קהילה - היצירות של קוקי1500
|
|
|
|
|
יום השואה- סיפורו של שמחה
|
23/04/2020 |
{סיפור לא אמיתי}
יום אחד הלכתי לסבא וסבתא שלי עם אחי ואחותי.
לא הייתי מוכנה לאותו סיפור מזוויע ומרגש בו זמנית שסבתי רצתה לספר לי. אני ואחותי קלענו צמות אחת לשניה, אחרי ארוחת הערב. הכל היה בסדר, אבל פתאום שמעתי, שני חדרים לידנו, שמעתי שמשהו התנפץ ברעש נורא. כל הבית רץ במהירות לאותו החדר, לבדוק שאף אחד לא נפגע. כאשר שכולם הצטופפו בחדר, ראינו שנשברה קופסה עתיקת יומין מחרסינה, מקושטת באבני חן. ובתוכה, ספרון קטן, שאם מדפדפים בו במהירות, אפשר לראות סיפור מרגש על ילד אמיץ בשם שמחה הולצברג, שהיה בשואה. אני ניגשתי אל הספרון, והתחלתי לדפדף בו. השתעלתי מיד אחרי זה, היה המון אבק בתוכו.הסיפור הלך ככה:
משפחתו של שמחה {וכמובן הוא} אכלו בבית.
אמו של שמחה אמרה: "שמחה, מחר לא תלך לבית הספר"
"למה?" שאל שמחה בבהלה.
"מסוכן לצאת החוצה," אמר אביו של שמחה שמואל, "עדיף שנשאר בבית."
לשמחה היה ממש קשה לישון בלילות.
יום אחד שמחה קם משנתו, הסתכל החוצה דרך החלון, וראה דבר נורא. חומה נוראית הקיפה את הגטו ולא יכלו לברוח ו\או לעבור דרכה.
שמחה החליף את מעילו בתמורה לכיכר לחם יבש, והחליף תרופות בתמורה לכמה תפוחי אדמה. החיים בגטו היו קשים. היה להם אוכל לזמן מה, אך גם זה לא הספיק. הרעב גבר על כל היהודים בורשה ואושויץ.
לילה אחד שמחה שמע לחשושים. הלחישות היו בין שמואל אביו, לבין ציפורה אמו.
"לא נשאר לנו אוכל בבית," לחש שמואל, "אני יוצא החוצה להביא מזון."
"זה מסוכן מדי!!!!" ציפורה הגיבה בלחץ וחשש.
"אין מה לעשות," אמר שמואל, "אם לא נאכל, נמות."
שמחה הרגיש שהוא חייב לעשות משהו.
הוא לקח כפית קטנה, יצא החוצה, וחפר חור בחומה, ונעלם בשמי הלילה. שמחה חיפש המון המון זמן, והלילה הפך ליום. שמחה לא רצה לחזור בידיים ריקות, אז הוא המשיך לחפש ולחפש ולחפש... עד שזה קרה.
שמחה מצא חפיסת שוקולד!!!!
כאשר הגיע הביתה, אמו של שמחה מצאה דרך לחלק את השוקולד באופן שווה. היא לקחה קדרה בינונית, מזגה לתוכה כמות גדולה של מים חמים, והמיסה את טבלת השוקולד בתוך המים החמים.זה היה יום מאושר בשביל שמחה ומשפחתו, וגם לכול הילדים שהתאספו סביב ביתו וטעמו גם מהמים המתוקים.
יום אחד חיילים רוסיים באו, והפציצו את הגרמנים הנאצים.
שמחה שרד את השואה!!!!!
אבל הוריו לא. הם נספו בשואה.
אבל שמחה שרד!!!!!!
כאשר שמחה גדל, הוא היגר לישראל ושירת בצבא, התחתן, ונולדו לו שני ילדים יפייפים.
הוא היה מבקר חיילים שנפגעו בקרבות, ורוב החיילים קראו לו אבא, ולכן דבק בו הכינוי "אבי הפצועים".
אני מקווה שאהבתם את הסיפור שלי על שמחה הולצברג, ואני מאחלת לכולם בריאות ואושר.
|
|
|
|
|
|
86
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21/06/2020 09:09 |
ALEXrabbit |
6 |
I loved the story.
He really excited me, but I also loved being in a pinch of sadness.
I've seen the rest of your works for a while and I think you're uploading interesting and great content.
Go on like that! |
|
|
|
|
|
08/06/2020 14:43 |
קוקי1500 |
5
|
תודה רבה אני ממש שמחה שאהבתם.
אני מתאמנת בכתיבה אז אם אהבתם אז אני אשמח אם תגידו לי את זה זה רק עוזר לי להשתפר ולהתאמן. |
|
|
|
|
|
05/06/2020 17:12 |
קופיקה11 |
4
|
|
ריגשת אותי זה סיפור אחד היפים שקראתי אי פעם |
|
|
|
|
|
15/05/2020 21:19 |
נורית404 |
3 |
|
מקסים : ) |
|
|
|
|
|
|
|
|
23/04/2020 12:20 |
אלאם11 |
1 |
|
וואו מקסים סיפור ממש יפה :) |
|
|
|
|
|
|
|
