רצתי מהר מהר והגעתי לבית של נועם חברה שלי, היא שאלה אותי מה קרה ואמרתי לה הכול, היא הייתה המומה ואמרה "יש רק מישהי אחת שאני מכירה שתוכל לעזור"
הלכנו אליה והגענו לביוב עד שאישה יצאה מהצנרת ואמרה "למה אתם לא דופקים? לא יפה להיכנס לבתים של אחרים בלי רשות" הייתי נורא מבוהלת אבל נועם רק הצטערה ואמרה "פשוט אנשים עוקבים אחריי נועה! אנחנו חייבות עזרה!" "אוקיי אני אעזור, אבל את חייבת לי סוכריה מהמיקפה" היא אמרה וקרצה "נועה בואי שבי ליד כדור הבדולח"
התיישבתי ליד הכדור מבוהלת ומפוחדת, פתאום הפה של האישה נפתח. שאלתי אותה מה קרה והיא ענתה "את..... פיה!" אני ונועה לא דיברנו והפה שלנו היה פעור. האישה אמרה "בואו אחריי. האמת כדאי שרק נועה תבוא. מצטערת נועם" "זה בסדר" אמרה נועם "רק תשמרי עלייה"
אני והאישה הלכנו והגענו ליער. שאלתי אותה "מה אנחנו עושים פה?" "את רואה את הגחליליות?" שאלה האישה "אם הגחליליות יתקרבו אלייך את פיה אמיתית" והם ברמת התקרבו! האישה שמחה והתרגשה וצעקה לשמיים "מצאנו עוד אחד!" שאלתי אותה "למה את מתכוונת עוד אחד?" והיא אמרה לי בחיוך "יש פה ביער הזה.... בית ספר לפיות"
"בוס היא ברחה, אני לא יודע איפה היא" "מה זאת אומרת ברחה?! אני צריך לעשות הכל לבד?!"
mili11
