|
זיכרון אישי&חוויה אישית שלי
|
26/04/2020 |
שלום כולם!
החלטתי היום לשתף אתכם בזיכרון וחוויה אישית שלי שאני מקווה שאף אחד אחר לא חווה.
אני ילדה מאוד רגשנית ואני בוכה הרבה יותר מהרבה אנשים אחרים...(לפחות ככה אני חושבת).
אני לפעמים בוכה כי קשה לי. או שכואב לי. או שפשוט אני רוצה לשחרר משהו בי.
לפני כמה שנים ביום כיפור סבא שלי הובא לבית חולים בעקבות התדרדרות במחלה שלו. אבא שלי ואחותו לא היו איתנו בבית במהלך כל אותו היום.
הנחתי שהכל תחת שליטה. בסופו של דבר סבא שלי ז"ל נפטר וזה אחד הדברים היותר עצובים שקראו לי בחיים.
סבא שלי ניהיה חולה עוד לפני שהספקתי להכיר אותו מספיק. לא יכלתי לתקשר איתו.יש לי זיכרון שלי איתו חזק מאוד ורק הוא לפני שהוא ניהיה חולה. הלכנו לקנות לי אופניים. שעד היום אני שומרת אצלי.
בואו נחזור להתחלה:
כל פעם שאני רואה משהו בוכה, לא משנה מאיזה סיבה אני ישר חושבת על זה. ובוכה יחד איתו.
וזה קשה לי.
זה סיפור שמאוד נוגע לליבי ואני מבקשת שתעריכו אותי ואותו.
אם קראתם עד לפה. אתם לא יודעים כמה אני מעריכה אתכם!
תודה לכם!
אוהבת 123ברבי3...
|
|
