שאלתי אותו מה הוא עשה. הוא אמר לי שהלך לבקר את ראש העיר,
ולראות את נאומו. שאלתי בסקרנות:'אבל ראינו אני וסיגי חברתי
ארגז ובו את מדיך? למה לך להחליף בגדים?'
בוב לא הספיק לומר שום דבר כי סיגי התקשרה,היא אמרה שאני
חייבת לבוא ללשכת ראש העיר. אמרתי לבוב שיבוא גם הוא
כי ממילא מטלות החווה נגמרו. נסענו במשאית.
פרק שביעי: הכל ברור ומובן..:)
הגענו סוף-סוף ללשכה. ראש העיר ובוב דיברו וצחקו.
ורק אז נפל לי האסימון..'הם אחים!' אמרתי בהתרגשות.
ראש העיר הנהן לי בראשו. הוא אמר שאנחנו ילדות חכמות ונבונות.
מסתבר ש.. ראש העיר ובוב החלקאי אחים,ושראש העיר התארגן
לנאום בוב גם הגיע להתארגן אצל ראש העיר. הם התחבקו וכך
ראש העיר התלכלך בחיטה. ובגלל שבוב מגושם הוא דרך
עם נעליו הבוציות על,נעליו של ראש העיר...
אם אתם שואלים: אני וסיגי גרות בבית אחר.
אני חייבת לומר שהתעלומה הייתה מפתיעה במיוחד..
אבל אני מאמינה שאמצא תעלומות מגניבות יותר...
|
|
מוקדש
ל סגלית1984, snowfox1, לוגריע5689, אמיליXDX, אנימלכה141, לואי, סגולי6061, באבי556, אנוש160, עינב2803, לירוןמלפפו | |
|
|
