קהילה - היצירות של דניתוש37
דניתוש37
71
90

הבית הרדוף- סיפור לכתב אורח 26/04/2020

פרק 1. ביום הראשון של הקיץ
יולי, נטע, אגם, יהונתן, ודרור יצאו לטיול ביער ועשו שם מחנה.
פתאום מבין השיחים נשמע קול שקרא להם: בואו הנה, בואו הנה!
הילדים פחדו נורא, יולי הציעה שילכו לישון ומחר יבדקו מי קרא להם.
שאר הילדים הסכימו והלכו לישון.

2. הקול
למחרת...
השמש זרחה והילדים קמו אכלו ושתו, ורצו לבדוק מה זה היה הקול שקרא להם מבעד לשיחים אבל אגם פחדה מאוד והציעה שאולי כדאי לחכות שהקול יקרא להם שוב ואז אולי יוכלו לגלות מי זה שקרא להם.
הילדים הסכימו עם אגם וחיכו, וחיכו אבל הקול שקרא להם לא קרא להם שנית.

3. הקול חוזר שנית
באמצע הלילה...
נטע, יהונתן, ודרור לא הצליחו להירדם ועוד פעם הקול מבין השיחים קרא אליהם: בואו הנה, בואו הנה!
נטע, יהונתן, ודרור היו סקרנים נורא, הם אמרו שרק יציצו מי זה הקול שקרא להם ואז הם יחזרו למחנה.

4. הבית
נטע, יהונתן, ודרור החלו ללכת בעקבות הקול שנה עד לשיחים, הקול קרא להם להמשיך ללכת בסוף הקול עצר ונטע הרימה את ראשה ואמרה תיראו!!!! בקול מפוחד.
יהונתן אמר נטע ממה את כל כך מפחדת?

5. הפחד
ונטע אמרה: מזה.
ודרור אמר ליהונתן: יהונתן תסתכל, יהונתן הסתכל וגימגם זה...בית...ננננ...טו...ש.
דרור הציעה לראות מה יש שם ואם הקול שקרא להם נכנס לשם, אבל יהונתן פחד ואמר שיש לו הרגשה רעה בנוגע לבית הזה.

6. סכנה
דרור ונטע היו נחושים בדעתם לגלות מי היה הקול מבעד לשיחים ונכנסו לתוך הבית.
ויהונתן אמר: אל תשאירו אותי פה בחושך לבד, ורץ בעקבותיהם.
פתאום הקול עוד פעם הופיע ואמר: סכנה, סכנה, סכנה.
יהונתן ברח למחנה.

7. מדמיין
יהונתן היה מפוחד והעיר את יולי ואגם וסיפר להן על הקולות המוזרים, והבית הנטוש אבל יולי ואגם החלו לצחוק ואמרו לו ללכת לישון כי הוא מדמיין.
יהונתן חשב שאולי הוא באמת מדמיין והלך לישון.

8. ההיעלמות
למחורת מוקדם מאוד בבוקר...
יולי ואגם העירו את יהונתן ושאלו אותו אם הוא ראה את נטע ודרור.
ויהונתן היה מבוהל ורץ מהר אל הבית ויולי ואגם מאחוריו יולי שאלה את יהונתן לאן אתה רץ?
יהונתן ענה: לבית הנטוש, אגם שאלה: איזה בית נטוש?
יהונתן ענה: הבית הנטוש שסיפרתי לכן בלילה.
יולי: אני ואגם חשבנו שאתה רק מדמיין.
יהונתן: "אני זוכר, נטע ודרור נכנסו לבית ואני רצתי אחריהם ואז שמעתי קול שאמר לי סכנה, סכנה, סכנה.

9. חיפושים
יהונתן הלך אל הבית אבל הבית לא היה שם יותר, יולי ואגם שאלו את יהונתן למה עצרנו?
יהונתן ענה: אני נשבע שהבית היה כאן!
יולי אמרה: ידעתי שאתה מדמיין.
אגם: יולי לא ניראה לי שהוא מדמיין.
יולי: למה לא ניראה לך?
אגם: תסתכלי יש פה עקבות רגליים וזה מפסיק פה.

10. חזרו
כעבור יומיים
יולי, אגם, ויהונתן התכוונו לחזור הביתה ופתאום שמעו בום!!!!
יולי, אגם, ויהונתן רצו לראות מה היה הבום הזה ופתאום ראו את נטע ודרור והבית מאחוריהם.
יולי לא הבינה מה קרה, ואמרה: איך נעלמים ואיך הבית נעלם?
פתאום עדן יצאה מהשיח וצעקה אחד באפריל!!!
יהונתן לכ הבין ואמר: מה קורה פה אם זה אחד באפריל אז איך זה שאתם והבית נעלמתם?
עדן: הבית לא נעלם פשוט התפסנו על הנייר הכי גדול בחנות את התפאורה של הבית והעצים ועכשיו הורדנו את זה!
זו הייתה מתיחה טובה נכון?
אגם: אתם ממש טוב, זה היה כל כך אמיתי וממש מפחיד.
דרור: כן, אני, נטע, ועדן תכננו את זה יום לפני.
יולי: טוב, צריך להמשיך לארוז את כל הדברים שלנו עוד נחזיר לכם!
הסוף❤
מקווה שאהבתם הכנתי את הסיפור הזה בעצמי ומקווה
שנהניתם לקרוא את הסיפור זאת פעם ראשונה שלי שאני עושה כתב אורח ונתראה ביצירה הבאה❤❤❤

מוקדש לכולם❤❤❤❤❤❤❤❤
15
5
58


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
02/05/2020   10:54 דניתוש37  5
תודה❤❤❤
01/05/2020   19:24 רומיXמיני  4
יאי תודה שנראלי הייתי בסיפור סיפור מקסים
26/04/2020   19:47 דניתוש37  3
חחח נכון, תודה רבה❤❤❤❤❤
26/04/2020   18:18 ווינ1X  2
סיפור ממש טוב אני ממש אהבתי ומקווה שתזכי
26/04/2020   15:17 קורן9495  1
עשית שמות של ילדים מהכיתה חחח lol
אהבתי את הסיפור ונקווה שתהיה כתב אורח הבא